סליחה שאני מתערב

סליחה שאני מתערב

אבל האמת שהרבה זמן אני עוקב אחרי החדר שלכם וממש כואב לי שאתן סובלות. מה דעתכן על רעיון שתעשו מפגש כל בנות החדר וכך תרגישו קרובות אחת לשניה וכמו שכתוב "צרת רבים חצי נחמה" תחשבו על זה ג€ג€ בכ"א מה שלא תעשו שיהיה לכם רק טוב וחם בלב תמיד.
 

אדומה2

New member
צרת רבים חצי נחמה?

אני מתארת לעצמי שאתה מתכוון לטוב, אבל סלח לי שאני חולקת עליך באופן די בוטה. ממש ממש לא. אין לי שום חצי נחמה וגם לא 1/16 של נחמה בידיעה שאני יכולה לשבת באודיטוריום שלם עם נשים בכל הגילאים שאיבדו את אימא שלהן. אין לי שום נחמה בכלל בצרות של אנשים אחרים. המשפט הזה נכון אך ורק כשלומדים למבחנים גדולים וחשובים בקבוצה, רק אז הרגשתי שזה נכון עבורי. נכון יותר לומר, לפחות בעיניי, שלהיות בחדר עם נשים שאיבדו את אימן כמוני, גורם לי פשוט לא להסביר את עצמי יותר מדי. אני הרבה יותר מובנת אני חושבת (כי כמובן כל אחת מגיעה עם ההיסטוריה שלה בלי ועם קשר לעובדה שאימא שלה איננה). רק רציתי להגיב למשפט הזה.
 
למעלה