סליחה, אמא
יום כיפור 2006, ואני מוצאת שקל לי יותר לדבר אליך אמא דרך הפורום הזה של בנות ללא אמהות. מוזר לא ? יום כיפור, זמן לחשבון נפש והזמן הרשמי לבקש סליחה, אע"פ שבעצם כבר אין ממש ממי לבקש סליחה. ובכל זאת. סליחה אמא שאני לא באה לבקר אותך מספיק, סליחה כשעובר יום ולא חשבתי עליך, סליחה על חלקי בקשר הלא פשוט שהיה ביננו, סליחה שלא נהנית ממני וכמעט ולא ראית ממני נחת עוד בימי צלילותך, סליחה שהרחקתי אותך מעלי והייתי בת מורדת וסוררת שעשתה לך לא פעם ולא פעמיים את החיים קשים. סליחה שנתתי לך תמיד להרגיש שאני מעדיפה את אבא, סליחה שלא ראיתי מבעד לפחדים שלך, שאת סכ"ה אדם טוב שרוצה בטובתי דואג לי וחושב עלי, וראיתי בך אדם פחדן ואדם שעושה רגשות אשמה ללא כל סיבה, ולא ראיתי שאת פשוט עבד של פחדייך וקשה לך להשתלט עליהם, סכ"ה היית מסכנה, גדלת וחיית בדור שלא ידע ולא היה לו את הכלים "לעבוד" על הפחדים והקשיים שלו והיית עבד שלהם. אני מקווה שהסליחה הזו באופן על-חושי ואנרגטי או קוסמי או מה שלא יהיה תצא מהמחשב שבסלון בייתי, תעלה לשמיים, ומשם תמצא את דרכה אליך למחלקה ו' במוסד שלך בגדרה לכסא הגלגלים שלך ותחבק אותך את הנשמה שלך ואת הגוף הקטן השבור ומוכה המחלה שלך, ויעטוף אותך באהבה. סליחה אמא על כל הקשר שהיה ביננו, אני אוהבת אותך, ואת בדמי. אוי אלהים, כמה שאת בדמי. סליחה. ומכן בנות, אינני זקוקה שתגידו לי איזה בת טובה אני, ושאמא שלי גאה בי בטח עכשיו ושיש כתובת לבקשת הסליחה שלי וכו', אלא רק עצם זה שהייתם במה עבור בקשת סליחה זו, ושזה לא נאמר רק בין חדרי ליבי אלא יצא ונשמע בחלל העולם הגדול ועוד אנשים חזו בה, זו המתנה שנתתן לי ואין לי צורך בתנחומים. תודה שאתן בעולמי האניבי
יום כיפור 2006, ואני מוצאת שקל לי יותר לדבר אליך אמא דרך הפורום הזה של בנות ללא אמהות. מוזר לא ? יום כיפור, זמן לחשבון נפש והזמן הרשמי לבקש סליחה, אע"פ שבעצם כבר אין ממש ממי לבקש סליחה. ובכל זאת. סליחה אמא שאני לא באה לבקר אותך מספיק, סליחה כשעובר יום ולא חשבתי עליך, סליחה על חלקי בקשר הלא פשוט שהיה ביננו, סליחה שלא נהנית ממני וכמעט ולא ראית ממני נחת עוד בימי צלילותך, סליחה שהרחקתי אותך מעלי והייתי בת מורדת וסוררת שעשתה לך לא פעם ולא פעמיים את החיים קשים. סליחה שנתתי לך תמיד להרגיש שאני מעדיפה את אבא, סליחה שלא ראיתי מבעד לפחדים שלך, שאת סכ"ה אדם טוב שרוצה בטובתי דואג לי וחושב עלי, וראיתי בך אדם פחדן ואדם שעושה רגשות אשמה ללא כל סיבה, ולא ראיתי שאת פשוט עבד של פחדייך וקשה לך להשתלט עליהם, סכ"ה היית מסכנה, גדלת וחיית בדור שלא ידע ולא היה לו את הכלים "לעבוד" על הפחדים והקשיים שלו והיית עבד שלהם. אני מקווה שהסליחה הזו באופן על-חושי ואנרגטי או קוסמי או מה שלא יהיה תצא מהמחשב שבסלון בייתי, תעלה לשמיים, ומשם תמצא את דרכה אליך למחלקה ו' במוסד שלך בגדרה לכסא הגלגלים שלך ותחבק אותך את הנשמה שלך ואת הגוף הקטן השבור ומוכה המחלה שלך, ויעטוף אותך באהבה. סליחה אמא על כל הקשר שהיה ביננו, אני אוהבת אותך, ואת בדמי. אוי אלהים, כמה שאת בדמי. סליחה. ומכן בנות, אינני זקוקה שתגידו לי איזה בת טובה אני, ושאמא שלי גאה בי בטח עכשיו ושיש כתובת לבקשת הסליחה שלי וכו', אלא רק עצם זה שהייתם במה עבור בקשת סליחה זו, ושזה לא נאמר רק בין חדרי ליבי אלא יצא ונשמע בחלל העולם הגדול ועוד אנשים חזו בה, זו המתנה שנתתן לי ואין לי צורך בתנחומים. תודה שאתן בעולמי האניבי
