סליחה אוריאנה

[מצטער]

סליחה אוריאנה

סליחה על כל הסבל שגרמתי,אני כמו פרפר שמתקרב לשמש הלוהטת, ראיתי את כל הודעותיך וחשבתי שתשמחי לקבל ממני הודעה בכל אופן אני יוצא מחייך. הפעם לתמיד,אני אמשיך לקרוא את הודעותיך,אבל כרואה ואינו נראה אני בחייך. ביי מתוקה בפעם המיליון ושוב מצטער על כל הכאב שגרמתי אני עכשיו מרגיש מה זה לכאוב, נשיקות לבן ושוב ביי שלך יניב

 

[דין1]

תגובה

אני לא מכיר אותך יניב , לשמחתי , אבל את אוריאנה יצא לי להכיר אומנם כאן בצא`ט ורק באופן וירטואלי לצערי אבל אם אתה צריך להצטער אז כנראה שבאמת עוללת דברים נוראיים אני חושב שכל שעלך לעשות , זה להתבונן ולראות את התגובות והשיחות אותן מנהלים כולם גברים כנשים עם אוריאנה אני חושב שזו זכות להכיר את הבחורה ושוב אם היית צריך להתנצל אז אוליי לא הגיע לך להכיר אותה בכלל מצטער שאני מתערב אבל אני חש ות כן ממני

 

[אוריאנה]

די, דין, לא צריך להסחף

אני רק בן-אדם, לא מלאך כפי שאתה מכנה אותי, זה מתחיל להביך ההאלהה הזאת. יניב לא עשה רע, אני פשוט, כידוע, תמימה מדי, ואני מגישה לאנשים את הלב שלי עטוף כמתנה וקשור בסרט, ויניב עשה את הטעות הגדולה ביותר - הוא לא לקח.

 

[אוריאנה]

מצטער? עוד לא התחלת להצטער

רציתי לומר לך כל-כך הרבה דברים, ואתה הלכת. אני בטיפשותי אפילו הייתי באה עד אליך (כן, במטוס כזה גדול) אבל לא ביקשת. כמובן, הרי הרבה יותר הירואי להיות עצוב, טרגדיות כמו ``רומיאו ויוליה`` מוכרות הרבה יותר מסיפורי האפי-אנד סכריניים. ... ואולי אני סתם מזוכיסטית. זה עולה בברור מהשיר של רחל ``זמר נוגה``: התשמע קולי, רחוקי שלי התשמע קולי באשר הנך? קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי ומעל לזמן מצווה ברכה. תבל זו רבה ודרכים בה רב נפגשות לדק, נפרדות לעד. מבקש אדם אך כושלות רגליו, לא יוכל למצוא את אשר אבד. אחרון ימיי כבר קרוב אולי כבר קרוב היום של דמעות פרידה. אחכה לך עד יכבו חיי כחכות רחל לדודה.