היו הרבה עניינים
מבחינת הסוסים עצמם והרכיבות, כולן היו בסדר או טובות. מלבד הרכיבה האחרונה על דו, שהיתה נודניקית ומעצבנת. עוד בתחילת הרכיבה הרגשתי שמשהו בצעד שלה שונה, אבל היא לא צלעה.
באותו יום בערב, התנפח לה בין בחלק הפנימי של הרגל האחורית, בנקודה בה הוא מתחבר לאגן. כניראה עקץ אותה משהו ומנסיון העבר יש לה נטיה להגיב באלרגיה. הוטרינר היה אמור להגיע, אבל היה לו מקרה חירום. בנתיים הנפיחות די ירדה מעצמה, אז פשוט נעקוב אחרי זה.
יצא לי גם לעשות כמה טיולים לים, עם כל מיני חברים והיה ממש נחמד.
 
בלימודים קרה משהו שאני לא יודעת איך להתייחס אליו.
עקרונית אני מאוד מרוצה מרמת הלימודים ומרוב המרצים. אני מרוצה גם מההתייחסות של הנהלת הקורס וכו'.
מה שאני פחות מרוצה ממנו, זו הקבוצה בה אנחנו לומדים. יש כמה חבר'ה שמתייחסים ללימודים ברצינות, אבל הם די מיעוט. כמובן שמדובר באותם אלה שהגיעו מראש עם נסיון בסוסים.
לגבי שאר האנשים, לא ברור למה הם באו ללמוד את התחום. הם די עצלנים (השימוש במילה "די", היא מחמאה עבורם). בשיעורים בחווה הם לא עוזרים בכלום. לא מאכפים\מפרקים סוסים, לא עוזרים עם הציוד. רק יושבים בצד ומקטרים על כמה קשה להם.
כשמעירים לנו על דברים שקשורים להדרכה, במקום להבין מה היה לא בסדר, הם מתעקשים לריב עם המדריכים.
כשהם לא מצליחים להזיז את הסוסי ב"ס (אלה סוסים שילדים בני 6 מצליחים להזיז), הם מקטרים שהסוסים לא טובים.
הם ממש משוכנעים שהם עושים טובה כשהם באים ללמוד.
 
כל זה עד עכשיו עבר לידי. בקרוב מחלקים את הקבוצה שלנו לאינגליש ווסטרן. זה יהיה לימודים בימים שונים. העבודה תהיה בזוגות. כיום אני לומדת עם חברה טובה. שהיינו אמורות להיות זוג בלימודים.
השבוע פנו אלי מהנהלת הקורס וביקשו ממני לעבור לקבוצה של האינגליש. מבחינות טכניות ומקצעויות זה דווקא מתאים לי.
מה שמבאס אותי, זה שזה דופק גם אותי וגם את החברה, מבחינת האנשים שנצטרך לעבוד איתם. וזה ממש מבאס אותי.