סכמ"ש

אחלה שבוע

העברתי כמה ימים בבלגיה,

השוקולד לא מהעולם הזה. זאתמרת תמיד ידעתי ששוקלד בלגי שווה, אבל לראות את הכמויות האלה בחנויות, וכל כך הרבה חנויות שוקלד, אפשר לצאת מהדעת.

האוכל בכלל, הצליח לנו המון. אני בטוח שיש גם מסעדות גרועות בבלגיה אבל בכל מקום שאכלנו היו בשרים מעולים וכל ארוחה היתה חוויה. (כן אני כבר לא רוכב, אז מותר לי לאכול חופשי).

הסוסים היחידים שראיתי היו ב Bruges. עיירה יפיפיה ונושא הכרכרות לתיירים מאוד נחשב בה. רמת הסוסים היא "ככה", אבל כולם עובדים עם רצון, זזים טוב ומתנהגים מצויין. בין מכוניות, אנשים, רוכבי אופניים... כולם חותכים אחד את השני כאילו שהסוסים מצויידים במעצורים של מכוניות. הרגשה מאוד מוזרה לאיש סוסים כמוני שהעביר שנים בנסיון למנוע תאונות אפשריות.

התמונות שלי לא יצאו משהו, אבל מי צריך כשיש גוגול. :)

https://www.google.co.uk/search?q=h...&sa=X&ei=qA5UVJ_xB5XVaoGJgYAH&ved=0CAYQ_AUoAQ
 

giri

New member
פתרון יצירתי לתמונות


נשמע סבבה.
לרגע התעכבתי על "אני כבר לא רוכב, אז מותר לי לאכול חופשי" ואז נזכרתי איזה משטר זה בתחום שלך.
והצ'יפס, מוצלח כמו שמספרים?
&nbsp
יש לנו תוכנית מגירה לטייל בבלגיה פעם, והכותרת שנתנו לזה היא "שוקולד ובירה". יום יבוא
 

giri

New member
שבוע מעניין

היה לי שיעור אחד השבוע, שבו עבדנו על "ישיבת" הקימה שלי בהליכה, במשך יותר משעה (אפרופו הדיון משבוע שעבר).
זה היה קשה ומתסכל נורא, הנסיון למצוא את הנקודה המושלמת ואז ההבנה שהיא מרגישה לי נורא לא טבעית ואני מאד נוקשה, נסיון להתרכך ולהשתחרר, איבוד הנקודה המושלמת וחוזר חלילה. עם כל כמה שהחשיבות ברורה לי, שיעורים כאלה מותחים את הסבלנות שלי.
ביום חמישי הלכנו לראות תחרות חדשה שיש פה, בפארק הסטמפיד בעיר. ראינו מקצה של 1.45, היה יפה. אין לי לצערי תמונות מוצלחות כי לא לקחנו מצלמה ראויה (ואתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה נראה בסלולרי). לא היה המון קהל ולדעתי זה בגלל מחיר הכרטיסים - כשספרוס מדואוז לוקח 5 דולר לתחרויות הגדולות של הקיץ, לקחת 20 דולר כניסה על תחרות חדשה ועוד באינדור זה קצת חוצפה. גם אנחנו הלכנו רק כי היו לנו כרטיסים מוזלים מהאוני'.
אתמול היתה לי רכיבה לא רעה בכלל, וגם לקחנו את גוזר (הגור החדש שלנו) פעם ראשונה לאורווה להגיד שלום לסוסים ולריחות. היה משעשע.
 

LogainAbler

New member
בסימן של אכזבה- והפינה השבועית לגזע המקומי

התחלנו קורס מבוא לאורטופדיה, אז לקחו אותנו ל"חווה" של האוניברסיטה בה מוחזקים הסוסי הרבעה, החמורים ומתקני הבדיקה והשימור זרע. הסיבה המקורית לא בדיוק משמחת, 3 סוסים שמתו מקוליקים במקומות שונים נתרמו לפקולטה, וה"חלק" שלנו היה הרגל, לפתוח,לזהות,להבדיל ולהסביר את כל הגידים,מעט השרירים, כלי הדם והעצבים ברגל הסוס ואיך הם מתחברים ביחד ביומכנית. החלק הבאמת מדהים הוא האיזון של כולם ברגע שמופעם משקל מלמעלה, הכל פשוט מתייצב על מקומו במדוייק.
בכל מקרה, מכיוון שעד עכשיו הייתי ב"חווה" הזאת רק פעמיים לביקור חטוף, החלטתי לעשות סיבוב ולראות מה יש שם ואיך זה מתוחזק. מה אני אגיד? החווה לא עושה כבוד לאוניברסיטה, מבחינת איכות החזקה של סוסים (וחמורים, ופרות) היא נופלת מהרבה מאוד חוות "רגילות" שראיתי. הן במפגעי בטיחות, הן באיכות החיים של הבע"ח. וחבל, הייתי מצפה מחווה שמנוהל ע"י פרופסורים לווטרינריה ואמורה להוות ספינת דגל לכל המחוז תיראה הרבה יותר טוב.
התיידדתי שם עם אחד הסטליונים המרביעים (מתוך6 שיש לחווה להציע) מגזע murgese (הגזע השבועי :) ) שחור ויפייפה עם צוואר מסיבי, גוף חזק ורגליים קלות, עמד בתוך גדרה באורך 10 מטר, וברוחב 5. קטנה מכדי שינוע חופשי, ומלאה בעצי זית שמישהו החליט משום מה שצריכים להיות בפנים ולא בחוץ. הוא עמד של בבוץ עד הקרסוליים וערמת חציר שנזרקה במרכז. ואני שואל את עצמי, סטליון שמוצג על פוסטרים בכל מקום, זו הדרך להחזיק אותו? נכון זו לא התעללות, ונכון הוא לא נראה סובל, אבל זה היה גירוד הסטנדרט מלמטה. אתמול הייתה לי ישיבה עם הפרופסור לזואוטכניקה, על כנס שאנחנו מארגנים על "walfare quollity פרמטר אירופאי לקביעת איכות החיים וההחזקה של פרות חלב, והוא זרק שמתפתח גם מנגנון shelter quollity לכלביות, ואחד דומה לאורוות. זה גרר הערה צינית שלי לגבי הספק שהפקולטה עצמה תעמוד בסטנדרט כזה.
בכל מקרה, הmurgese, סוסים שבעיני מאוד מוצאים חן. התחילו את ימיהם כגזע אי שם בתחילת הרנסאנס כאשר הכובשים הספרדים של דרום איטליה רצו סוסי אצולה וצבא, רשמית נחשב כסוס "בזיירים" שהיו מלווים את האצילים בציד, בטיולים או כפמיליות רשמיות. הבסיס של הגזע הוא הסוסים האיבריים השונים, ונחשב כבן דוד לליפיזאנר, לאנדלוס, ללוסיטאנו ולשאר סוסי ה"בארוק" של דרום אירופה. עם השנים האצולה נעלמה, השימוש ירד והגזע הפך כבד יותר ויותר, מקום דם ערבי שהוכנס בו נכנס דם של סוסי עבודה- הפרשרון, הבלגי, TPR. מסוס אצילים הוא הפך לסוס עבודה, בנוסף, בפוליה (העקב של המגף האיטלקי) נפוץ לאכול סוסים יותר מאשר במרכז ובצפון, לכן הגזע לא נעלם. בשנים האחרונות, עם ירידת הביקוש לסוסי עבודה, והעליה בדרישה לסוסי ספורט הגזע אובר תהליך דומה לזה של הפריזיאנים. הוא מוצלב שוב ושוב עם גזעי רכיבה (ספרדיים), יש העדפה ברורה לפרטים קלים, בעלי צעד גבוה, עצם קלה, יכולת למידה גבוהה ואופי ערני. הכוונה להכניס אותם לשוק סוסי הדרסאז', והם בהחלט מצליחים שם, במיוחד בכל מה שקשור לרכיבה ספרדית/ קלאסית. הרמת המדינה הגוף שאחראי כאן לשמירה יערות וסביבה בחר בהם ל"גדוד" הדרומי שלו (500 סוסים משרתים נכון להיום, בנוסף לכ500 סוסי maremmano בגדוד הצפוני). הסוס שנמצא אצלינו הוא מהפרטים היותר מוצלחים שנושאים את התכונות האלה, הוא אמנם מוצק ובעל צוואר גדול שמצביע על ההיסטוריה כסוס עבודה, אבל עם רגליים קלות, אופי חם אבל שקול. אני מחכה להזדמנות לרכז על אחד כזה.

לא צילמתי, אבל כמו שידידנו הוותיק כתב למעלה, יש גוגל:
https://www.google.it/search?q=cava...&sa=X&ei=gwFVVNb8C47UatL1gagF&ved=0CAYQ_AUoAQ
 

jgut

New member
אני נהנית לקרוא את ההודעות שלך

עצוב לשמוע שהאוניברסיטה מחזיקה בעלי חיים בצורה שכזו...
 

LogainAbler

New member
תודה רבה

הבעיה היא שלא מדובר בהזנחה "פושעת", או בחאפריות. מדובר ב"סתם" אי אכפתיות מינמלית.
 

giri

New member
באמת נראה גזע יפיפה

חבל לשמוע על מה שקורה באוני', בדיוק בגלל מה שאמרת, הציפיה ששם יהיה סטנדרט יותר גבוה ומופת לחיקוי עבור אנשים אחרים.
&nbsp
 

jgut

New member
שבוע סביר

אחרי שעברתי כמה טיפולים ותרגולים לצוואר, יכולתי לחזור לרכב יותר ברצינות.
באחד הימים רכבתי על דו. כבר שעליתי עליה, היא הרגישה לי מאוד תפוסה בצד שמאל. אני הרגשתי את זה על החלק הקדמי. אחרי קצת חימום ביקשתי מהמאמן להסתכל עליה בטרוט ואז היא התחילה לצלוע על אחורית ימנית. זה היה ניראה כמו משהו מהפרסה וביקשנו מהמפרזל לבוא לראות. אבל עוד באותו היום היא הפסיקה לצלוע ומאז היתה בסדר.
אני קצת חוששת שיחזור לה מה שקרה שנה שעברה בחורף. היא היתה צולעת לסירוגין על רגליים שונות ולא מצאנו שום בעיה. בסופו של דבר היא עברה לפרסות סגורות (אג-בר), עם שיפוע בקצוות וזה פתר לה את הצליעה. היום היא עדיין עם פרסות כאלה. אז אני מקווה שזה היה מקרה חד פעמי של צליעה.
&nbsp
את שאר הרכיבות השבוע העברתי על דאנס. אנחנו מכניסים אותו ליותר כושר וזה כולל לאסוף אותו קלות. הוא סוס מאוד כיפי, כי הוא לגמרי משתף פעולה. הרכיבות עליו קצרות אבל זה מספיק לי, כי יש לי על מה לעבוד איתו.
&nbsp
 

superKENZ

New member
זו אותה פרסה כל פעם ?

ואין לה איזושהי רגישות שם? הרבה פעמים הם דורכים על משהו עם פרסה רגישה, צולעים שעתיים, כאילו קץ העולם, ואז כאילו לא היה כלום, חוזרים לדרוך כרגיל... ובעיקר עכשיו בחילופי העונות היה לי את זה עם הסוס כמה שנים.
 

jgut

New member
אני לא בטוחה האם זו אותה אחת ספציפית

לא ראינו שם שום רגישות והמפרזל היה מאוד מרוצה ממצב הפרסות שלה (הפירזול נעשה לפני שבועיים לדעתי). זה אכן קרה ביום שבו התחיל להיות חורפי יותר.
עם הסוס שלך מצאתם רגישות כלשהי? זה היה מיד אחרי פירזול?
 

superKENZ

New member
הוא בדרך יחסית רגיש

אבל אני ממש יכולה לשים את האצבע על זה שהדבר המשותף לכל הצליעות הזמניות האלה היו בשינוי מזג אויר גדולים.
 

jgut

New member
אני אנסה לשים לב האם זה עניין של עונות

שנה שעברה זה התחיל ונגמר בחורף. העניין הוא שבקיץ תמיד יש לה בעיות אחרות
 
למעלה