ספור סאקורה ^^

[סאקו]

ספור סאקורה ^^

היי שמעו יש לי רעיון שנוכל לעשות ^^... אפשר לכתוב ספור בהמשכים על סאקורה.... נגיד ממ..אני אתחיל ואז מי שאחרי ימשיך את מה שאני רשמתי וכו וכו וכו... סבבוש??? אם כן אני מתחילה ^^ זה היה היום הראשון בבית הספר של טומודה סאקורה כבר הייתה בת 14 בכתה ח' והסמסטרים שלה היו ארוכים! כל יום אחרי שהיא חזרה מבית ספרה היא ישר הלכה לקלפים והוציאה אותם החוצה..היא אהבה לראות את הקלפים בחוץ שמחים ומאושרים ושהם רוקדים להם באוויר...זה היה אחד הדברים שממש שמחו את סאקורה...אחרי זה היא הייתה קופצת על המיטה שלה שוכבת עליה כשהבטן למטה ומנפנפת את רגלייה באוויר וחייכה חיוך מתוק....אחרי זה היא הייתה לוקחת דף ועיפרון וכותבת ללי סאיורן מכתב...כי לי היה בהונג קונג...ובמכתב היא הייתה רושמת... מפה אתם תמשיכו..^^

 

[Jade Chan]

מה עם סימני פיסוק?

אני רק מעירה לך שאת צריכה להוסיף.

 

[amitasafzabida]

../images/Emo128.gif

היא הוסיפה. אומנם לא נקודות ופסיקים, אבל קיים.

 

[amitasafzabida]

אה. אמ. הכוונה בלא הוסיפה נקודות

לנקודה בסיום משפט ולא יותר מאחת.

 

[Jade Chan]

חוץ מנקודות וסימן קריאה.

 

[סאקו]

תגידו מה זה משנה?

יודעים מה.... פעם הבאה אני אוסיף, מקווה שיהיה לכם יום טוב! ושתמשיכו את את הספור!. מור

 

[FireZeroX]

ממממ אהבתי ^^

חוץ מיזה פסיק או שתיים זה ממש ממש יפה ^^ תמשיכי ככה!!!

 

[FireZeroX]

*מאיזה

 

[טומויו האחת]

ממשיכה...

במכתב היא הייתה כותבת... "שאורן היקר, עבר הרבה זמן מאז שכתבתי לך לאחרונה, בעיקר בגלל הלימודים... אתה יודע איך זה. אתה מאוד חסר לי כאן, אני מעבירה את הימים במין שיגרה מעיקה שכזו.. אני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני ממש צריכה מישהוא לדבר איתו, אני לא רוצה להכביד על אבא וטויה, יש להם מספיק על הראש. וטומויו... טומויו עדיין נעדרת.. לא שמעתי ממנה מאז היום ההוא ש... טוב. אני לא רוצה לחזור אל זה עכשיו. לפעמים אני מרגישה כאילו הקלפים הם הנחמה היחידה שלי. טוב, הקלפים והמכתבים האלה כמובן. עבר גם כמה זמן מאז ששמעתי ממיילין, אתה יודע עם הכל בסדר איתה? בכל מקרה אני חייבת לסיים, אני אמורה להכין את ארוחת הערב. מקווה לשמוע ממך בקרוב. סאקורה קינומוטו." סאקורה הניחה את העט על השולחן וירדה למטבח. היא פתחה את המקרר כדי לחפש מה להכין היום ונדהמה לגלות שהמקרר היה ריק לגמרי. "נו באמת" אמרה סאקורה "טויה שחכ לעשות קניות" השלימה וסגרה את דלת המקרר. "עכשיו אני צריכה ללכת לחנות ולקנות משהוא". סאקורה לבשה את הסקטים שלה (אני יודעת שזה רולר אבל זה נשמע טפשי) ויצאה לעבר החנות. לזמן מה היא נסעה בשעמום בלי לשים לב לשום דבר מיוחד עד שלפתע נעצרה. האסימון ירד. בחוץ היה שקט. שקט מפחיד, למעשה לא היה שום קול ואפילו הרוח לא נשמעה. סאקורה הביטה בכמה ציפורים לידה, הציפורים צייצו אבל שום כל לא נשמע מהן 'מה קורה כאן?' חשבה סאקורה' לאן נעלם הקול? תורכם...

 

[amitasafzabida]

אהה כן נזכרתי שמתי את אטמי האוזניים

בגלל השירה של קרו. *סאקורה מורידה את אטמי האוזניים וממשיכה בדרכה*

 

[ארטיק ירוק]

../images/Emo101.gifממש מפריע לי שטויה תמיד אומר

לסאקורה מפלצת ......ולמה היא לא מחזירה לו ......וקוראת לו מפלצון ולמה הוא תמיד צוחק ? ולא מנסה לברר מה באמת קורה? ולמה האבא לא אומר כלום?

 

[שאלמור]

../images/Emo28.gifיש לי דה ז'ה וו לא שאלת את זה

כבר?!

 

[FireZeroX]

../images/Emo12.gif ../images/Emo45.gif

 

[FireZeroX]

קישור XDDD

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=972&msgid=54078245

 

[ארטיק ירוק]

ופעם קודמת אף אחד לא הגיב נחמד..

 

[סאקו]

המשך.....

היא הלכה לחנות ומלמלה לעצמה את השם "סאיורן לי.....האאא.." הרי היא ממש ממש רצתה לראות אותו בקרוב. היא סיימה את המצרכים, וחזרה לביתה. היא לקחה דף ועיפרון ורשמה לו: "סאיורן לי היקר, היי זאת סאקורה ^^ תראה סאיורן, אני ממש מתחילה להתגעגע אליך! הרי אתה יודע טוב אני יודעת את זה עכשיו!,אני אוהבת אותך סאיורן!. וכשאתה רחוק לי זה ממש מעציב אותי!. אז אנא ממך תנסה להגיע ליפן, ואם לא תוכל, אני אנסה להגיע אליך...! " סאקורה סיימה את מכתבה בחיוך ובלב קטן שציירה בצד. היא שלחה את המכתב בתיבת הדואר, רצה לביתה, וכבר ציפתה בקוצר רוח לקח שסאיורן לי יחזיר לה מכתב חזרה. עבר שבוע וסאיורן כתב במכתבו כך : " סאקורה קינומטו היקרה ! היי... תראי סאקורה אינני יודע אם רוכל לבוא כרגע, כי עכשיו אני באמצע לימודיי ואינני אוכל לבקר אותך, אולי כשגיע החופש הגדול שלנו אוכל לבוא ולראותך!. לשנינו זה נגמר ב 20.6 כך שאוכל לבקרך. מקווה שתחכי תבואי. וגם אני מתגעגע אליך המון! אוהב אותך

סאיורן לי " כאשר הגיע המכתב לסאקורה היא חייכה וקפצה על מיטתה בשמחה!והתחילה לספור את הימים...עבר שבוע ואז........ תמשיכו!

 

[סאקו]

תמשיכוו!!

 

[טומויו האחת]

הבמה שלך...

 

[טומויו האחת]

למה לא...

סאקורה המשיכה לקפץ בשמחה על המיטה אז נעצרה "שבועיים זה מלא זמן" היא חשבה "אני אמות מציפייה עד אז" סאקורה חשבה כמה דקות והחליטה שבשבועיים הקרובים היא צריכה להעסיק את עצמה בטומויו. עבר כבר זמן רב מאז שנעלמה חברתה הטובה ביותר ולא יצרה קשר, "פשוט ארזו והלכו" אמרה לה הברוקרית כשסאקורה באה לביתה של טומויו לחפשה. ברגע אחד חזרו לסאקורה על המחשבות שהיא הצליחה לקבור במאמצים כבר לפני שנה "אני חייבת לימצוא אותה" אמרה סאקורה לעצמה "ואני יודעת בדיוק מי יכול לעזור לי" סאקורה נגשה שוב אל שולחן הכתיבה והוצאיה עוד דף נייר היא נטלה את האתר ורשמה בראש המכתב "קאהו מיזוקי היקרה" תורכם... אה וחברה אני מבקשת לא להסיט את הסיפור להתכתבויות בינה לבין שאו, צריך לנסות לבנות עלילה ._.

 

[סאקו]

קאהו מיזוקי היקרה (מקווה שצדקתי..)

חח...אוקיי ^^ ההמשך: היי ! זאת סאקורה! אני ממש ממש מתגעגעת לחברתי הטובה טומיו!. לפני שנה וטוב אפילו יותר לא ראיתי אותה, והיא חסרה לי ביפן ,בבית הספר, וכמובן לחברה הטובה שתמיד אהבתי! , ושעזרה לי ודאגה לי בכל צרה. את יכולה בבקשה להגיד לי היכן היא נמצאת?, או דרך לאתרה?. כי הנני עושה חיפושים אחריה ואינני מוצאת אותה!, או שום "עקבות" לעלמותה!! מקווה שתוכלי לעזור לי! סאקורה קינומטו תמשיכו