השבוע הזה התחיל רע
יום ראשון, שיעור קפיצות סטנדרטי, אפילו לא יותר מאיקסונים קטנים.
התלמידה שלי נשארה קדימה מדי אחרי הקפיצה, איבדה שיווי משקל ונשענה לסוס על הצוואר, הוא הרים את עצמו בקפיצונת קטנה שגרמה לה לגמרי לאבד שיווי משקל וליפול. עד כאן, לא משהו שמעולם לא התמודדתי איתו, ואפילו לא נראהכזה גרוע.
מהשכן, התלמידה שוכבת על הרצפה,מחזיקה את היד מתחת לעצם הזנה, מסרבת להזיז אותה, וכשבקשתי ממנה להשען עלי כדי לשחרר את היד, קלטתי שאני מדברת אל עצמי. איזה עשר שניות (שנראו נצח) הילדה אבדה את ההכרה.
קראנו למד"א, לא לוקחת צאנסים במקרים כאלה, למרות שהצליחה להזיז כפות רגליים וידיים. ובשלב כל שהוא אמרה שהיא רוצה לעלות חזרה (יה רייט)...
לעזאזל. אז בסופו של דבר, איבוד ההכרה היה מהשוק, ואין לה שום דבר חוץ מכמה חבורות, אפילו צילומים לא עשו לה...
וזהו.
אבל זה היה סיפתח מגעיל לשבוע, ואני שמחהשהוא הסתיים ככה.
היום הייתה תחרות קפיצות ביגור, הלכתי לראות את אחותי. באנו בזמן כדי לגלות שיש איחור של כשעה וחצי, לעזאזל.
לתפוזינה כבר לא הייתה סבלנות, אבל כמו שצפינו, כשהסוסים נכנסו למגרש היו צעקות, טרוט, קאנטר, הליכה ו"הכבוד" ובסוף כל מסלול מחיאות כפיים.
אחרי שאחותי רכבה, והייתהה לה אמנם הפלה אחת אבל היא רכבה ממש יפה, הקטנה נגשת למגרש שבו היא התקררה, וצועקת -נטע!!!!!!!!!!!!! הכבוד !!!!!!!!!!!!!! וכולם הסתכלו. זה היה כל כך מפרגן וחמוד.
אז השבוע הסתיים חביב.
שיהיה שבוע שקט וחג שגרה שמייח לכולנו