ספורט סוליסטי?

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
ספורט סוליסטי?

בשיחה אתמול עם מישהו מהעבודה הוא העיר שרכיבה נראית בעיניו ספורט מאד סוליסטי (הוא גם השתמש במילה בודד).
זה היה לי מוזר, כי אף פעם לא חשבתי על זה ככה, אולי בגלל שבהגדרה עושים את זה בצמד (גם אם החצי השני של הצמד אינו אדם).
אבל אח"כ חשבתי על זה עוד קצת, והבנתי שהרבה מההווי בחווה מוסיף לתחושה שלי שאין הרבה בדידות בספורט הזה.
אתמול הייתי בחווה בערב ורכבתי בפנים כי היה קר יותר ממה שצפיתי ובחוץ היה לי קר. ימי שלישי הם ימים שהקבוצה השניה עושה בהם שיעורים, אז בערב בדר"כ אין אנשים שאני מכירה בחווה, ומי שהיה רכב בחוץ, אז היינו רק אני וצ'ואי במגרש, וחשבתי לעצמי כמה זה בעצם יוצא דופן, תחושת השקט הזו כשאף אחד אחר לא נמצא בסביבה.
איך אתם רואים את זה?
 

kenz

New member
אף פעם לא הרגיש לי לבד

גם אם אני נשארת בתורנות קוליק בלילה, עם 13 סוסים ובלי אף אדם אחר, לא מרגיש לי לבד.
תמיד יש פרטנר ל"שיחה".
אז בהחלט גם ברכיבה, יש לך קומוניקציה כל הזמן, היא פשוט לא מילולית, ורוב האנשים ההדיוטות לא יצליחו להבין.
אולי הוא ספורט שאדם עושה לפעמים בלי אנשים אחרים, אבל הוא בהחלט לא לבד ולא בודד.

וסתם כי לא בא לי לחכות לסכמ"ש...
יומולדת 25 שמייח סוסון מקסים שלי. המון בריאות ואושר ומליון תותי עץ טעימים (שהופכים לך את הלשון לסגולה...
)
 

dixie chick

New member
אני לא לבד כשאני עם הסוסה שלי מרגיש

לי הכי ביחד בעולם (רוכבת, מטפלת, אפילו מסתכלת עליה כשהיא מתפלשת אחרי רכיבה).
כשעבדתי בחווה שבה הייתי העובדת היחידה שעושה הכל, כל היום, בלי הרבה תלמידים, אז טיפסתי על הקירות מרוב בדידות.
 

jgut

New member
זה ממש לא מרגיש לי כמו סולו

מאותן סיבות שקנז כתבה. גם אם אין אף אדם בחווה, תמיד יש שם את הסוסים, הכלבים והחתולים. משום מה הם נותנים לי בטחון בדיוק כמו אם היה שם אנשים שאני סומכת עלהם.

מבחינת האווירה בחווה, אצלנו כמעט תמיד יש אנשים. יש תמיד תחושה של ביחד.
בגלל כל מיני נסיבות, הייתי אמורה לאחרונה לרכב כמה פעמים לבד. אני חושבת שתמיד יצא שמישהו בדיוק קפץ לבקר וכו'.
 
למעלה