Teddy Bear
New member
סערה שכזו
כשהקור חפץ נפשו להיכנס לחדרי בשעת לילה מאוחרת. פרצתי בריקוד מבוהל על רצפת חדרי. כשהלילה החליט לבקוע מתוך החשיכה . החלטתי לעלות אל על לכיוון האור הבוקע מפנסי הרחוב. כשהעננים כיסו את השמיים בכללותם הרגשתי בקור הקרב. כשמתוך העננים בקעו קולות של רעמים והחלו לפרוץ ברקים. הרגשתי סופה קרבה אלי חשתי בליבי חושש מהרעם הגדול. כשנשמתך מגופי חלחלה הרגשתי סערת רגשות מתחוללת בגופי. כשאהבתך אלי פגה תוקפה הרגשתי ברקים פורצים מנשמתי. כשהגשם הראשון ירד ואיתו סחף כל עלה נידף. ראיתי אותך ואותי אוחזים יד ביד ולא עפים עם הסערה. כשהעצים השתוללו והנהר נסחף לא הרגשתי כמו עלה נידף כשהייתי איתך. כשהסערה שקטה והרוח נרגעה והגשם פסק והעלים נעצרו במקומם. אז – הכול פשוט נדם. ואתה – כבר לא לצידי אני עומדת כאן ועכשיו בזכות עצמי. ולא הרוח, ולא הגשם, ולא הסערה ולא האפלה יגררו אותי ממקומי. ואף לא אתה ולא הייאוש ולא הפחד יגרמו לי לפחד עוד. כי רק התקווה והאהבה הבוקעת מתוך תוכי נשמתי היא התצילני. ורק החיוך ורק התקווה ורק החלום המתוק על אהבה הם אשר ישאו אותי אל על. למקום שרק אני מכירה למקום טוב ואהוב. למחוז חפצם של המלאכים השקטים התמימים האוהבים. ורק אני ורק נשמתי ורק תקוותי ורק חלומותי ורק טוב הלב שלי הם שישאו אותי למקום מבטחים. ולא אתה ולא אני לא נהיה שוב יחדיו. ולא האהבה תצילנו מכל פגע. כי אהבתינו אינה עוד לא קיימת יותר. ורק החוזק של נפשי ושל ליבי הוא הישאיר אותי צפה על פני המים. גם בתוך הסערה האיומה הזו........... טדיבר
כשהקור חפץ נפשו להיכנס לחדרי בשעת לילה מאוחרת. פרצתי בריקוד מבוהל על רצפת חדרי. כשהלילה החליט לבקוע מתוך החשיכה . החלטתי לעלות אל על לכיוון האור הבוקע מפנסי הרחוב. כשהעננים כיסו את השמיים בכללותם הרגשתי בקור הקרב. כשמתוך העננים בקעו קולות של רעמים והחלו לפרוץ ברקים. הרגשתי סופה קרבה אלי חשתי בליבי חושש מהרעם הגדול. כשנשמתך מגופי חלחלה הרגשתי סערת רגשות מתחוללת בגופי. כשאהבתך אלי פגה תוקפה הרגשתי ברקים פורצים מנשמתי. כשהגשם הראשון ירד ואיתו סחף כל עלה נידף. ראיתי אותך ואותי אוחזים יד ביד ולא עפים עם הסערה. כשהעצים השתוללו והנהר נסחף לא הרגשתי כמו עלה נידף כשהייתי איתך. כשהסערה שקטה והרוח נרגעה והגשם פסק והעלים נעצרו במקומם. אז – הכול פשוט נדם. ואתה – כבר לא לצידי אני עומדת כאן ועכשיו בזכות עצמי. ולא הרוח, ולא הגשם, ולא הסערה ולא האפלה יגררו אותי ממקומי. ואף לא אתה ולא הייאוש ולא הפחד יגרמו לי לפחד עוד. כי רק התקווה והאהבה הבוקעת מתוך תוכי נשמתי היא התצילני. ורק החיוך ורק התקווה ורק החלום המתוק על אהבה הם אשר ישאו אותי אל על. למקום שרק אני מכירה למקום טוב ואהוב. למחוז חפצם של המלאכים השקטים התמימים האוהבים. ורק אני ורק נשמתי ורק תקוותי ורק חלומותי ורק טוב הלב שלי הם שישאו אותי למקום מבטחים. ולא אתה ולא אני לא נהיה שוב יחדיו. ולא האהבה תצילנו מכל פגע. כי אהבתינו אינה עוד לא קיימת יותר. ורק החוזק של נפשי ושל ליבי הוא הישאיר אותי צפה על פני המים. גם בתוך הסערה האיומה הזו........... טדיבר
