סערת רגשות

סערת רגשות

אני סוערת וגועשת... צורחת על הילדים שלי בלי הכרה... לא יודעת איך להרגע. הלכתי לשכנה שלי לבקש כדור הרגעה והיא אמרה לי שאין לה אבל היא יכולה להיות כדור הרגעה. אז ישבתי אצלה ושפכתי לה הכל וזה באמת הרגיע. כמה טוב שיודעים לבקש עזרה! ועוד דבר חשוב שאני עושה- לא הולכת לשום מקום שלא מתאים לי. אתמול הזמינו אותנו ליום הולדת של חברים. לא היה לי שום חשק לשיחות סרק ואמרתי לבעלי שאני לא באה. והיום יש מסיבת סוף הקיץ בים ואני לא שם. זה לא קל מול המשפחה אבל זה ממש הצלת חיים. בקבוצה שלנו אומרים שההמנעות היא מאנשים, מקומות ומצבים שמזיקים לנו.
 

zoro3

New member
רק להיום של מכורים אנונימים

4 בספטמבר נפש עמוסה "אנו מנסים לזכור שכשאנו מכפרים אנו עושים זאת בשביל עצמנו." טקסט בסיסי, עמוד 40 כל עוד אנו חייבים לכפר על מעשינו, הנפש שלנו עמוסה בדברים שאנו לא זקוקים להם. אנו סוחבים מטען חורג של טינה, חרדה ודברים שאנו צריכים להתנצל עליהם. זה כמו לחיות בבית מטונף. אנו יכולים לצאת, כך שלא נראה את הטינופת, או שאולי נדלג בין ערמות הלכלוך ונעמיד פנים שהן לא שם. אבל אם נתעלם מאי-הסדר, זה לא יגרום לכך שהוא ייעלם. בסופו של דבר, הכלים בכיור, הפירורים על הרצפה והפחים המלאים עדיין שם - מחכים שננקה את כל זה. קשה לחיות עם נפש עמוסה ממש כשם שקשה לחיות בבית מלוכלך. כל הזמן נמעד על הפסולת מאתמול. בכל פעם שנרצה לפנות לאיזה מקום, משהו יחסום לנו את הדרך. ככל שאנו מזניחים את האחריות שלנו לכפר על מעשינו, כך הנפש שלנו עמוסה ועכורה יותר. אנו לא יכולים לשכור מישהו שינקה את זה. אנו צריכים לעשות את העבודה הזו בעצמנו. אנו שואבים תחושה עמוקה של סיפוק מכך שאנו מכפרים על מעשינו. אחרי שאנו מנקים את הבית אנו נהנים מאוד מאור השמש הנכנס פנימה דרך החלונות הנוצצים. כך תיהנה הנפש שלנו כאשר תגלה את החופש של ההחלמה. וברגע שמסלקים את הבלגן הגדול, כל מה שאנו צריכים זה לנקות אחרינו ולא לצבור שום לכלוך. רק להיום: אפטר מכל העומס על הנפש שלי בכך שאכפר על הדברים שאני חייב לכפר.
 
למעלה