רגעים מפחידים כשבאים לאכף ומגלים סוסה מפרכסת
השבוע שלי עם הסוסים התחיל בכך שאחרי שפתחתי חווה, לקראת השיעורים של אחה"צ, וביקשתי מאחת המתנדבות להתחיל לאכף היא אומרת לי "הסוסה לא רואה כי תקוע לה משהו בעיניים", אני מסתובב ורואה סוסה שממצמצת מהר מאוד, לכמה שניות, ומפסיקה, ואז שוב ממצמצת מהר ומפסיקה.
 
אני מלטף בעדינות את אזור העיניים בניסיון לסלק זבובים ואז זה מפסיק לדקה. אני מספיק בקושי להביא את הציוד ואני מגלה סוסה שמתחילה לרעוד, אבל רק הראש רועד בהתחלה, ואז הצוואר, ואז כל הגוף, ומפה לשם תוך פחות מ5 דקות הסוסה בקושי עומדת על הרגליים, שלא לדבר על להביא אותה חזרה לתא, רחוק מהילדים המקדימים להגיע דווקא עכשיו מכל הימים...
במהלך הדקות האלה מגיעה מדריכה נוספת שמדברת בטלפון עם הבוסית שלנו, ובמקביל, באמצעות פיתוי עם חציר, ומעט לחץ עם החבל הצלחנו לגרור אותה לתא.
דבר נוסף שקרה במהלך הזמן הזה, שבמספר השניות בין מה שנראה כמו התקף אפילפסיה אחד לבא אחריו, הסוסה הלכה מצויין- ישר לחציר, והלחץ שהפעלנו בניסיון להוליך אותה לא פעל בכלל, כך ראינו שלמספר שניות הסוסה מסוגלת לאכול, ולכן ההולכה עם קצת חציר ביד פעלה היטב.
 
אחרי שהסוסה הייתה סגורה בתוך התא, אני כבר הלכתי לפגוש את התלמיד, השארתי את הטיפול למדריכה השנייה ואחרי שחזרתי מהשיעור הסוסה נראתה כאילו לא קרה דבר מעולם. המדריכה אמרה לי שבמדידת חום חוזרת ונישנת אכן היה לה חום גבוהה בהתחלה אבל גם הוא ירד מהר לטווח הנורמלי. אני לא יודע האם נתנו טיפול נוסף.