סליחה

סליחה

"קודם כל, הכינו רשימה של כל מי שאתם מאמינים שעליכם לבקש מהם סליחה. אחר כך בקשו מהם סליחה. אפילו אם אין די זמן לצלצל לכולם, בקשו את מחילתם בתפילותיכם ודרך חלומותיכם. שנית, הכינו רשימה של כל האנשים שפגעו בכם, כל האנשים שאתם צריכים לסלוח להם. התחילו בהוריכם, אחיכם ואחיותיכם, ילדיכם, בני הזוג שלכם, ידידיכם, המאהבים שלכם, החתול, הכלב, הממשלה ואלוהים. "וכעת אתם עומדים לסלוח לזולת מעצם הידיעה כי מה שעשה לכם מישהו כלל לא קשור בכם. כל אחד חולם את חלומו, זוכרים? המלים והמעשים שפוגעים בכם הם רק תגובה לשדים במוחו של האדם. הוא חולם בגיהנום ואתם רק דמות משנית בחלום הזה. הדברים שאחרים עושים אינם בגללכם. ברגע שתהיה לכם המודעות הזאת, ולא תקחו את זה באופן אישי, יובילו אתכם חמלה והבנה אל המחילה." (דרך האהבה, דון מיגל רואיס, עמודים 142-143) הבהרה: ההדגשה שלי - והיא נובעת מצרכיי כרגע; יתכן שאת/ה מעדיף/פה להדגיש משפט אחר בציטוט הנ"ל.
 

לסלי

New member
היי בן

הגבתי להודעתך בשרשור "דיון מיוחד על טוהר המילה", אשמח אם תקרא אותה ותענה
 

יה-יה

New member
סליחה, אפשר לספר סיפור אמיתי ? ../images/Emo13.gif

(נדמה לי שסיפרתי את הסיפור כבר, אבל אולי זה רק נדמה לי) היו לי שתי סבתות. אחת (ז"ל - כמה קשה לי לכתוב את זה) שאהבתי מאד (כמו אמא, רק אחרת
) ושנייה (שתזכה לחיים ארוכים), שלא אהבתי, לא ´לא אהבתי´, כלום... (אקרא להן סבתא א´ - הראשונה וסבתא ב´ - כן, לשנייה, אלא למי...?) אצל סבתא ב´ היינו מבקרים פחות (למה? עיזבו, אמא שלי תכף תשתלט על המחשב ותתחיל לספר
) והמון המון המון (רוב הזמן) היינו אצל סבתא א´ האהובה. סבתא ב´ היתה נפגעת שאנחנו לא באים אליה מספיק וכל הזמן דרשה לדעת למה אנחנו הולכים אל א´ יותר. בכל הזדמנות שהיתה לה (לסבתא ב´), היא היתה יורדת לחייה של סבתא א´, צועקת עליה, מעליבה אותה וטוענת שבגללה היא לא רואה את הנכדים. מה שלא היה נכון. א´ דווקא הזכירה כל הזמן את הצורך לחלק את הזמן בין הסבתות (לקרוא לאמא שלי שתסביר למה בכל זאת לא הלכנו מספיק?
). הקיצר, כשהייתי בת 18 (גיל משמעותי מאד בחיי), קרה שוב מקרה דומה בין סבתא א´ לסבתא ב´. אני, רמבו 5, התקשרתי לסבתא ב´ וצרחתי עליה, כמו שלא צרחתי מעולם, שתעזוב את סבתא א´ בשקט ולא שכחתי גם לצרף הסבר עדין... "אנחנו לא באים אלייך, כי אנחנו לא אוהבים אותך!!!". יואו, היום כשאני חושבת על זה...
כך עברו להן בנחת ושלווה... 12 שנים... 12 שנים הייתי ברוגז עם סבתא שלי וסבא שלי (שנפטר בינתיים, ז"ל). במהלך התקופה- לא כעסתי עליהם יותר, לא כעסתי על עצמי, לא היה אכפת לי מה הם מרגישים, לא התחרטתי. הם פשוט לא היו קיימים בשבילי. גם לא הייתי גאה בזה. פשוט, ידעתי שזה מה שאני צריכה לעשות כדי שלסבתא א´ לא יאונה כל רע (היא היתה חולת לב, בין השאר). כל כך רציתי שיעזבו את סבתא א´ בשקט. חלק ב´: לפני יום הולדתי האחרון החלטתי שאין אדם בעולם שלי, שאינו ראוי לסליחה. הלכתי אליה לבית האבות. פשוט באתי, עם אבי. היא התרגשה, בכתה, שמחה... ואתם יודעים מה? גם אני. לא כי פתאום אני אוהבת אותה ולא כי אני מרגישה ש"עבר לי", אלא כי זה פשוט עבר. לא הרגשתי צורך לסלוח לה על מה שעשתה. לא הרגשתי צורך לבקש סליחה על מה שעשיתי. זה פשוט לא קיים יותר. היום היא בת 89, אשה בריאה, צלולה ונחמדה (קצת שוכחת דברים, אבל, בינינו, מה רע בלשכוח דברים...
). עשיתי את זה בשבילי. עשיתי את זה, כי יש בי אהבה. עשיתי את זה, כי יש בי מספיק אהבה לסלוח, לקבל ולא לשכוח - שכל אדם בעולם שלי ראוי לסליחה. בעולם שלי אין טינה, אין כעס, אין מרירות - על מה שהיה. מה שהיה - מת מבחינתי (ולא מתוך התעלמות, אלא מתוך הבנה, ידיעה וראייה פנימית) קיבלתי "חנינה - צא מן הכלא", ברגע שהלכתי לראות אותה. (אני אומרת ´בעולם שלי´, כי יש דברים שאנשים עושים, שאני יכולה להבין את מקורם, אבל מתקשה לסלוח ולקבל). כשהלכתי אליה בפעם הראשונה (כבר הייתי מאז עוד פעם אחת, בחג), אמא שלי שאלה אותי למה אני הולכת? בשביל אבא? בשבילה? התשובה שעניתי, היתה שאני הולכת בשבילי. (ולעצמי הוספתי, שאני הולכת, כי אני לא רוצה לחיות עם הידיעה, שהיה בלבי מקום לסליחה ולא מלאתי אותו. שהיתה לי הזכות להאיר את חיי בסליחה הזו, ולא עשיתי את זה). עד כאן.
יה-יה
 

יה-יה

New member
rainbow too

קראתי עכשיו שוב את ההודעה שלך. משתלב מצוין עם מה שאני מרגישה אחרי כתיבת ההודעה שלי. תודה. אוהבת.
יה-יה
 
היי יה-יה ../images/Emo24.gif

איזה הודעה נפלאה.......... כמה אור חיובי את מקרינה בחייך ובהודעות שלך!!
בתחילת ההודעה הנחת הנחה קטנטנה שכבר ראינו את ההודעה(כלומר קראנו אותה בעבר), אבל לבסוף את לא הנחת , כלומר את רשמת אותה שוב, וטוב שעשית כך, ההודעה תרמה לי מאוד. יש לי כמה מילים לומר לך: דרוש אומץ רב לבקש סליחה-ולך יש את האומץ הזה!
שלך באהבה, עידודו הלוחם
 

יה-יה

New member
עידודודודו - תודה ../images/Emo140.gif

אמרת שדרוש אומץ רב לבקש סליחה, וזה כל כך נכון (אצלי, בכל אופן). אבל אתה יודע מה...? האומץ הוא להודות בפני עצמי שאני מסוגלת לקבל את האדם שמולי כמות שהוא. שאני לא צריכה לחפש סיבות לְלָמָה מגיעה לו סליחה, אלא למה מגיע לי לסלוח. מה זה עושה לי... אוהבת אותך
יה-יה
 

deep ocean

New member
נהניתי מאד לקרוא!!! תודה!!!

האנשים שהיה לי קשה לסלוח להם וסלחתי להם בחיי- -אמא שלי -אבא שלי (על הילדות ששניהם העניקו לי) -אח שלי (אני עדיין בתהליכי סליחה)
 

יה-יה

New member
סליחה על העבר

מיכלי, תודה. אני מאמינה שיותר קל לסלוח על דברים שנגמרו, מהסיבה הפשוטה שהם לא קורים יותר. פחות קל לסלוח על משהו שעדיין קורה. פחות קל לסלוח לאדם שעדיין פוגע בנו בצורה כלשהי. זה מה שאני חושבת ושמחה על כך שאיני צריכה להתנסות בסליחה לאדם שעדיין פוגע בי או במי מיקיריי (קשה לי להאמין שהיום יהיה מישהו שיפגע בי או יותר נכון, שממש אפגע ממנו בצורה שלא ניתן לסלוח. מקווה שלא אתבדה). אוהבת, יה-יה
 

deep ocean

New member
מסכימה איתך...

למרות שלפני כמה זמן הצלחתי לסלוח למישהי במהלך הזמן שהיא פגעה בי.. ברגע שסלחתי לה וששלחתי לה אהבה - היא הפסיקה לפגוע בי. (זה יותר מורכב ממה שזה נשמע, אבל זה הסיפור בערך)
 

ש1234

New member
לצערי אני לא מסכימה איתכן

כשהכאב הוא עמוק, הוא נשאר חרוט בלב, ואז הסליחה קשה עד מאוד. אני מוצאת את הסליחה כתהליך הכרחי וחיוני לגבי, ואני עדיין לא יודעת איך להתמודד איתו. יה יה, מה שכתבת לגבי להבין שהסליחה עוזרת לי לא תקף לגבי - כי שי לי נטייה להרס עצמי, ועדיין,קיים אצלי חוסר אהבה עצמית משמעותי, ככה שזה לא רלוונטי... נפלא, עם זאת לקרוא, שאתן מסוגלות לשחרר ולסלוח. יש תקווה
ענק
 

יה-יה

New member
לשמחתי, אני כן מסכימה אתך

אמרת: "...כשהכאב הוא עמוק, הוא נשאר חרוט בלב, ואז הסליחה קשה עד מאוד..." נכון!!! וכשאת סולחת, הצלקת לא נעלמת... אבל היא כבר לא מפריעה, היא לא מגרדת, היא לא עוקצת, היא לא משפיעה עלייך. אני יכולה להעיד על עצמי (כי ´עצמי´ זה כל מה שיש לי
) שכבר התחלתי להתבלבל קצת - אני מרגישה אהבה. אל עצמי, אלייך, אל האנשים בפורום, אל החברים שלי, אל המשפחה שלי, אל כל העולם (במובן הרחב) ואני לא יודעת אם אני סולחת, כי ´עבר לי´ או כי אני מלאה באהבה. וזה בכלל לא משנה! אני אוהבת, כי אני אוהבת. אני סולחת, כי אני אוהבת (לא את האדם שסלחתי לו, אלא אוהבת. יש בי אהבה). איך הגעתי לאהבה הזו שממלאת אותי? תהליך. אני בפסיעה הראשונה עדיין. step by step. אני לא בטוחה שאני יכולה להבהיר ממש את מה שאני עוברת. אוהבת, יה-יה.
 
המממ

זה מה שאני חושב: אולי הדרך לסליחה היא בעצם כמו כל דבר אחר בחיים. החיים זה כמו מרוץ מכשולים (לא חשוב כמה עברת, תמיד ייזרקו עליך עוד!) הרבה פעמים כאשר המיכשול הוא גבוה (נניח שנמכשול הוא הר גהוה מלא מכשולים), אתה עשוי להעצר לפניו ולשאול: "אוף לעזאזל איך עוברים את הדבר הזה?, זה בלתי אפשרי!" כל זה נכון עד לרגע שעברת את המיכשול... לאחר שעברת אותו, חיוך גדול של סיפוק עולה על פנייך, ואתה שואל את עצמך, כמעט בפליאה: "אוף, לעזאזל כמה קל זה היה!!! איך לעז.. לא עברתי את זה קודם?"... בידינו כל הכלים להתגבר על כל המכשולים... מה שנראה היום כהר גדול ייראה מחר כזבובון קטן... ויום אחד נצחק על עצמינו ועל מגושמתינו בעבר... ולסיכום: איך סולחים? פשוט ס-ו-ל-ח-י-ם.... אני לא מכיר דרך אחרת!!! איך חיים? פשוט ח-י-י-ם... איך עוברים מכשולים? פשוט ע-ו-ב-ר-י-ם.... כל הכתוב כאן הוא בגדר תזכורת... קודם כל ובייחוד לעצמי... תזכורת נוספת יא קסם: מחר כשאנשים יגידו לך כמה הם אוהבים אותך וכמה אתה מקסים... אתה לא לוקח את זה באופן אישי, אוקיי?
אוהב אתכם... קסם אמיתי!!!
 
ועוד כמה מילים על סליחה...

אני חושב שהסליחה מתרחשת מעצמה בזמן שהבן אדם חייה את חייה כפי שהיא רוצה! זאת אומרת... אם אני חי בשמחה, בסיפוק ובאהבה (ולכל אחד היה לפחות רגע אחד בחייה)... הסליחה היא דבר *מובן מאליו* שבכלל לא צריך לחשוב עליה, נכון?... שוב, הכתוב כאן הוא בעיקר תזכורת... תזכורת עבור קסם אמיתי עצמו ועבור כל מי שרוצה. באהבה->ק.א.
 

ש1234

New member
ואהוו !!!

איזה סיפור מדהים. צריך אומץ חבל"ז כדי לעשות כזה דבר. איך יכלת אחרי כ"כ הרבה שנים של טינה/כעס לסלוח. מאיפה מצאת את הכוחות ליצור את הקשר איתה? נהנתי מאוד לקרוא את הסיפור. ממש מדהים. אני חסרת מילים
 

ש1234

New member
../images/Emo51.gif בן

זהו נושא מאוד חשוב שראוי לעבוד עליו
 

rainbow too

New member
תודה על השירשור המעשיר../images/Emo51.gif

תודה בן, ההדגשה הייתה במקום. תודה יה-יה, על שהזכרת לי מהי אהבה ללא תנאי.ובזכות הסיפור שלך התחברתי אל האני האמיתי שלי. תודה עידו, על החיזוקים. תודה מיכל, על השיתוף, זה מחזק. תודה ש1234, אני מזדהה איתך. תודה קסם אמיתי, על העשרה. תודה לכם אתם נפלאים. אוהב המון וללא תנאי. קבלו
 
למעלה