זואי לא יחיד
New member
סליחות...
אז נכון שסליחה צריך לבקש כל יום ולא רק פעם בשנה... אבל יש את הזמן הזה בשנה שגורם לרובינו לעשות חשבון נפש עם עצמינו ולהבין שהיינו לא מי יודע מה בסדר... ראיתי לפני כמה ימים את הסרט "שבעה" שהוא אשכרה מזעזע עד כדי אבסורד אבל כל כך אמיתי... הוא מצחיק עד כדי גיחוך על עצמינו כי הוא מעין מראה למה מתרחש במשפחות בעיתות של אבל... חוץ מהשחקנים המדהימים: רונית אלקבץ, חנה אזולאי הספרי, איבגי, קרן מור ויעל אבקסיס... העלילה היא על 7 אחים ואחיות שמאבדים את אח אחד שנפטר משבץ מוחי בזמן מלחמת המפרץ... הוא נפטר סתם כך במהלך מסיבה... כל הסרט מתרכז סביב השבעה כאשר ההתחלה יחסית הרמונית ולאט לאט מתפרץ כל הגועל הכי נוראי שקיים ברוב המשפחות... זה מתחיל ביחס לנשים ועובר לנושאים כספיים ולקטעים של אגו בתוך המשפחה וחוסר אכפתיות כלפי אח אחד שנפל מבחינה כלכלית... בקיצר הסרט הופך לסוג של תיאטרון אבסורד לגבי מה שקורה לכל אחד מאיתנו אבל בהקצנה של ממש... הסרט הזה הזכיר לי עד כמה אנחנו לא מצליחים בחיי היומיום לראות את התמונה בגדול ולזרוק את ה"אגו" לקיבינימאט (יש שיר כזה) ואנחנו נכנסים לפינות דביליות לחלוטין... הסרט הזה הוא אבסורד כי הוא קורה בזמן הכי נוראי שיכול להיות וזה שבעה וגם במלחמת המפרץ... כשיש אזעקה כולם פתאום מתאחדים ומפסיקים לריב למספר דקות... בקיצר... אחרי ההקדמה הזו מה שרציתי לומר זה סליחה ובגדול להרבה מאד אנשים שפגעתי בהם. זו היתה שנה מוזרה עם עליות מטורפות וירידות לא פשוטות. אז סליחה לכל אנשי ונשות הפורום בעיקר נשות
סליחה אם ה"אגו" שלי תפס מקום נכבד בהתנהגות שלי כלפי חברי וחברותי... חתימה טובה וצום קל לכולם...
אז נכון שסליחה צריך לבקש כל יום ולא רק פעם בשנה... אבל יש את הזמן הזה בשנה שגורם לרובינו לעשות חשבון נפש עם עצמינו ולהבין שהיינו לא מי יודע מה בסדר... ראיתי לפני כמה ימים את הסרט "שבעה" שהוא אשכרה מזעזע עד כדי אבסורד אבל כל כך אמיתי... הוא מצחיק עד כדי גיחוך על עצמינו כי הוא מעין מראה למה מתרחש במשפחות בעיתות של אבל... חוץ מהשחקנים המדהימים: רונית אלקבץ, חנה אזולאי הספרי, איבגי, קרן מור ויעל אבקסיס... העלילה היא על 7 אחים ואחיות שמאבדים את אח אחד שנפטר משבץ מוחי בזמן מלחמת המפרץ... הוא נפטר סתם כך במהלך מסיבה... כל הסרט מתרכז סביב השבעה כאשר ההתחלה יחסית הרמונית ולאט לאט מתפרץ כל הגועל הכי נוראי שקיים ברוב המשפחות... זה מתחיל ביחס לנשים ועובר לנושאים כספיים ולקטעים של אגו בתוך המשפחה וחוסר אכפתיות כלפי אח אחד שנפל מבחינה כלכלית... בקיצר הסרט הופך לסוג של תיאטרון אבסורד לגבי מה שקורה לכל אחד מאיתנו אבל בהקצנה של ממש... הסרט הזה הזכיר לי עד כמה אנחנו לא מצליחים בחיי היומיום לראות את התמונה בגדול ולזרוק את ה"אגו" לקיבינימאט (יש שיר כזה) ואנחנו נכנסים לפינות דביליות לחלוטין... הסרט הזה הוא אבסורד כי הוא קורה בזמן הכי נוראי שיכול להיות וזה שבעה וגם במלחמת המפרץ... כשיש אזעקה כולם פתאום מתאחדים ומפסיקים לריב למספר דקות... בקיצר... אחרי ההקדמה הזו מה שרציתי לומר זה סליחה ובגדול להרבה מאד אנשים שפגעתי בהם. זו היתה שנה מוזרה עם עליות מטורפות וירידות לא פשוטות. אז סליחה לכל אנשי ונשות הפורום בעיקר נשות