סכמ"ש
- פותח הנושא giri
- פורסם בתאריך
ממש כיף!
התכוונתי לכתוב פה לפני כמה ימים ולבקש עצות וטיפים, אבל לא הצלחתי להגיע לזה.
ביום רביעי התקשרה אלי המאמנת ואמרה לי "מתארגנת משלחת אמצ'ורס לצרפת ואני רוצה שתהיי שם". הייתי בטוחה שהיא רוצה שאבוא לעודד. מסתבר שהיא רוצה שאני אתחרה!
בשביל להגיע לשם הייתי חייבת להתחרות לפחות כמה פעמים בארץ וכך נחת עלי שהיום יש תחרות במגל. היו לי יומיים להתכונן לזה נפשית ואולי בגלל המחסור בזמן פשוט לא חשבתי על זה ואמרתי שאני אבוא.
ואז אתמול גיליתי שיש לי חום, וכבר כמה ימים שאני סוחבת איזה וירוס מעצבן של שיעולים ועיטושים וכל המיימת הנלווית. חשבתי לוותר אבל אמרתי לעצמי שאם אני לא באה אני סוגרת את הדלת לצרפת. הייתי חייבת להתייצב.
אז היום בבוקר גררתי את עצמי מהמיטה, לקחתי קולדקס וקודיקל ונסענו אני, בן הזוג והמצלמה למגל כדי שלפחות אשתתף בתחרות. האמת שממש לא ציפיתי להגיע לשום דבר הפעם והייתי בטוחה שאם אני אפסיד אז גם לא ירצו לקחת אותי לחו"ל אבל מסתבר שזה לא ממש קשור אחד לשני. נורא פחדתי עם זאת לעשות פאדיחות.
באימון היה לי ממש כיף ונהדר, הסוס נתן לי לואופ וטרוט עדינים כל כך שלא האמנתי שזו אני שרוכבת שם. ואז עצרתי לרגע כדי להחליף לחולצה שנתנו לי ומשם הכל הסתבך לי. הסוס כבר לא היה איתי ולא היה לי עוד מספיק זמן להתחבר אליו מחדש לפני שהתחיל השיפוט (עשיתי פלז'ר, כי מבין זה לבין הורסמנשיפ וטרייל קלאס לזה הייתי הכי פחות צריכה להתכונן וגם לא היה לי זמן).
מפה לשם, יצא שעליתי על ליד הפוך שזה משהו שאני עד עכשיו מלקה את עצמי עליו כי אני דיי טובה בלעלות על זה וגם כי זה כבר לא אמור לקרות לי בשלב הזה ולא יעזרו התירוצים של 'הייתי חולה' או 'התרגשתי'...
אפילו לא נכנסתי להכרזה של הזוכים, פשוט לא שמתי לב שקראו להם, עד שקראו בשם שלי!
מסתבר שזכיתי במקום רביעי, המקום האחרון שמקבל סרט אבל עדיין לא רע בכלל!
סיימתי את היום בהרגשה ממש כיפית אבל כמו שצפיתי השיעולים שלי החמירו אז כרגע אני חושבת על לנצל את מחר כדי לישון רוב היום... אני ממש מקווה שבתחרות הבאה אני אהיה במצב טוב יותר!
התכוונתי לכתוב פה לפני כמה ימים ולבקש עצות וטיפים, אבל לא הצלחתי להגיע לזה.
ביום רביעי התקשרה אלי המאמנת ואמרה לי "מתארגנת משלחת אמצ'ורס לצרפת ואני רוצה שתהיי שם". הייתי בטוחה שהיא רוצה שאבוא לעודד. מסתבר שהיא רוצה שאני אתחרה!
בשביל להגיע לשם הייתי חייבת להתחרות לפחות כמה פעמים בארץ וכך נחת עלי שהיום יש תחרות במגל. היו לי יומיים להתכונן לזה נפשית ואולי בגלל המחסור בזמן פשוט לא חשבתי על זה ואמרתי שאני אבוא.
ואז אתמול גיליתי שיש לי חום, וכבר כמה ימים שאני סוחבת איזה וירוס מעצבן של שיעולים ועיטושים וכל המיימת הנלווית. חשבתי לוותר אבל אמרתי לעצמי שאם אני לא באה אני סוגרת את הדלת לצרפת. הייתי חייבת להתייצב.
אז היום בבוקר גררתי את עצמי מהמיטה, לקחתי קולדקס וקודיקל ונסענו אני, בן הזוג והמצלמה למגל כדי שלפחות אשתתף בתחרות. האמת שממש לא ציפיתי להגיע לשום דבר הפעם והייתי בטוחה שאם אני אפסיד אז גם לא ירצו לקחת אותי לחו"ל אבל מסתבר שזה לא ממש קשור אחד לשני. נורא פחדתי עם זאת לעשות פאדיחות.
באימון היה לי ממש כיף ונהדר, הסוס נתן לי לואופ וטרוט עדינים כל כך שלא האמנתי שזו אני שרוכבת שם. ואז עצרתי לרגע כדי להחליף לחולצה שנתנו לי ומשם הכל הסתבך לי. הסוס כבר לא היה איתי ולא היה לי עוד מספיק זמן להתחבר אליו מחדש לפני שהתחיל השיפוט (עשיתי פלז'ר, כי מבין זה לבין הורסמנשיפ וטרייל קלאס לזה הייתי הכי פחות צריכה להתכונן וגם לא היה לי זמן).
מפה לשם, יצא שעליתי על ליד הפוך שזה משהו שאני עד עכשיו מלקה את עצמי עליו כי אני דיי טובה בלעלות על זה וגם כי זה כבר לא אמור לקרות לי בשלב הזה ולא יעזרו התירוצים של 'הייתי חולה' או 'התרגשתי'...
אפילו לא נכנסתי להכרזה של הזוכים, פשוט לא שמתי לב שקראו להם, עד שקראו בשם שלי!
מסתבר שזכיתי במקום רביעי, המקום האחרון שמקבל סרט אבל עדיין לא רע בכלל!
סיימתי את היום בהרגשה ממש כיפית אבל כמו שצפיתי השיעולים שלי החמירו אז כרגע אני חושבת על לנצל את מחר כדי לישון רוב היום... אני ממש מקווה שבתחרות הבאה אני אהיה במצב טוב יותר!
באופן מפתיע הרבה רכיבות וחפירות
אפרופו השאלה על ייחפות ליד סוסים:
השבוע שלי התחיל במעשה מטומטם שעשיתי. כשחזרתי מהליכה עם נעלי ספורט, ראיתי שהסייחה שלי לא עומדת בשקט וניגשתי לעזור.כמובן שהיא דרכה עלי בפעם היחידה שאני לא עם נעליים מתאימות. כניראה שברתי את הזרת. זה לא כזה נורא.
היתה אצלנו בעבר מישהי שסוס דרך לה על הרגל דווקא כשהיא היתה עם נעליים מתאימות ותלש לה את כל הציפורן. ירד לה המון דם והיא היתה מושבתת לשבועיים. אז זרת שבורה קלות ניראה לי כמו משהו נסבל.
 
אחר כך חשבתי שלא אוכל לרכב. כמובן שלא יכולתי ללכת בקטע של ספורט. אז היה לי יותר זמן פנוי. בסוף הסתבר שרק לרכב אני יכולה בלי כאבים
.
דאנס היה ארוך מידי בפרסות אז ויתרתי על הרכיבות עליו. המפרזל היה אמור לפרזל אותו השבוע. הוא הגיע ומסיבה לא ברורה החליט לפרזל אותו שבוע הבא
. קצת מעצבן, אבל הסוס בסדר בנתיים כי אנחנו לוקחים את האיחורים בחשבון. הוא יכל לעבוד בטיפולי, אבל זה מעצבן כי אני מוותרת על רכיבות בגלל זה.
אז במקום דאנס רכבתי על דו. ממש נהנתי ממנה. ברכיבה הראשונה כמו תמיד היה לה דעה על כל דבר. בתחילת הרכיבה היא רצתה להיבהל, אחר כך לא התחשק לה לזוז ובסוף הייתי צריכה להאט אותה. כאילו כל רגע אני רוכבת על סוסה אחרת לגמרי.
היה קטע מצחיק שהמאמן אמר לי לרכב ביד אחת. משום מה שאלתי אותו "לרכב כך ממש או בתיאוריה?". כי היה ניראה לי הגיוני לרכב עליה כך שבוע הבא.
שאר הרכיבות עליה היו ממש טובות. היא התאפסה לגמרי. עבדנו ביד אחת וגם הצלחתי לעשות איתה תרגילים מתקדמים בלי שהיא תביע מורת רוח. אני חושבת שחלק מהשיפור קשור לזה שהיא מרגישה יותר טוב פיזית.
אחרי שלושה ימים של סטרואידים, העין שלה התחילה להשתפר. הבוקר היא היתה צלולה לגמרי. אנחנו לא יודעים מה יש לה. אבל אנחנו יודעים מה עובד. בנתיים נמשיך ככה.
 
לסיום השבוע רכבתי אתמול על הסייחה. לא יצא לי לרכב עליה מכל מיני סיבות לדעתי לפחות חודש וחצי. בתקופה הזו היא עשתה קפיצת מדרגה. קודם כל היא מאוד התחזקה וגדלה פיזית. היא למדה לעבוד יותר נכון ולהרים את עצמה. זה הופך את הצעד שלה ליותר נח. היא לא נשענת על הידיים. אפשר להרגיש ממש איך היא דוחפת את עצמה מהחלק האחורי. זה כיף שמספיק תנועות עדינות כדי שהיא תגיב מהר.
אפרופו השאלה על ייחפות ליד סוסים:
השבוע שלי התחיל במעשה מטומטם שעשיתי. כשחזרתי מהליכה עם נעלי ספורט, ראיתי שהסייחה שלי לא עומדת בשקט וניגשתי לעזור.כמובן שהיא דרכה עלי בפעם היחידה שאני לא עם נעליים מתאימות. כניראה שברתי את הזרת. זה לא כזה נורא.
היתה אצלנו בעבר מישהי שסוס דרך לה על הרגל דווקא כשהיא היתה עם נעליים מתאימות ותלש לה את כל הציפורן. ירד לה המון דם והיא היתה מושבתת לשבועיים. אז זרת שבורה קלות ניראה לי כמו משהו נסבל.
 
אחר כך חשבתי שלא אוכל לרכב. כמובן שלא יכולתי ללכת בקטע של ספורט. אז היה לי יותר זמן פנוי. בסוף הסתבר שרק לרכב אני יכולה בלי כאבים
דאנס היה ארוך מידי בפרסות אז ויתרתי על הרכיבות עליו. המפרזל היה אמור לפרזל אותו השבוע. הוא הגיע ומסיבה לא ברורה החליט לפרזל אותו שבוע הבא
אז במקום דאנס רכבתי על דו. ממש נהנתי ממנה. ברכיבה הראשונה כמו תמיד היה לה דעה על כל דבר. בתחילת הרכיבה היא רצתה להיבהל, אחר כך לא התחשק לה לזוז ובסוף הייתי צריכה להאט אותה. כאילו כל רגע אני רוכבת על סוסה אחרת לגמרי.
היה קטע מצחיק שהמאמן אמר לי לרכב ביד אחת. משום מה שאלתי אותו "לרכב כך ממש או בתיאוריה?". כי היה ניראה לי הגיוני לרכב עליה כך שבוע הבא.
שאר הרכיבות עליה היו ממש טובות. היא התאפסה לגמרי. עבדנו ביד אחת וגם הצלחתי לעשות איתה תרגילים מתקדמים בלי שהיא תביע מורת רוח. אני חושבת שחלק מהשיפור קשור לזה שהיא מרגישה יותר טוב פיזית.
אחרי שלושה ימים של סטרואידים, העין שלה התחילה להשתפר. הבוקר היא היתה צלולה לגמרי. אנחנו לא יודעים מה יש לה. אבל אנחנו יודעים מה עובד. בנתיים נמשיך ככה.
 
לסיום השבוע רכבתי אתמול על הסייחה. לא יצא לי לרכב עליה מכל מיני סיבות לדעתי לפחות חודש וחצי. בתקופה הזו היא עשתה קפיצת מדרגה. קודם כל היא מאוד התחזקה וגדלה פיזית. היא למדה לעבוד יותר נכון ולהרים את עצמה. זה הופך את הצעד שלה ליותר נח. היא לא נשענת על הידיים. אפשר להרגיש ממש איך היא דוחפת את עצמה מהחלק האחורי. זה כיף שמספיק תנועות עדינות כדי שהיא תגיב מהר.
שבוע טוב
אני משלימה שיעורים מהתקופה שצ'ואי היה מצונן, היו לי שני שיעורים השבוע, ובשניהם עבדנו על ניואנסים. הצלחתי להגיע לתנועה נפלאה, קצת חסרות לי מילים להסביר את ההבדל. זו עבודה מאד קשה ומתישה, כי ההרגשה היא שחודשים אני עובדת על הבדלים שמודדים במילימטרים, אבל כשזה מצליח, זה פשוט מדהים.
חוץ מזה, כל הסוסים היו עצבניים השבוע, כנראה בגלל חילופי מזג האוויר המופרעים. נתתי לצ'ואי לרוץ במגרש אחרי השיעור בשבת, והוא פשוט רץ בלי שום עידוד משהו כמו עשרים סיבובים :-O כולנו עמדנו ובהינו בו. זה מאד מאד לא אופייני לו.
אני משלימה שיעורים מהתקופה שצ'ואי היה מצונן, היו לי שני שיעורים השבוע, ובשניהם עבדנו על ניואנסים. הצלחתי להגיע לתנועה נפלאה, קצת חסרות לי מילים להסביר את ההבדל. זו עבודה מאד קשה ומתישה, כי ההרגשה היא שחודשים אני עובדת על הבדלים שמודדים במילימטרים, אבל כשזה מצליח, זה פשוט מדהים.
חוץ מזה, כל הסוסים היו עצבניים השבוע, כנראה בגלל חילופי מזג האוויר המופרעים. נתתי לצ'ואי לרוץ במגרש אחרי השיעור בשבת, והוא פשוט רץ בלי שום עידוד משהו כמו עשרים סיבובים :-O כולנו עמדנו ובהינו בו. זה מאד מאד לא אופייני לו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.