שבוע טוב
היה לי על מה לעבוד עם דאנס. את התנועות הליטרליות הוא די מכיר מהעבר. הדבר היחידי שהוא לא הכיר, זה את הסיבוב על ציר קידמי. אז היה לי על מה לעבוד איתו. הוא עשה את זה לא רע, חוץ מזה שהיה צריך שאני אשמור שלא יכנס לספין במקום.
אני רגילה מדו שמסתובבת על ציר קידמי יותר מהר מספין, אז חשבתי בהתחלה שזה לא מספיק טוב. אבל המאמן היה מרוצה ממה שהסוס נתן. גם יצא לי לטייל איתו וכהרגלו היה מקסים.
 
לקראת סוף השבוע רכבתי על הסייחה. היא היתה מאוד חמודה ועבדה יפה. הדבר המוזר היחידי שהיה, זה שהצעד שלה בקנטר לא היה לי נח הפעם. היא בדרך כלל מאוד נוחה, אז זה היה מוזר קצת.
מיד אחרי זה יצאנו לטיול. לקחתי את דו והיא היתה נודניקית. מהר מאוד הגעתי למצב שמאוד כואבות לי הברכיים. היא היתה ממש לא מרוכזת בהליכה וקצת בנתה לחץ. שום דבר לא היה מטריד, אבל זה שכאבו לי הברכיים, היקשה עלי ברכיבה. בנוסף בגלל שהיא היתה מפוזרת כזו, הטרוט שלה (שבדרך כלל מאוד נח), היה לא עקבי. לא יכולתי להוציא רגליים מהארכובות לאורך זמן, כי היא חיפשה דברים להיבהל מהם.
אני לא יודעת למה בטיולים הברכיים שלי כואבות יותר מאשר במגרש.
 
חוץ מזה, לאחרונה סגרו אצלנו חלק מהשבילים עם סלעים גדולים. הבוקר פגשתי את מי שביקש מהרשות לסגור את השבילים. הוא אמר שיש הרבה רוכבי סוסים, אופניים וטרקטרונים שרוכבים לתוך השמורה עצמה והורסים את הטבע.
אני יודעת שאסור להיכנס לשמורה עצמה, אבל זה שסגרו את השבילים הראשיים, גורם לכך שאנשים שרוצים לעקוף, יעשו זאת דרך השמורה עצמה. כך שלדעתי זה יותר חמור ממה שהיה קודם. בנוסף אותם אלה שעד עכשיו שמרו על המקום, ימשיכו ומי שלא, ימשך בדרכו.
זה קצת ביאס אותי. אני חושבת שצריך לשים שילוט ברור איפה מותר ואיפה אסור לעבור. כאשר יש דגש על מה כן מותר.
עוד דבר שקצת מבאס - בזמן האחרון יש אצלנו באזור המון מטיילים מהערים ליד. אז הם לא מבינים כלום בחקלאות. אבל זה ניראה להם נכון לחנות את האוטו על השדה. לעשות עליו פקניק, להשתזף ולזרוק זבל בכל מקום.
כשמסבירים להם שהם הורסים לנו את החציר, לא ברור להם מה הבעיה בכך.
