סליחות

[דיא]

סליחות../images/Emo63.gif

הגיע הזמן לבקש סליחה ולסלוח, לחשוב שוב על הרע ועל הטוב. וגם על משמעותה של סליחה. מה לא ייתן לכן להרדם אם לא תבקשו עליו סליחה

ממי אתם לא תבקשו יותר סליחה לעולם

האם אתן מהמתנצלות או מהמתרצות

האם בקשת סליחה/חרטה בלב מספקת בעיניכן, או שצריך גם לומר אותה בקול רם

האם מספיק לכפר באמירה, או שגם במעשה

על מה אתן סולחות לעצמכן השנה

 

[עדיקים]

אני יענה ראשונה

לא חושבת שיש דבר כזה. אבל יש חברה שחשבתי שלא תבין אותי ואני כל-כך שמחה שהיא הבינה והתנצלתי אבל אני עדיין מרגישה שזה לא מספיק מבחינתי.

מהוריי שהחליטו שעדיף לוותר על הילדים והנכדים שלהם על פני דברים חומריים וחשובים הרבה פחות

. חבל לי שזו בחירתכם.

אני מהמתנצלות הרבה פעמים גם כשלא אני אשמה או שאין על מה.

אם פגעתי במישהו אני לא חושבת שמספיק להתנצל בלב צריך להגיד בקול רם.

תלוי למה, לפעמים אמירה לא מספיקה וצריך גם מעשה.

אני סולחת לעצמי שלא טיפחתי את עצמי מספיק ולא השקעתי בעצמי מספיק למרות שבחצי האחרון של השנה התחלתי להשקיע קצת יותר אבל לא מספיק. אני סולחת לעצמי שבכיתי וכעסתי כשפוטרתי ומיום ליום אני מבינה כמה זה היה צעד כל-כך נכון עבורי וכל דלת שנסגרת אחרת נפתחת והרבה פעמים הדלת הזו הרבה יותר טובה.

גברת מנהלת מה עם התשובות שלך?

 

[דיא]

הנה, עונה

ומשתרשרת דווקא אליך, תיכף תראי מדוע

אני חייבת התנצלות לבנות הפורום. התנצלות על כך שלקחתי על עצמי משימה, ואני לא עומדת בה כפי שאני אמורה, לא כל שכן כפי שציפו ממני ואני ציפיתי מעצמי. מתנצלת על כך, ויודעת שאתן עושות עבודה טובה גם בלעדיי, אבל זה לא מספיק... סליחה וגם חייבת לבקש סליחה מהאיש שלי, יקירי, שעושה כל כך הרבה וכל כך במאמץ, ואני, עדיין, אחרי 12 שנה של הכרות, לא מצליחה לוותר על הניסיון לשנות אותו, ולא מקבלת אותו תמיד, פשוט, כמו שהוא.

מאבי שהחליט שעדיף לוותר על הילדים והנכדים שלו על פני דברים חומריים וחשובים הרבה פחות, ובנוסף לפגוע אנושות באימי. חבל לי שזו בחירתו.

גם וגם. מתרצת הרבה, לא כל כך כדי להסיר את האשמה מעליי, אלא בעיקר כי אני מנסה לראות מה גרם לי לשגות. לפעמים רק בסוף נאום מסביר אני קולטת שבעצם אני אמורה קודם להתנצל ואח"כ לחפש הסבר עם עצמי.

למרות שמאוד קשה לי לעשות זאת, אני משתדלת לומר דברים בקול. זה משהו שלמדתי רק בשנים האחרונות

חושבת שמעשה חשוב, לפעמים יותר מאמירה. אבל שוב, בשנים האחרונות הבנתי שללא אמירה, המעשה לא יספיק. אנשים פשוט לא מקשרים ו/או מבינים.

אני סולחת לעצמי על שאני לא עומדת בשאיפות שלי מעצמי כאמא וכרעיה. אני סולחת לעצמי על הזנחת הגוף, בתקווה שזה לא יצר נזק בלתי הפיך. אז כבר לא אוכל לסלוח לעצמי.

 

[נוגה אור]

שאלון קשה

הולכת לישון על זה אולי מחר (אם אני עוד יהיה באיזור) אחזור עם תשובות. אבל בקטנה - קפצה לי לראש האמירה "זכות קדימה נותנים ולא לוקחים" ככה גם בענייני סליחות לא מצפה מאף אחד שיבוא ויבקש ממני סליחה אם נפגעתי אני מודיעה את זה לפוגע וכמובן שאם פגעתי מתנצלת עד שאני בטוחה שנסלח לי. לא הולכת לישון אף פעם עם מחשבות טורדניות את הכל משתדלת לפתור לפני השינה כדי שאת המעט שאני ישנה אני יעשה בצורה הכי טובה שאפשר. ככה גם עם החצי את הכל סוגרים לפני השינה ולא הולכים לישון עצבניים. זה המחשבות הראשוניות שעלו לי אני ימשיך לחשוב לילה טוב