סמבו
- ראשי תיבות של הגנה עצמית ללא נשק. קיים בשני צורות - סמבו קרבי וסמבו ספורטיבי. סמבו ספורטיבי שונה מג´ודו ב: 1. מדים - במקום מכנסיים מתחרים בתחתוני ספורט וחליפה (כמו של ג´ודו) 2. כללים - ניתן לתפוש את רגלי היריב ע"מ להתקיף ולבצע בריחים על מפקרי הרגליים והשרירים. אישור התקפת הרגליים משנה את תקטיקה של קרב לכיוון של היאבקות בסגנון חופשי במידה מסויימת. בג´ודו מטרה לבצע הטלה יפה, בטווח מלא ע"מ לקבל ניקוד גבוהה. בסמבו נותנים ניקוד כמו בסגנון חופשי. אני לא זוכר בדיוק אך נראה לי ששטיח של סמבו עבה ורך יותר (כמו בסגנון חופשי) חלק קרבי של סמבו עושק בלחימה מעשית בלבוש מלא, בתנאי שטח שונים, עם ונגד נשק, נגד מספר תוקפים, בלילה וכו´. מלמדים איך לתקוף ולהתגונן בלי ועם נשק. הנשק הוא - רובה עם/בלי סכין, סכין, מקל ודומים ומאולתר. יש חלק שמלמד טכניקות קשירה וליווי עצורים, הורדת שומרים, לקיחת שבוי. מלמדים נקודות תורפה עיקריות. בגדול טקטיקה של סמבו קרבי היא - הגנה - ריכוך ע"י מכות לנקודות תורפה-הטלה מסוכנת (קטלנית בשאיפה) - שבירה/חניקה/מכה סופית. הטכניקה יעילה אך דורשת כוח פיזי ומשקל גוף נכבד או מיומנות יוצאת מין הכלל. בעבר בבריה"מ הטכניקה לא הייתה זמינה לאזרחים רגילים. סבמו קרבי לא מהווה הפיתרון היעיל לצורכי צבא. ברוסיה קיימים שיטות נוספות של "קרב מגע" צבאי. מקורה של סמבו באומניות לחימה שונות של עמים בבריה"מ ומחול, גם על ג´יו ג´יטסו. סמבו קרבי משמש למטרות מסיומות (הריגה, עצירה, לקיחה בשבי, ליווי) לכן הוא פשות יותר, תכליתי , מציאותי (אין בעיטות גבוהות, מעט טכניקה רכה/פנימית וכו´)