סמול טוק

[idan4idan]

סמול טוק

ראיתי כבר כמה סדרות, ובהן משתקף שיחסים בסביבת העבודה נראים 'מתוחים' כאלה. כלומר אין הרבה שיחות הרות משמעות בין העובדים, אלה לרוב דברים פשוטים ולכאורה 'אינפנטיליים'. מעניין אותי לדעת ממי שנמצא\היה ביפן אם זה באמת ככה יחסים בין בני האנוש.

מקווה שהובנתי,
עידן.

 

[mishel s]

כן. זה ככה לרוב.

על הדברים הכואבים באמת אתה לא מדבר עם אף אחד, גם לא חברים.
כמובן שזאת הכללה, אבל כן.

 

[herouth]

אבל זה לא שבישראל מקובל לחשוף כאבים בעבודה.

מרבית השיחות במטבח אצלנו בעבודה הן תמיד על נושא משפחה-משכנתא-ילדים-עבודה. מדי פעם זה עובר לפוליטיקה ולפעמים לספורט.

כשאשתו של עובד שעובד ממש איתי בחדר חלתה בסרטן, בקושי הצלחנו להוציא ממנו שתי מילים על זה.

 

[mishel s]

נכון,

אבל מה שכתבתי הוא שעל הדברים הכואבים באמת לא מדברים אפילו עם חברים... שזה שונה, בארץ כן מדברים עם חברים.

 

[Simbbam]

ברוב המקומות בעולם, נראה לי, מדברים עם חברים

על דברים כאלה.
זה מאוד עצוב לי שביפן זה לא כך. כבר יותר מחבר יפני אחד אמר לי שזו בעיה מאוד גדולה ביפן ומקור לסבל עבור הרבה מאוד אנשים.

 

[jonbaum]

תלוי איזה חברים

אני הייתי תא הוידויים של כל החברים שלי ביפן. שמעתי סיפורים על מחלות, אהבות, בגידות, נישואים שעומדים להתפרק, נישואים שעומדים להתחיל, כל נושא בעולם. כשנפגשים בקבוצה הנושאים האלה אכן לא עולים בדרך כלל, אבל אחד על אחד, בהחלט כן. במיוחד בטלפונים באמצע הלילה.

 

[idan4idan]

טוב לשמוע

השאלה האם הם דיברו רק איתך ספציפית כי היית זר והם לא נוהגים לדבר על נושאים כאלה אם עצמם. או יותר הקטע של חברים טובים ושיחות אחד על אחד?

 

[jonbaum]

אני לא חושב שהייתי כזה מקרה מיוחד

זה פשוט פונקציה של זמן. קודם כל לוקח זמן עד שיוצרים קשרי חברות אמיתיים ביפן. בשנה וחצי-שנתיים הראשונות שלי שם לא היו לי בכלל חברים יפנים. הדרך להתחבר עם יפנים היא הצטרפות לאיזו שהיא מסגרת של עניין משותף, ולא משנה מה. מועדון טניס, תזמורת חובבים, מקהלה, טיולים רגליים. שם מכירים אנשים וההכרות תמיד חורגת מעבר - כלומר פתאום הולכים יחד לאכול, אח"כ סופשבוע במעיינות חמים וכו'. בהדרגה הקשרים מתפתחים ומוצאים חברים אמיתיים. זאת גם פונקציה של שליטה ביפנית. הרי אף אחד לא ישפוך את הלב בפני מישהו שלא שולט בשפה. ואני לא חושב שזה בגלל שהייתי זר. לא הגיוני שמישהו יגיד שהוא לא יכול "להתוודות" בפני חבר יפני אבל כן יכול לדבר עם חבר לא יפני. לא נראה לי הגיוני. הם ידברו אם מישהו שהם בטוחים שלא יעביר הלאה את התוכן.
אגב, כמעט כל שיחה מאוד פרטית מתחילה עם המשפט ここだけの話ですが
כלומר, התוכן לא יוצא מפה.