ספור סאקורה ^^

[נ ו ע]

ממשיכה~ תחי המוזה!!

היא קיפלה את המכתב, הכניסה אותו לתוך מעטפה. היא ניגשה לחלון החדר שלה. בחוץ כבר התחילה השקיעה. היא עצמה את עינייה, וכמו מעצמם עלו אליה כל הזכרונות של החברים שכהיא כבר לא רואה יום יום, כמו בעבר. טומויו... שאורן... מיזוקי... כל כך הרבה אנשים בזמן כל כך קצר... וגם האחריות של שליטת הקלפים... היא הרגישה שכל זה קצת גדול עליה. "אני צריכה לדבר עם קרו... קרו?" היא חיפשה אחריו בחדר, אבל לא ראתה אף אחד. "קרו??" היא קראה שוב. הפעם... תמשיכו.

 

[נ ו ע]

בלעכס, יותר מדי 'היא'.

תעלמו מהם.. ^^;

 

[טומויו האחת]

ניה~!

"לעזאזל איפה הדובי החמדן הזה?!" רטנה סאקורה היא המשיכה להתרוצץ בחדר ולקרוא לקרו עד שלפתע נעצרה במקום ופקחה עיניה לרווחה "אוי לא!! המצרכים!!!" צעקה סאקורה ושעטה למטה. כאשר נכנסה למבטח הבחינה במשהוא קטן וצהוב ליד שקית המצרכים הריקה למחצה. קרו ישן, וסביבו היו שאריות של ממתקים "קרווווווווווווווווווווווווווווו >_<" צעקה סאקורה וקרו קפץ בבהלה "מה?! אה?!" מלמל קרו בבלבול "אתה אכלת הכל נכון!?" קרו הביט בסאקורה במבט מתחמק ונראה כאילו הוא מנסה לחשוב על משהוא לומר "לר משנה" אמרה סאקורה "יש לנו עניינים יותר חשובים לדאוג להם" "מה? למה את מתכוונת?" שאל קרו המבולבל" "אנחנו הולכים לימצוא את טומויו!" אמרה סאקורה, לבשה את הג'קט והחלה לנעול את הסקטים שלה "מה?! איך!? לאן?! "שאל קרו בניסיון להבין "על תדאג ענתה סאקורה" ופתחה את הלדת "אני כבר יודעת מה לעשות, אבל קודם כל יש לי את המכתב הזה לשלוח". סאקורה נופפה בפני קרו עם המכתב שכתבה לגברת מיזוקי ויצאה מהדלת בעודה משאירה את קרו המבולבל בבית "אתה בא כבר!?!??!" נשמע הצעקה שהקפיצה את קרו "אה? כן אני בא!" קרא הדובון ואף החוצה אחריה תורכם

 

[amitasafzabida]

ופתאום טומיו הופיעה מעבר לדלת.

תמשיכו.

 

[סאקו]

היא דפקה בדלת אך לא היה שם אף אחד..

היא רצתה לראות את סאקורה לפני היום בו היא עוזבת שוב! היא דפקה שוב בדלת אך אף אחד לא עונה... טומויו התאכזבה והלכה למכונית שבה נהגה השומרת שלה.. ונסעה. לאחר מספר דקות ,אחרי ביקורה של טומיו, סאקורה חזרה הביתה עם קרו. ואמרה לו: " קרו תראה אני לוקחת את כל הקלפים איתי ואורזת תיק! קרו בבהלה קפץ ולא הבין מה קרה לסאקורה ששפתאום נהייתה כך.. ושאל אותה: "סאקורה מה יש ?!?!?!?!!?...את חייבת להגיד לי אני לא מבין" סאקורה לא ענתה לו ופשוט המשיכה לארוז, והיא אמרה לו : "קרו תראה, קראתי בלוח שיש במטבח מתי אבושקה וטויה חוזרים.. וזה יהיה שבוע הבא! זה בטוח!!!. אך בשביל להיות בטוחה אני אעשה את המספר 73 מהטלפון של הבית לפה...כך כשהם יתקשרו הביתה אני אענה והם לא יחשדו!!!. סאקורה חשבה שהכל כבר מתוכנן והיא תוכל ללכת לראות איפה טומויו. אך קרו הפך לצורתו האמיתית וצעק, בשביל שסאקרוה תישמע.: "סאקורהה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!, הירגעי עכשיו תגידי לי מה מעשייך!!!!." סאקורה ענתה לו בבהלה : " ('_') קרו! טוב אני אגיד לך......(עם חיוך קטן , ונשימה עמוקה.) אני הולכת לחפש את טומויו! "קרו ענה לה במן פרצוף של סימן שאלה "את טומויו?" "כן" ענתה לו סאקורה "את טומויו!!!! , ואני רוצה שתבוא איתי קרו!!!..בבקשה ממך

קרו הסכים והם יצאו לדרך!!! תמשיכו ^^

 

[נ ו ע]

ממשיכה~

אחרי כמו שעות של חיפושים בכל העיר, הגיעו למקום שלא סאקורה ולא קרו מכירים. "א....איפה אנחנו?" שאלה סאקורה בחשש. היא לא ידעה איך הגיע לשם, משמע שלא ידעה איך לחזור. "אני עף להתבונן קצת בשטח" זרק לעברה קרו, ונעלם בפניה הקרובה. "ק..ררו!! חכה לי!!" צעקה סאקורה, וגלשה (היא עם רולר XP) אחריו במהירות. פתאום היא הרגישה את זה... כמו דז'ה וו... היה ברגגשה הזו משהו מוכר, אבל לא כמו של קלף קלאו... משהו מסוכן... כשהיא חיפשה את קרו כדי להזהיר אותו, הוא לא היה לפניה. וגם לא לידה. תמשיכו.

 

[amitasafzabida]

ואז הוא הבהיל אותה מאחורה.

תמשיכו.

 

[טומויו האחת]

אופס 00 לקח לי זמן לכתוב ^^ף

ניה אבל אפשר להמשיך משלי? לקח לי זמן לכתוב אותו

 

[amitasafzabida]

אני ממליץ על להמשיך משניהם.

או פשו שמישהו יתן פה סוף ואז ימשיכו משלך.

 

[טומויו האחת]

אני אתן פה סוף!

אממ... ופתאום נפל עליהם סלע ענקי ושניהם מתו~! והם מתו באושר ועושר עד עצם היום הזה ^_^

 

[טומויו האחת]

ני אמשיך!!

"מה את עושה כאן?" שמעה סאקורה קול מאחוריה, זה היה קול של ילדה. לא, של נערה. סאקורה הסתובבה אבל לא היה מאחרויה אף אחד "את אמורה להיות במקום אחר עכשיו!" נשמע שוב הכל "את..." מלמלה סאקורה. סאקורה הרגישה מוזר, הקול היה מוכר לה, הוא היה חשוב לה. "איפה את?! צעקה סאקורה "מי את?!!?" סאקורה הרגישה כאילו משהוא קר עובר בעורפה, היא הסתובבה בזריזות אחרה ו... "אני זו את" ענתה הנערה שרחפה לפני סאקורה סאקורה הביטה בנערה בחוסר הבנה. הנערה הייתה בגובה של סאקורה והיו להם פנים כמעט זהות, אמנם שערה של הנערה היה ארוף יותר וצבעו שחור ועיניה היו ירוקות "מי את?!" חזרה סאקורה "אני זו את" ענתה הנערה והקריצה חצי חיוך "או יותר נכון מה שישאר ממך" נועה הבמה שלך...

 

[שאלמור]

../images/Emo28.gif../images/Emo12.gifואוו טניה את טובה...../images/Emo99.gif

 

[טומויו האחת]

תודה! ../images/Emo24.gif

 

[liyoko]

ממשיכה...

סאקורה הסתכלה אליה במבט מבוהל ומלמלה.. "מה שישאר מימני..." "אני לא מבינה למה את מתכוונת.." סאקורה נרתעה לאחור בתקווה שזה רק חלום... אבל הנערה פנתה אליה שוב "כן ..מה שישאר ממך אם תמשיכי כך.. אינך יכולה את הרי רק.." תמשיכו

 

[טומויו האחת]

אין נושא

נגיד שההודעה של נועה ממשיכה את שלך...

 

[נ ו ע]

אני ממשיכה~

בעצם, תחליטי איזה נועה זו, כי אני לא יודעת ._. (משהו ביניינו... עזבו XD ) "אני... זו את??" שאלה סאקורה בטמטום (די להתכחש. היא כן שואלת דברים בטמטום >.>) במקום מענה הילדה ציחקקה, ולידה הופיע חתול קטן ומעופף, שנראה עייף מאוד. "קרו!! הנה אתה! חיפשתי אותך בכל מקום!" אמרה סאקורה בזעם לחתול הקטן. הוא הסתכל בעצב על סאקורה. לצידו הופיע עוד חתול צהוב. "קרו... ועוד קרו...." אמרה סאקורה, מבולבלת. "סאקורה!! לכדי את הקלף עכשיו!" צעק קרו אחד. "איזה קלף?" שאלה סאקורה את קרו. למרות שלא הייתה בטוחה על מי מהם להסתכל. "הילדה הזו היא קלף! תתפסי אותה לפני שיהיה מאוחר מדי!" צעק קרו. "המ." אמרה שאקורה, והנהנה. הילדה השניה רק חייכה...

 

[טומויו האחת]

ממשיכה...

"מפתח שמסתיר את כוחות האפילה!" צעקה סאקורה "גלה לי את צורתך האמיתית! בחסות הכח שניתן לי! אני מצווה עליך! השתח.." *טראאאאאאאאחחחחח* המכה פגעה בסאקורה בעצמה ולפני שהיא יכלה להבין מה קורה היא הייתה מוטחת על הרצפה והמפתח שכב לצידה שבור לשניים. " את לא חשבת שזה יהיה עד כדי כך קל נכון? גיחכה הנערה "א..אני..." "מספיק, אין לי זמן למשחקים" אמרה הנערה ורחפה למטה לכיוונה של סאקורה "באתי לכאן כדי להראות לך משהוא, ואני לא מציעה לך לנסות להלחם בי" "מ..מה? על מה את מדברת?" שאלה סאקורה שפשוט לא הצליחה להבין "פשוט... פשוט תסתכלי" אמרה הנערה וששמה את ידיה על צידי פניה של סאקורה" אור מסמא מילה את עיניה של סאקורה, אור כל כך חזק עד שנאלצה לעצום את עיניה. וכאשר פקחה אותןמצאה את עצמה ב... זהו! אה ואני מבקשת תנו לאחת מהנועות להמשיך? פשוט יש משהוא "מיוחד" שתכננו ^^; ככה שחשוב שהפרק הבא יהיה שלה <_<

 

[נ ו ע]

ממשיכה, כאמור.

בבית שלה, בחדר שלה. אבל זה לא היה החדר שלה בצורה הרגילה שלו... הקירות היו מקושקשים בלורד שחור, והרצפה הייתה מלאה בדיסקים לא מוכרים. היא ניגשה אל אחד מהם, והרימה אותו. "זה..." היא חשבה בזעזוע. על העטיפה לא הופיע אחר מאשר מרלין מנסון (אם יש 73 אז יש גם מרלין מנסון XP ). במבט שני על החדר, היא ראתה שיושבת ילדה שמאוד דומה לה על המיטה, רק עם שיער שחור. היא התעסקה עם משהו על היד שלה. סאקורה בהתה בה במשך כמה דקות, בתחילה בתמיהה, אחר כך בזעזוע- הילדה עיוותה את פניה בכאב, אך הביטה על היד ונראתה מרוצה למדי. הילדה אמרה בקול דקיק, עייף ואפל- "וזה בשבילך.... שאורן."

 

[amitasafzabida]

......................

מה הקשר של מרלין מנסון?

 

[טומויו האחת]

תחבר בין שאר הפרטים ותבין P: