סנונית אהלן, חזרתי

[פרג]

סנונית אהלן, חזרתי

מה שלומך איך היה עם המתוק איך עברת את הפסח עם כל הבלגן הזה שיש בארץ בטח גם את התעייפת מהנקיונות של פסח והבלגן שאי אפשר לצאת להנות באף מקום. תשמעי היו לי ימים קשים משהו בארץ. התארחנו בירושלים וכל הפיגועים והתקשורת בטלויזיה וחוסר הפעילות שאפשר היה לעשות עם הילדים מחוץ לבית ושומרי שבת וחג גמרו לי את הצורה. הפעוט שלא ידע שינה חיסל לי את הצורה גם לישון ב11:00 בלילה וגם להתעורר כל שעתיים היה קשה. ביתי לא לקחה ריטלין כל החופש בימים הראשונים היו לה כאבי בטן כמו כל פעם שאני מפסיקה אבל זה הסתדר. מה אגיד לא קיבלו אותה בבית. לא היה לאף אחד סובלונות אליה אף אחד לא רצה לשחק איתה לא אחיות שלה לא אבא שלה ולא בני דודים בקיצור תתארי לך מה באלי לומר... שאלה, מתי יודעים שצריך לשנות מינון של הריטלין אם בכלל ובאיזו צורה צריך לדעת לתפעל את הילד. (לפעמים אני מרגישה שאני לא יודעת מה צריך לשאול מרוב שיש לי). אני שמחה שהפסקת זמנית את הריטלין לדעתי חשוב להיות עיקבי ולתת רק בזמן הלימודים ולא כי מתחשק לנו לקבל יותר שקט... אני מבינה שעבדת קשה בבית-שווה-ראות הכל נקי וחדש עד....תהנו. חגגתי יום הולדת לעצמי בעצמי ב5.4 ממש שכחו אותי מה דעתך.. מתגעגעת

 

[אפרת@הבית]

פרג - קודם כל ../images/Emo49.gif

ליום ההולדת שלך, וסליחה על האיחור, דבר שני הפסקות בריטאלין צריכות להעשות בפיקוח נוירולוגי, אולי יתנו לך דרך לעשות אותן תוך מניעת כאבי הבטן. אחרון חביב, את יכולה לשלוח לסנונית את הכל במסר אישי, פשוט תלחצי על השם שלה פה בפורום, יופיע מסך שבחלקו הימני יש כותרת קטנה שאומרת "שלח מסר" לחיצה על הכותרת תפתח תיבת מסר שישלח אליה באופן אישי ודיסקרטי. בהצלחה! אפרת

 

[zivadina]

אנחנו גם נותנים לילד רק ללימודים.

 

[פרג]

אפרת שלום

לגבי פיקוח נוירולוגי, התכתבתי איתך ועם דליה בעבר וסיפרתי לכן על כך שאני לבד מאז אוגוסט 2001 מאז בעצם שאובחנה הילדה. אספר לך שוב בקצרה. 1. אני בשליחות בחו"ל אין שום נוירולוג ואין לי שום ייעוץ ואני נעזרת רק בכם מאז שיש לי אינטרנט. 2. כל ההמלצות והייעוץ מתקבלים בברכה. 3. אני אם ל-4 3 בנות ובן. הבת השלישית (מרכיבה משקפיים יש לה פלטפוס ויש לה את בעיית הפרעות קשב וריכוז כאחד, היא מקבלת ריטלין 10 מ"ג שזה אומר חצי כדור בבוקר וחצי שני האחות בבי"ס נותת לה בשעה 12:00 כי היא לומדת עד 4 ולפעמים עד 5 הילדה בכיתה ד´ בת 9.5 ). לילדה יש מורה פרטית 3 פעמים בשבוע שמכינה איתה את שיעורי הבית. פעם אחת הלכה כאן לפסיכולוגית שלא תאמיני (נתנה לילדה לצייר אחרי שיחה מסויימת שעשתה איתה ומצאה שהילדה רוצה להידמות לאחותה בת 15 שזה בלתי אפשרי כי הגדולה פרפקציוניסטית הכל אצלה מעולה והיא מחוננת .. דרך אגב סופי שבוע כאן הם ארוכים שבת וראשון ב´ - ו´ לומדים עד 3 ואילך. 4. לא תמיד עונים לי ישירות בפורום למשל: הילדה אובחנה רק ע"י נוירולוגית בביה"ח שערי צדק - היא עברה מבחן טובה שבתחילה לא לוקחים כדור והיא היתה גבולית ועם הכדור זה היה משהו משהו ורק בגלל זה הוחלט שיש לה בעיה. אני עשיתי מה שאומרים לי ולא המשכתי מאז לעשות כלום כי זה נשמע כברור מאליו. אם היא צריכה לעשות עוד דברים או צריך לדעת איך להתנהג אליה או לשפר לה את התזונה או את העיסוק אני בעצם מסתמכת רק על מה שאתם כותבים אין לי דרך אחרת עד אוגוסט 2003 שאחזור. וזה הרבה. .. תראי למשל בחופשת פסח לא נתתי ריטלין אבל השתגעתי כמעט ולא ידעתי מאיפה לשאוב סובלנות עבורה. כי אף אחד לא הבין את הילדה ולא רצה אפילו לתת לה הזדמנות להשלים משפט וכבר ביקשו "תשתקי קיצת רק 5 דקות" נורא נעלבתי על איך שהתייחסו אליה... החופש הגדול בחו"ל היכן שאני נמצאת מתחיל ב-8.6 עד 30.8 כל רעיון מתקבל מעכשיו כי אני עובדת מאוד קשה ולפני 5 אני לא בבית בזמני הפנוי בעבודה אני מתכננת מה לעשות עם כל אחד. בקיצור אין לי בעיה לספר עוד וכל הזמן הייתי רוצה עידכונים ועזרה מכם. דרך אגב במקום שאני נמצאת עכשיו יש הפגנה רצינית מול השגרירות בגלל המצב בארץ. תודה ויום טוב לך

 

[טליה36]

חייבת לענות למרות שפנית לאפרת../images/Emo39.gif

פרג יקרה בני בגיל של ביתך ולפי תאורך דומה קופי. האיבחון שעשית נקרא "טובה" והוא ממש מעולה.בני מקבל רטלין 10 בבוקר(אחד שלם)וב10.30 המורה נותת לו עוד חצי כדור. אני מגדלת עוד 5 ילדים שמקבלים רטלין מושהה משעה 7:00 בבוקר והוא עוזר לפחות עד 16:00.בדרך כלל אני לא נותת להם רטלין בשבתות ובחופשות,אבל בקיטנה או בנסיעות מחוץ לבית אני נותת על פי בקשתם הם מרגישים שזה עוזר להם בריכוז במשחקים כמו בלימודים ואם יש הרבה אנשים הם מרגישים שזה עוזר להם להימנע מצרות(זה על פי דבריהם).הילדים המיוחדים האלה שאחת הבעיות המרכזיות היא חוסר במנגנון השהית התגובה זקוקים לגרויים מתמידים עם סיפוק מיידי.מחשב עוזר מאד אבל אי אפשר כל היום לכן לילדים הקטנים אצלי יש חונך שמגיע 3 פעמים בשבוע והוא צמוד אליהם לכל מטרה שהם רוצים (בעיקר למשחק)הרבה חיזוקים חיוביים וחיזוק כשרון ידוע כמו ספורט ציור ריקוד יש להם את זה רובם ילדים מאד נבונים . לפעמים אני מרגישה שצריך להקים עמותה להורים מותשים.בינתיים יש עמותה שנקראת יחד והם מאד פעילים בתחום מפרסמים עלונים עם מאמרים,דברים חדשים וטיפים שעוזרים.הכתובת:רח´ זבוטינסקי 12 ת.ד 8 בני ברק 51265.טלפון:03 5797004.יש הרבה מה לכתוב אם את מעוניינת אכתוב לך עוד בהמשך.

 

[זהבה נ]

שם העמותה "ביחד" וכל השאר נכון../images/Emo140.gif

 

[פרג]

טליה אהלן,

המון תודה, ואני מבינה אותך מקרוב אני בכורה ל-9 אחים ואחיות 60% מהם עם בעיות כאלו רק שאף אחד לא מוכן לטפל בעצמו. ולגבי הקטנטונת שלי, את יודעת היא מציקה לבן השנתיים שהוא בן יחיד בצורה מדהימה, צובטת בטוסיק כל מה שהוא רוצה לשחק היא פתאום רוצה לשחק איתו. זה מפריע לו והוא לא מפסיק לומר לה "לא בטוסיק" את יודעת למה אני מספרת לך כי רק חזרנו מחופשה ואתמול לראשונה לא ישנו מ-1 בלילה עד 4.30 שכל הזמן הוא בוכה בשינה וקורא לאחותו בשינה שתפסיק אז תתארי לך מזה הצקות.. היא לא אוהבת לעשות כלום רק שיעשו עבורה אני גם עם זה לא יודעת מה לעשות תתארי לך עד עכשיו : לא פותחת מים בשירותים אחרי אבל יודעת להתקלח חצי גוף בלי חפיפה. אין לה חברים אחרי הלימודים אפילו לא מתקשרים אליה בקושי מזמינים אותה לימי הולדת. בבית לא האבא מקבל אותה רק דורש שתהיה מוצלחת ושהיא צריכה להשתדל לעומת זאת היא אוהבת יותר את הטלויזיה. בבוקר כשצריך לאכול א"ב היא לא אוכלת כבר הרבה זמן בקושי שותה ולוקחת כדור. לא מצליחה להארגן בלסדר את ילקוט ביה"ס או להתכונן למבחן לבד אפילו שיש לה מורה צמודה לשעורי בית 3 פעמים בשבוע. בקיצור מה אגיד קשה ואני מותשת כי אף אחד לא רוצה לקבל אותה כמו שהיא. כל עזרה שתהיה מכם נשיקות לכולכם אני לבד במערכה שלא נדבר יש לי גם ילדה בת 13 עם דיסלקציה שגם לה יש את הבעיה החברתית ואנטי החלטות ובעיה בסדר הדברים. רשמתי לפניי ואפנה לעמותה האם היא תעזור גם עם אני בחו"ל ? נשיקות והמון המון תודה.

 

[אפרת@הבית]

פרג היקרה!

בקשי ממישהו בארץ לשלוח לך ספרים על הפרעות קשב וריכוז בעברית לדעתי תוכלי לשאוב הרבה מידע ועצות ויהיה לך קל יותר להתמודד. דבר אחד לא ברור לי, מדוע אם את בשליחות אין יכולת להגיע להתייעצות עם רופא? האם אין לכם שום סוג של ביטוח המקנה לכם יכולת להתייעץ? את יכולה לשלוח לי גם תגובה במסרים אם את מעוניינת אבל אני מאוד אשמח לדעת אפרת

 

[פרג]

אפרת היקרה,

תודה שאת מקשיבה. 1. רק שהגיע שוב לארץ בתחילת מאי למספר ימים נראה שאקנה ספרים - אבל איזה ספרים עליי לקנות ואיזה דברים לפעילות הילדה עליי לקנות. (בחופש הקודם ניסתי לתת לה לרקום לא היתה לה סבלנות קניתי לה חרוזים עם כל האביזרים גם לא היה לה סבלנות קניתי לה חוברת צבעים עם צבעים מברקים מיוחדים מהר מאוד איבדה סבלנות. הכי הרבה היא מתלוננת שאני לא אוהבת אותה ואני לא מספיק איתה עם רק היית רואה איפה הזמן שלי הולך אפילו הבנות בבית מעקמות פרצוף איך היא מעיזה לומר לי את זה ואני לא אומרת כלום. היא מהר מאוד בוכה והיא רגשנית בצורה לא נורמלית ולא נותת לי כל כך לדבר היא רוצה רק שהקשיב לה אחרת הבכי מתחיל והיא רצה לטלויזיה. 2. הייעוץ היחידי שיש לי וזה באמת לא כמו בארץ ולא משהו זה פסיכולוגית שהיא בעצם גם זו שמספקת לי את המרשם אחת ל-3 חודשים של הריטלין. מאז אוגוסט ראתה רק פעם אחת את הילדה ואמרה שאין צורך שתגיע אליה עוד . לא אהבתי את זה בגלל שיש לילדה קטעים שאני ממש יוצאת מדעתי לא רק שאנני מכירה אותם אלה שאני לא יודעת מה אני צריכה לעשות כשדברים מסויימים קוראים איתה. (למשל הקטע של הפסקת הכדורים שבועיים בחופשת פסח עם תחילת הכדורים יום אחד כל היום כאבי בטן ביום השני כאבי תופת בראש בצד השמאלי ואין שום פסיכולוגית לשאול והרופא ילדים לא רואה שום בעיה ואני צריכה לשמוע כל הזמן את הילדה מרננת מכאבים ואני לא יכולה לעשות דבר). שלא נדבר על זה שאני כמעט על כל דבר רואה את עצמי איתה מתווכחת כמו: את חייבת לאכול א"ב לפני הכדור והיא רק שותה תה ומתעלמת ממני. כשאת מגיעה מביה"ס את חייבת לאכול צהריים ולהתחיל שעורים ויש לה את המורה בימים מסויימים אבל ביום ד´ ו´ שאין לה היא מגיעה לא אוכלת לא שותה הולכת לטלויזיה ובזה זה נגמר והשעורים נשארים לאחרי 7, 8, בערב זה מעצבן מה אני יעשה שאני צריכה לעבוד ודרך השפורפת לא תמיד הכל הולך אז היא בוכה ומתפרצת וזה לא נעים. בקיצור כל עזרה או דברים שאני צריכה לעשות מתקבלים בברכה בבקשה תכתבי לי . תמיד יש לי מה לספר. המון תודה. מ.

 

[אפרת@הבית]

פרג בואי נתחיל מזה:

1. לא נגררים לויכוחים!! את הסמכות בבית ואת המחליטה. הדבר הקל ביותר זה להיכנס לויכוחים ומלחמות כוח עם ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אסור לך להישאב לזה. 2. הספרים שכדאי לקנות: "ADHD מריטת עצבים" ד"ר האליוול וד"ר רייטי "ADD ספר השאלות והתשובות" ד"ר האליוול וד"ר רייטי "שיקום הסמכות ההורים" ד"ר עומר "לחיות עם ADHD" בעריכת פרופ´ טיאנו וד"ר איריס מנור כל ספר של ברקלי שיצא בעברית. 3. ההפסקות בריטאלין כנראה מעבירות אותה שוב לתקופות הסתגלות, למה בעצם את עושה לה הפסקות ארוכות טווח? לא להפסיק לטווח של יותר מיום אחד ללא התייעצות עם נוירולוג, אם יש לכם אפשרות, גשו לנוירופדיאטר (נוירולןוג המתמחה בילדים) פרטי באופן חד פעמי להתייעצות והכינו רשימת שאלות. 4. להחזיק בבית סירופ נגד כאבים ולא להתבייש לתת לה אם כואב לה. 5. הקטע שהיא לא אוכלת ולא שותה אלא הולכת לטלויזיה זה סוג של מנוחה, גם הבן שלי עושה את זה, לכי עם זה. עזבי אותה ותני לה את המנוחה הזו. 6. אם היא אומרת שהיא לא מרגישה שאוהבים אותה, יכול להיות שהיא בעצם מנסה לעורר את תשומת ליבך לגבי בעיה כלשהיא שהיא לא יודעת להגדיר אותה, יכול להיות שזה עומס רגשי וקשה לה, נסי למצוא לה סוג של הרפיה לפני השינה (קלטות עם קולות של ים וציפורים או מוסיקת רייקי) והקפידי לקבוע נוהג של שיחה שבועית רק את והיא, ולו בשביל להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים. 7. אחרון חביב: הסבירי לבנותיך שלילדה יש בעיה, באופן גלוי וברור והסבירי להם שאת זקוקה לעזרתן, זו לא נורא לגייס את הילדים לעבודה משפחתית. נשיקות אפרת

 

[טליה36]

פרג יקרה חיזקי ואימצי../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

כמה שאני מבינה אותך.עברתי דברים דומים עם דור.היה נקרע לי הלב בכל פעם מחדש כשאף אחד לא רצה לשחק איתו,וכשאף אמא לא הסכימה לקבל אותו בביתה.ההרגשה היא כמו נעיצת סכין בלב .אף אחד לא אוהב את הילד שלי ואני חסרת אונים.דור היה עושה נזקים רציניים בבית.יום אחד רצינו לראות טלויזיה,הדלקנו ו..שלג לא רואים כלום.הוצאתי לבדוק את הוידאו(כי ראינו דרכו)ופתאום נשפכים מים מתוכו.וידאו בן 3 חודשים!!! בבוקר כעסתי ושאלתי אותו למה שפך מים הוא אמר לי עשיתי פיפי!!!הוא השתין לתוך הוידאו מאחר והוא שותה הרבה לא היה ריח.ופעם לקח סכין וחורר סלון בן שבוע!!היום הוא בן 10.5 עדיין אין לו חברי נפש יש כמה ילדים שמשחקים איתו עד שהוא מציק או מרמה והם בורחים ממנו.אבל המצב יותר טוב.צריך סבלנות ואהבה בקילוגרמים הרבה שיחות נפש וחיבוקים ותמיד לומר ולהראות להם כמה הם חשובים לנו למרות הקשיים.לא פעם דור אמר לנו אם אני אמות יהיו לכם חיים יותר טובים ויותר קלים.את יודעת מה זה לשמוע את ילדך הקטן מדבר כך?אני לא הפסקתי לבכותיומיים.למזלי בעלי עוזר המון.בעלך חייב לקבל הכוונה בנושא ולעזור לך אחרת את תתמוטטי פרג.לדעתי העמותה יכולה לשלוח חומר תתקשרי ובמידה ולא אני אשלח את החומר שאני מקבלת.חיזקי ואימצי יקירה את לא לבד,טליה.

 

[פרג]

טליה אהלן,

איזה כייף לך ולאחרות כאן בפורום שהבעל עוזר לכם תשמעי משהו שבעלי אמר לילדה השבוע עד עכשיו אני לא יוצאת מזה. איך הוא מעיז בכלל... "את חייבת להשקיע יותר בלימודים שלך אני יוציא את כרטיס הYES מהטלויזיה ונראה אותך לא שומעת , אני רוצה לראות שלא תעשי שיעורים כמו שצריך מי אמר שאת חייבת מורה אין לך תחת לשבת, את ילדה לא ממושמעת את מתנהגת לא יפה "....ועוד שמה אגיד לך השתתקתי. (הוא משמיץ אותה גם כמו אחיך הקטן נחמד יותר מימך זה קורע אותה כי הקטן דוקא חבר איתה מאוד). לעזרה הוא לא מוכן ללכת כלומר, לפסיכולוגית שמכירה את הילדה ואת הבעיה אז מה נשאר שהוא לא מאמין ביועצים ושרק הוא צוקדק כל הזמן. הוא בעל שדורש מכולנו בבית להיות פרפקציוניסטים גם הילדות וגם אני מתמוטטים מזה - פשוט אי אפשר - משטויות כאלה ואחרים באים הויכוחים למיניהם. לגבי הדברים שאת מספר על בנך... אצלי לאחרונה ולא פעם אני תופסת את הילדה משקרת לי וצוקת עם הראש למטה ומתחילה לבכות !!!! לוקחת דברים יקרים שלה מהבית ומכניסה לתיק ביה"ס ואחרי בדיקה שלי אני רואה מדברת על זה ומבקשת שתשמור ממש וכו´... מעצם הדאגה שיש לי 2 עם בעיות אני כבר פוזלת מהצד לגבי הקטן. (כמו בן שנתיים בגן אמריקאי המורה אומרת לו לשבת עם כולם והוא כל הזמן אומר לו אז או שזה גיל או שלמשיך לעקוב כי בשעת סיפור בבית הוא יושב נהדר ובזמן שהוא רואה את הקלטות שלו אין לו בעיה ). טוב בילבלתי לך במוח מספיק אם תרצי לשמוע עוד תגידי. תודה לך.

 

[zivadina]

פרג יקרה - כל מה שאת כותבת מוכר לי

מנסיוני. אני אשמח לשתף אותך בפתרונות שמצאנו בבית, כולל שיתוף הבעל. אגב, לצערי, הבעיה עם הבעל נפוצה מאוד, אבל אפשר לפתור אותה. אצלנו בעלי עזר לי לפתור את בעיית ההתשה... פרטים תקבלי. הדוא"ל שלי הוא [email protected]