החכמתי- בדקתי בגוגל
מי זה גבריאל גרסיה..
ונתקלתי בציטוטים הנפלאים הללו שלו :
תודה, NEWCHARM , החכמתי קצת הבוקר.
גבריאל גארסיה מרקס (בספרדית: Gabriel García Márquez) (6 במרץ 1927 - 17 באפריל 2014), סופר, עיתונאי ותסריטאי קולומביאני. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1982.
"אם אתה מאמין שתוכל לחיות בלי לכתוב, אל תכתוב."
"אני אוהב אותך לא בגלל מי שאתה, אלא בגלל מי שאני כשאני לידך."
"אף אחד לא שווה את הדמעות שלך ומי שכן, לא גורם לך לבכות."
"רק בגלל שמישהו לא אוהב אותך כמו שהיית רוצה, לא אומר שהוא אינו אוהב אותך בכל מאודו."
"חבר אמיתי זה אותו אדם שמרגיש את לבך כשהוא מחזיק את ידך."
"הדרך הגרועה ביותר להתגעגע לאדם, זה להיות לידו ולהבין שהוא לעולם לא יהיה שלך."
"לעולם אל תפסיק לחייך, גם כשמאוד עצוב לך. מישהו עלול להתאהב בחיוך שלך."
"ייתכן שבעולם הזה אתה רק בן אדם, אבל עבור אדם אחר אתה כל עולמו."
"אל תבזבז זמן על אדם שאינו שואף להעביר אותו איתך."
"ייתכן שאלוהים רוצה שנפגוש את האנשים הלא נכונים עד שנפגוש את האחד כדי שכשזה יקרה נדע להעריך ולהודות."
"אל תבכה בגלל שזה נגמר, חייך בגלל שזה היה."
"תמיד יהיו אנשים שיפגעו בך, צריך להמשיך להאמין באנשים – פשוט להיות זהירים יותר."
"השתדל להיות טוב יותר ולהבין מי אתה לפני שתפגוש אדם אחר בתקווה שהוא יבין אותך."
"אל תתאמץ כל כך, כל הדברים הטובים קורים במקרה."
"ההשראה מגיעה רק בזמן העבודה."
"שנים רבות לאחר מכן, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח." ~ המשפט הפותח את ספרו "מאה שנים של בדידות", עמוד 5.
"'תגידי לו,' אמר הקולונל, 'שאיש אינו מסתלק מן העולם כשהוא צריך למות, אלא כשהוא יכול.'" ~ מתוך ספרו "מאה שנים של בדידות." ~ עמוד 219.
"העולם הוא ודאי חרא אחד גדול, כשאנשים נוסעים במחלקה ראשונה והסִפְרוּת בקרון- משא." ~ מתוך ספרו "מאה שנים של בדידות." ~ עמוד 355.
