ספירת מלאי של חיי
בעקבות המשבר ופירוק הנישואין אני מוצאית את עצמי עושה ספירת מלאי - של חיי. אני בודקת שוב ושוב את המסלול עליו הלכתי בשמונה עשרה השנים האחרונות ושואלת את עצמי אם זה המסלול שעליו אני רוצה להמשיך הלאה. המשבר הזה מאלץ אותי להתבונן שוב ולבחור שוב. דברים מסוימים הייתי בוחרת בהם שוב, אך דברים אחרים אני רוצה להשאיר מאחור, רק שכרגע בתוך כל הבלבול אני עוד לא בטוחה מה נשאר ומה הולך. בסוף נראה לי שאצא מהסבך אדם מאושר יותר. אין דומה הבחירה שנעשית בגיל ארבעים לבחירות שנעשו בגיל עשרים. היום אני פשוט מישהיא אחרת לגמרי. אז מה אני אקח איתי לעתיד? הייתי רוצה לראות את עצמי בעוד חמש שנים חיה חיים אחרים לגמרי מחיי כיום, עובדת במקצוע אחר, חיה סדר יום אחר. אני רוצה להיות אישה שיודעת להחליט החלטות ולקיים אותן בהתמדה ללא רגשות שמשתלטות, אני רוצה ללמוד לגלוש ולצלול, לרקוד סמבה, להפסיק לפחד מכל דבר שטותי, לנסוע למקומות אקזוטיים, ועוד ועוד. לולא המשבר אולי לא הייתי עושה ספירת מלאי ונשארת עקרת בית מתוסכלת כמו רבות אחרות...ואני יודעת שאני אבצע את כל המשימות שהצבתי בפני. אני תוהה לגבי אורח החיים שלי כיום, לגבי הסביבה שלי, השכונה שלי, והגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות שינויים, חלקם מרחיקי לכת. ללא המשבר הייתי נשארת אולי במקום המוכר והכואב כל כך ומפחדת לשנות, לשבור ולבנות מחדש.
בעקבות המשבר ופירוק הנישואין אני מוצאית את עצמי עושה ספירת מלאי - של חיי. אני בודקת שוב ושוב את המסלול עליו הלכתי בשמונה עשרה השנים האחרונות ושואלת את עצמי אם זה המסלול שעליו אני רוצה להמשיך הלאה. המשבר הזה מאלץ אותי להתבונן שוב ולבחור שוב. דברים מסוימים הייתי בוחרת בהם שוב, אך דברים אחרים אני רוצה להשאיר מאחור, רק שכרגע בתוך כל הבלבול אני עוד לא בטוחה מה נשאר ומה הולך. בסוף נראה לי שאצא מהסבך אדם מאושר יותר. אין דומה הבחירה שנעשית בגיל ארבעים לבחירות שנעשו בגיל עשרים. היום אני פשוט מישהיא אחרת לגמרי. אז מה אני אקח איתי לעתיד? הייתי רוצה לראות את עצמי בעוד חמש שנים חיה חיים אחרים לגמרי מחיי כיום, עובדת במקצוע אחר, חיה סדר יום אחר. אני רוצה להיות אישה שיודעת להחליט החלטות ולקיים אותן בהתמדה ללא רגשות שמשתלטות, אני רוצה ללמוד לגלוש ולצלול, לרקוד סמבה, להפסיק לפחד מכל דבר שטותי, לנסוע למקומות אקזוטיים, ועוד ועוד. לולא המשבר אולי לא הייתי עושה ספירת מלאי ונשארת עקרת בית מתוסכלת כמו רבות אחרות...ואני יודעת שאני אבצע את כל המשימות שהצבתי בפני. אני תוהה לגבי אורח החיים שלי כיום, לגבי הסביבה שלי, השכונה שלי, והגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות שינויים, חלקם מרחיקי לכת. ללא המשבר הייתי נשארת אולי במקום המוכר והכואב כל כך ומפחדת לשנות, לשבור ולבנות מחדש.
