סליחה מחניכה
את השאלה הבאה מצאתי בשו"ת, ומכיוון שאני מאמינה שמדריכים וחניכים רבים יכולים להתקל בסיטואציות דומות אני מביאה אותה לפניכם לדיון: "לפני שלוש שנים פגעתי עמוקות בחניכה שלי, זה היה בנושא של כניסה להדרכה, אני לא הכנסתי אותה להדרכה בסניף, והיא נורא נפגעה והחליטה לא לדבר איתי, כך שלא יכולתי להסביר לה למה החלטתי כך. היא רק העבירה לי מכתב נורא בוטה בו היא כתבה שהיא איבדה את האמון בי וכל מיני דברים שנכתבו מתוך כעס. כל זה קרה כבר לפני שלוש שנים, אך היא עדיין לא מדברת איתי ואפילו לא אומרת לי שלום ברחוב, וזה ממש כואב לי. אני מבינה שהיא לא רוצה להיות חברה שלי, אך הייתי רוצה לדעת שהיא כבר לא כועסת עלי. הבעיה היא שאני מפחדת לגשת אליה ולבקש סליחה, מה להגיד לה? ובכלל איך אני אגש אליה? יש לכם עצה בשבילי מה לעשות? (המחשבה שהיא לא מדברת איתי כ"כ מעיקה עלי שבר"ה זה הפריעה לי להתרכז בתפילה, אני חייבת לסיים את בסיפור הזה לפני יו"כ...) תודה רבה."
את השאלה הבאה מצאתי בשו"ת, ומכיוון שאני מאמינה שמדריכים וחניכים רבים יכולים להתקל בסיטואציות דומות אני מביאה אותה לפניכם לדיון: "לפני שלוש שנים פגעתי עמוקות בחניכה שלי, זה היה בנושא של כניסה להדרכה, אני לא הכנסתי אותה להדרכה בסניף, והיא נורא נפגעה והחליטה לא לדבר איתי, כך שלא יכולתי להסביר לה למה החלטתי כך. היא רק העבירה לי מכתב נורא בוטה בו היא כתבה שהיא איבדה את האמון בי וכל מיני דברים שנכתבו מתוך כעס. כל זה קרה כבר לפני שלוש שנים, אך היא עדיין לא מדברת איתי ואפילו לא אומרת לי שלום ברחוב, וזה ממש כואב לי. אני מבינה שהיא לא רוצה להיות חברה שלי, אך הייתי רוצה לדעת שהיא כבר לא כועסת עלי. הבעיה היא שאני מפחדת לגשת אליה ולבקש סליחה, מה להגיד לה? ובכלל איך אני אגש אליה? יש לכם עצה בשבילי מה לעשות? (המחשבה שהיא לא מדברת איתי כ"כ מעיקה עלי שבר"ה זה הפריעה לי להתרכז בתפילה, אני חייבת לסיים את בסיפור הזה לפני יו"כ...) תודה רבה."
