סכמ"ש
- פותח הנושא giri
- פורסם בתאריך
שבוע סביר
ביום רביעי, היתה לי רכיבה מעולה על הסייחה. הכל הלך טוב, היא זזה עם הרבה תנועה קדימה ומאוד שיתפה פעולה בהכל.
לעומת זאת ביום רביעי, היתה רכיבה ממש גרועה. זה היה ממש באשמתי. הסייחה זזה יפה, אבל בחימום כשעברנו לקנטר ימין, היא התחילה לרוץ לי מהר מידי, לקפוץ ולבקבק תוך כדי. ניסיתי להאט אותה מהידיים והגוף, מה שרק גרם לה לבקבק יותר. רק כשהכנסתי אותה למעגלים קטנים היא נרגעה. ברמה הטכנית התמודדתי בסדר איתה. אבל ברמה המנטלית, ממש לא. בגדול לא היה כזה סיפור גדול, אבל אני לקחתי את זה קשה כי נבהלתי. כשהיא נרגעה קצת, פשוט ירדתי ממנה. המאמן אמר לי שאין את הפריוולגיה לפחד, כשרוכבים על סייחים. אז עליתי חזרה ועבדנו עוד קצת על הקנטר הבעייתי.
אז שוב ברמה הטכנית הכל תקין. ברמה האישית ממש התאכזבתי מעצמי.
אחרי זה יצאתי עם דאנס ועוד כמה חבר'ה לטיול בים. זה היה ממש פיצוי על רכיבת הבוקר. הפעם כל הסוסים שמפחדים ממים נכנסו בעזרתו לים. אפילו הכלב שלי נכנס למים והיה מרוצה. כשחלק מהסוסים נבהלו וקפצו, הוא חשב על זה, אבל החליט שחבל לבזבז על כך אנרגיה, כך שהוא החזיר את הראש שלו למטה וצעד בעצלנות.
 
מבחינת דו, היה שבוע לא פשוט. הוטרינר שלה הגיע לעשות טיפול בשני בערב. הוא ראה שמצב העין שלה לא טוב. אני ראיתי את זה מבחינה חיצונית, אבל לא ידעתי מה זה אומר.
הוא שלח אותנו דחוף לרופאת עיניים. היא אמרה שהכיב שהיה לה ניראה סגור, אבל עדיין יש משהו כי העין מתודלקת ועם בצקת. החלפנו לה אנטיביוטיקה, העלנו לה את מינון הבאנמין והוספנו אנטיביוטיקה דרך הפה. עברו כבר כמה ימים ואני לא רואה שינוי.
זה די מתסכל. הרופאת עיניים אומרת שניראה שאם היינו נותנים לה סטרואידים, אז הדלקת היתה עוברת. מצד שני אם עדיין הכיב לא באמת סגור כפי שהוא ניראה, אז זה רק יגרום לה יותר נזק.
אני ממש לא יודעת כבר מה לעשות איתה. זה ניראה שכואב לה.
ביום רביעי, היתה לי רכיבה מעולה על הסייחה. הכל הלך טוב, היא זזה עם הרבה תנועה קדימה ומאוד שיתפה פעולה בהכל.
לעומת זאת ביום רביעי, היתה רכיבה ממש גרועה. זה היה ממש באשמתי. הסייחה זזה יפה, אבל בחימום כשעברנו לקנטר ימין, היא התחילה לרוץ לי מהר מידי, לקפוץ ולבקבק תוך כדי. ניסיתי להאט אותה מהידיים והגוף, מה שרק גרם לה לבקבק יותר. רק כשהכנסתי אותה למעגלים קטנים היא נרגעה. ברמה הטכנית התמודדתי בסדר איתה. אבל ברמה המנטלית, ממש לא. בגדול לא היה כזה סיפור גדול, אבל אני לקחתי את זה קשה כי נבהלתי. כשהיא נרגעה קצת, פשוט ירדתי ממנה. המאמן אמר לי שאין את הפריוולגיה לפחד, כשרוכבים על סייחים. אז עליתי חזרה ועבדנו עוד קצת על הקנטר הבעייתי.
אז שוב ברמה הטכנית הכל תקין. ברמה האישית ממש התאכזבתי מעצמי.
אחרי זה יצאתי עם דאנס ועוד כמה חבר'ה לטיול בים. זה היה ממש פיצוי על רכיבת הבוקר. הפעם כל הסוסים שמפחדים ממים נכנסו בעזרתו לים. אפילו הכלב שלי נכנס למים והיה מרוצה. כשחלק מהסוסים נבהלו וקפצו, הוא חשב על זה, אבל החליט שחבל לבזבז על כך אנרגיה, כך שהוא החזיר את הראש שלו למטה וצעד בעצלנות.
 
מבחינת דו, היה שבוע לא פשוט. הוטרינר שלה הגיע לעשות טיפול בשני בערב. הוא ראה שמצב העין שלה לא טוב. אני ראיתי את זה מבחינה חיצונית, אבל לא ידעתי מה זה אומר.
הוא שלח אותנו דחוף לרופאת עיניים. היא אמרה שהכיב שהיה לה ניראה סגור, אבל עדיין יש משהו כי העין מתודלקת ועם בצקת. החלפנו לה אנטיביוטיקה, העלנו לה את מינון הבאנמין והוספנו אנטיביוטיקה דרך הפה. עברו כבר כמה ימים ואני לא רואה שינוי.
זה די מתסכל. הרופאת עיניים אומרת שניראה שאם היינו נותנים לה סטרואידים, אז הדלקת היתה עוברת. מצד שני אם עדיין הכיב לא באמת סגור כפי שהוא ניראה, אז זה רק יגרום לה יותר נזק.
אני ממש לא יודעת כבר מה לעשות איתה. זה ניראה שכואב לה.
מה הרופאים אומרים שצריך לעשות?
אין להם איזה המלצות שידריכו אותך מה לעשות איתה?
יש אצלנו סוס אחד שלפני כמה שנים אני זוכרת שהיה לו גידול על אחת העיניים. בסופו של דבר אחרי כמה וטרינרים שראו אותו הוחלט להסיר את העין לטובתו, ובדיעבד זה היה רעיון טוב כי הוא מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.
אין להם איזה המלצות שידריכו אותך מה לעשות איתה?
יש אצלנו סוס אחד שלפני כמה שנים אני זוכרת שהיה לו גידול על אחת העיניים. בסופו של דבר אחרי כמה וטרינרים שראו אותו הוחלט להסיר את העין לטובתו, ובדיעבד זה היה רעיון טוב כי הוא מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.
הרופאים לא דיברו על להוציא את העין
ועד שהם לא יעלו את האופציה הזו, אני לא רוצה לחשוב עליה.
עשינו לה טיפול שכלל פתיחה וקילוף של הקרנית לפני שלושה שבועות.
בנתיים הרופאים מנסים לפתור את הבעיה בעזרת תרופות. אין להם פתרונות קסם והם אומרים בדיוק את מה שכתבתי בהודעה המקורית.
כניראה מדובר בשתי בעיות שונות, הכיב היה הבעיה הראשית והדלקת היא המשנית. אבל זה לא משנה, הטיפול באחד מחמיר את השני.
אני חושבת שאני אנסה את כל האפשרויות להציל את העין שלה לפני שאשקול להוציא אותה. אני יודעת שיש סוסים שמסתדרים טוב עם עין אחת. אבל עדיין ניראה לי שיהיה לה יותר טוב עם שתיים.
ועד שהם לא יעלו את האופציה הזו, אני לא רוצה לחשוב עליה.
עשינו לה טיפול שכלל פתיחה וקילוף של הקרנית לפני שלושה שבועות.
בנתיים הרופאים מנסים לפתור את הבעיה בעזרת תרופות. אין להם פתרונות קסם והם אומרים בדיוק את מה שכתבתי בהודעה המקורית.
כניראה מדובר בשתי בעיות שונות, הכיב היה הבעיה הראשית והדלקת היא המשנית. אבל זה לא משנה, הטיפול באחד מחמיר את השני.
אני חושבת שאני אנסה את כל האפשרויות להציל את העין שלה לפני שאשקול להוציא אותה. אני יודעת שיש סוסים שמסתדרים טוב עם עין אחת. אבל עדיין ניראה לי שיהיה לה יותר טוב עם שתיים.
אינטואיטיבית מסכימה איתך
שלא הייתי ממהרת ללכת בכיוון הזה אלא אם הרופאים מציעים את זה ומשוכנעים שאין ברירה.
העניין הזה של שתי בעיות שמשפיעות זו על זו בטיפולים הפוכים מוכר לי (היה לנו סיפור עם האוזניים של הכלב בזמנו ולקח בערך שנה לפתור את זה... זה היה סיוט).
לגבי הכאבים, הוט' נתנו לה משהו בשביל זה? יש משהו שניתן לתת?
כאבים בעין זה ממש לא נעים. מסכנונת.
שלא הייתי ממהרת ללכת בכיוון הזה אלא אם הרופאים מציעים את זה ומשוכנעים שאין ברירה.
העניין הזה של שתי בעיות שמשפיעות זו על זו בטיפולים הפוכים מוכר לי (היה לנו סיפור עם האוזניים של הכלב בזמנו ולקח בערך שנה לפתור את זה... זה היה סיוט).
לגבי הכאבים, הוט' נתנו לה משהו בשביל זה? יש משהו שניתן לתת?
כאבים בעין זה ממש לא נעים. מסכנונת.
היה נחמד
אני כבר שבוע וחצי בעבודה החדשה שלי ומאוד נחמד לי. הבחורה שאני מחליפה אמורה ללדת בכל רגע אבל נכון ליום חמישי היא עדיין לא עשתה את זה אז אני מקווה שבראשון כבר נשמע חדשות טובות.
הייתה לי רכיבה ממש נחמדה על סוס שידוע שקשה לו נורא להחזיק את עצמו בקאנטר שמאל והוא הרבה פעמים עולה כשהרגליים האחוריות שלו הפוכות. המאמנת שלי אמרה שזה לא קרה פעם אחת אצלי מה שאומר שגרמתי לו להחזיק את עצמו טוב יותר, שזה תמיד נחמד לדעת. עשינו מסלול טרייל קלאס נחמד למדי - יש תחרות ב-11.10 והמאמנת שלי רוצה שאני אירשם אליה. הבעיה שרק ב-10.10 אני חוזרת מאירלנד אז לא בטוח בכלל שאני אצליח להגיע גם אם מאוד ארצה. איכשהו תמיד התחרויות האלה נופלות על תאריכים בעייתיים לי. חלק מהבעיה (לא הפעם אבל באופן כללי), זה שאני שומעת עליהן מאוחר מדי, כשכבר יש לי תכניות. מבאס.
בלי כל קשר לזה חברה שלי מתחתנת בעוד שבועיים ועם כמה שזה מרגש אותי בשבילה זה מדכא אותי בשבילי כי זו אחת משלוש החברות הכי טובות שלי שמתחתנות, כשאחת כבר התחתנה מוקדם יותר השנה. אני ממש מרגישה את הלחץ לעשות את זה מופעל מגורמים חיצוניים וזה שזה לא קורה מתסכל אותי נורא. אבל אלה הבעיות שלי עם עצמי כבר...
אני כבר שבוע וחצי בעבודה החדשה שלי ומאוד נחמד לי. הבחורה שאני מחליפה אמורה ללדת בכל רגע אבל נכון ליום חמישי היא עדיין לא עשתה את זה אז אני מקווה שבראשון כבר נשמע חדשות טובות.
הייתה לי רכיבה ממש נחמדה על סוס שידוע שקשה לו נורא להחזיק את עצמו בקאנטר שמאל והוא הרבה פעמים עולה כשהרגליים האחוריות שלו הפוכות. המאמנת שלי אמרה שזה לא קרה פעם אחת אצלי מה שאומר שגרמתי לו להחזיק את עצמו טוב יותר, שזה תמיד נחמד לדעת. עשינו מסלול טרייל קלאס נחמד למדי - יש תחרות ב-11.10 והמאמנת שלי רוצה שאני אירשם אליה. הבעיה שרק ב-10.10 אני חוזרת מאירלנד אז לא בטוח בכלל שאני אצליח להגיע גם אם מאוד ארצה. איכשהו תמיד התחרויות האלה נופלות על תאריכים בעייתיים לי. חלק מהבעיה (לא הפעם אבל באופן כללי), זה שאני שומעת עליהן מאוחר מדי, כשכבר יש לי תכניות. מבאס.
בלי כל קשר לזה חברה שלי מתחתנת בעוד שבועיים ועם כמה שזה מרגש אותי בשבילה זה מדכא אותי בשבילי כי זו אחת משלוש החברות הכי טובות שלי שמתחתנות, כשאחת כבר התחתנה מוקדם יותר השנה. אני ממש מרגישה את הלחץ לעשות את זה מופעל מגורמים חיצוניים וזה שזה לא קורה מתסכל אותי נורא. אבל אלה הבעיות שלי עם עצמי כבר...
•°•Horse Lover•°•
New member
שבוע קשה...
אני קורסת בעבודה, עבדתי כל השבוע (ראשון עד שישי), לרוב במשמרות ארוכות במיוחד, אפילו כפולות... (עובדת במרפאה וטרינרית ונשארתי האסיסטנטית היחידה שם... אנחנו מחפשים עוד אבל בינתיים עוד לא מצאנו..)
על הסוסים לא יכולתי לוותר אז ביום שני "הפקרתי" את המרפאה בלי אסיסטנטית בבוקר... כמובן באישור ובאתי מיד אחרי החווה)
מבחינת הסוסים היה לי שבוע מבאס ממש.
הגעתי לחווה ביום שני וגיליתי שהסוס ה(כמעט) קבוע שלי, הסוס שהכי אהבתי שם, נמכר.
אני יודעת לאן אבל כנראה שלא אוכל לבקר אותו...
מה שעוד יותר עצוב זה ששיעור אחרון שלי עליו היה גרוע ממש...
נפלתי ממנו וגם חוץ מהנפילה - שום דבר לא הצליח לי באותו היום...
לתוהים - לא, זה לא אמדאוס (למי שהכיר וזוכר... אני יודעת איפה הוא ומתעדכנת עליו כל הזמן).
זה סוס אחר שאני מאוד אוהבת ושכמעט כל השיעורים שלי שם היו עליו...
ביום שלישי היה לי יומולדת. לא חגגתי באופן מיוחד אבל כל הברכות והמתנות שקיבלתי היו קשורים לסוסים כמובן.
אני קורסת בעבודה, עבדתי כל השבוע (ראשון עד שישי), לרוב במשמרות ארוכות במיוחד, אפילו כפולות... (עובדת במרפאה וטרינרית ונשארתי האסיסטנטית היחידה שם... אנחנו מחפשים עוד אבל בינתיים עוד לא מצאנו..)
על הסוסים לא יכולתי לוותר אז ביום שני "הפקרתי" את המרפאה בלי אסיסטנטית בבוקר... כמובן באישור ובאתי מיד אחרי החווה)
מבחינת הסוסים היה לי שבוע מבאס ממש.
הגעתי לחווה ביום שני וגיליתי שהסוס ה(כמעט) קבוע שלי, הסוס שהכי אהבתי שם, נמכר.
אני יודעת לאן אבל כנראה שלא אוכל לבקר אותו...
מה שעוד יותר עצוב זה ששיעור אחרון שלי עליו היה גרוע ממש...
נפלתי ממנו וגם חוץ מהנפילה - שום דבר לא הצליח לי באותו היום...
לתוהים - לא, זה לא אמדאוס (למי שהכיר וזוכר... אני יודעת איפה הוא ומתעדכנת עליו כל הזמן).
זה סוס אחר שאני מאוד אוהבת ושכמעט כל השיעורים שלי שם היו עליו...
ביום שלישי היה לי יומולדת. לא חגגתי באופן מיוחד אבל כל הברכות והמתנות שקיבלתי היו קשורים לסוסים כמובן.
השבוע שלי
היה שבוע טוב אם כי מאד לא פשוט.
בתחילת השבוע התחילה אצלנו סופת שלג מאד לא אופיינית לעונה.
ביום שני חזרתי מהעבודה וגיליתי ששכחתי את המפתח בבית, אז הייתי נעולה בחוץ כמעט שעה עד שעופר חזר (איזה מזל שהגראז' היה פתוח, התיישבתי שם וחיכיתי). אבל החמצתי את השיעור שלי, ועם כל השלג שירד לא הכי התחשק לי בכנות לנסוע לחווה בשביל לרכב רכיבה מאוחרת ולחזור בעשר וחצי הביתה, אז החלטתי לדחות ליום שלישי (שהיה אמור להיות היום החופשי של צ'ואי).
ביום שלישי היתה הפשרה חלקית אבל עדיין ירד שלג והיה ג'יפה, ונסעתי לחווה לרכב, והיתה רכיבה מאד טובה, אם כי לא נוחה במיוחד - ימי שלישי הם ימים שהקבוצה השניה עושה בהם שיעורים, ובחורף כשרוכבים בפנים זה אומר שצריך להדחס די הרבה סוסים במגרש קטן וכמובן שלהם יש זכות קדימה כי הם בשיעור. ניסיתי לחכות עד השעה שבה לפי לוח השעות הם לא אמורים להיות בשיעור, אבל הם בכל זאת היו בשיעור וכבר עליתי ופשוט מאד נזהרתי לא להפריע. הרכיבה עצמה היתה מוצלחת כי הצלחתי לקבל מצ'ואי גמישות יפה די מהר, ומאד נהניתי.
הרכיבה הבאה שלי היתה בחמישי - גם יום של הקבוצה השניה - שבו הם אמורים בעקרון לסיים בשבע וחצי. הגעתי לחווה בשבע וקצת בתקווה שאני אוכל לאכף ולעלות, אבל הם עוד היו באמצע שיעור, עם הרבה מכשולים ותכלס בלי אפשרות להכנס למגרש. נוצר תור של אנשים שלא נכנסו למגרש כי כבר היה שם צפוף מדי, והייתי צריכה לחכות. זה מתסכל. חוץ מזה, כל הסוסים היו בחוץ, כי עד חמישי בצהריים לא היה חשמל מיום רביעי (בגלל העצים שקרסו בסופה), אז הייתי צריכה להביא את צ'ואי מאמצע הביצה שנוצרה, והמגפיים שלי ממש לא מספיק גבוהות בשביל זה... ואז שרפתי זמן על לשטוף לו רגליים כי הוא היה פשוט מכוסה בהמון בוץ מעורבב בגללים, וגם ככה לפני הפרזול התחיל לו קצת רקבון בפרסה האחורית, אז לא רציתי להתעלם (כן, היו רוכבים רבים שעלו על סוסים עם רגליים מטונפות עד מעל לפטלוקים) בסוף עליתי בשמונה וחצי בערך, והיתה רכיבה ככה ככה, לדעתי בין היתר כי כבר הייתי קצת חסרת סבלנות.
ביום שישי התאמצתי להגיע מוקדם כדי שאני אוכל לנקות לו את הרגליים בשקט לפני השיעור אם יהיה צורך. בסוף הוא היה מבוצבץ אבל פחות, וליסה אמרה לי שלדעתה עדיף שאני אשקיע את הזמן הזה בחימום ארוך יותר, אז פשוט עליתי מוקדם ונתתי לו חימום ארוך וטוב. ליסה סידרה לנו גריד - שורת מכשולים בקו ישר - וכשנכנסתי בדיוק ג'סי קפצה אותם בלי מושכות. כבר הבנתי מה כנראה מחכה לי בשיעור...
היה שיעור מצויין, אבל טיפה מאכזב. אחרי שעברנו את הגריד על גובה נמוך פעמיים, ליסה הורתה לי לקשור את המושכות ולעזוב אחרי המכשול הראשון. היציבה שלי היתה הכי טובה מאי פעם מעל למכשולים, בצורה שהוציאה ממנה מחמאות שאני ממש לא רגילה לשמוע. זה גם הרגיש מצויין. היא הגביהה את המכשולים בהדרגה, אבל בשלב כלשהו, מגובה מסויים, לא הצלחתי לשמור על זה והתחלתי לנטות קדימה בקפיצה, ופשוט לא הצלחתי לשחזר את הביצועים הטובים עד סוף השיעור. זה היה החלק המאכזב. דיברנו על זה אח"כ וליסה הבטיחה שנתרגל את זה שוב בהמשך העונה, אז אני מקווה
היה שבוע טוב אם כי מאד לא פשוט.
בתחילת השבוע התחילה אצלנו סופת שלג מאד לא אופיינית לעונה.
ביום שני חזרתי מהעבודה וגיליתי ששכחתי את המפתח בבית, אז הייתי נעולה בחוץ כמעט שעה עד שעופר חזר (איזה מזל שהגראז' היה פתוח, התיישבתי שם וחיכיתי). אבל החמצתי את השיעור שלי, ועם כל השלג שירד לא הכי התחשק לי בכנות לנסוע לחווה בשביל לרכב רכיבה מאוחרת ולחזור בעשר וחצי הביתה, אז החלטתי לדחות ליום שלישי (שהיה אמור להיות היום החופשי של צ'ואי).
ביום שלישי היתה הפשרה חלקית אבל עדיין ירד שלג והיה ג'יפה, ונסעתי לחווה לרכב, והיתה רכיבה מאד טובה, אם כי לא נוחה במיוחד - ימי שלישי הם ימים שהקבוצה השניה עושה בהם שיעורים, ובחורף כשרוכבים בפנים זה אומר שצריך להדחס די הרבה סוסים במגרש קטן וכמובן שלהם יש זכות קדימה כי הם בשיעור. ניסיתי לחכות עד השעה שבה לפי לוח השעות הם לא אמורים להיות בשיעור, אבל הם בכל זאת היו בשיעור וכבר עליתי ופשוט מאד נזהרתי לא להפריע. הרכיבה עצמה היתה מוצלחת כי הצלחתי לקבל מצ'ואי גמישות יפה די מהר, ומאד נהניתי.
הרכיבה הבאה שלי היתה בחמישי - גם יום של הקבוצה השניה - שבו הם אמורים בעקרון לסיים בשבע וחצי. הגעתי לחווה בשבע וקצת בתקווה שאני אוכל לאכף ולעלות, אבל הם עוד היו באמצע שיעור, עם הרבה מכשולים ותכלס בלי אפשרות להכנס למגרש. נוצר תור של אנשים שלא נכנסו למגרש כי כבר היה שם צפוף מדי, והייתי צריכה לחכות. זה מתסכל. חוץ מזה, כל הסוסים היו בחוץ, כי עד חמישי בצהריים לא היה חשמל מיום רביעי (בגלל העצים שקרסו בסופה), אז הייתי צריכה להביא את צ'ואי מאמצע הביצה שנוצרה, והמגפיים שלי ממש לא מספיק גבוהות בשביל זה... ואז שרפתי זמן על לשטוף לו רגליים כי הוא היה פשוט מכוסה בהמון בוץ מעורבב בגללים, וגם ככה לפני הפרזול התחיל לו קצת רקבון בפרסה האחורית, אז לא רציתי להתעלם (כן, היו רוכבים רבים שעלו על סוסים עם רגליים מטונפות עד מעל לפטלוקים) בסוף עליתי בשמונה וחצי בערך, והיתה רכיבה ככה ככה, לדעתי בין היתר כי כבר הייתי קצת חסרת סבלנות.
ביום שישי התאמצתי להגיע מוקדם כדי שאני אוכל לנקות לו את הרגליים בשקט לפני השיעור אם יהיה צורך. בסוף הוא היה מבוצבץ אבל פחות, וליסה אמרה לי שלדעתה עדיף שאני אשקיע את הזמן הזה בחימום ארוך יותר, אז פשוט עליתי מוקדם ונתתי לו חימום ארוך וטוב. ליסה סידרה לנו גריד - שורת מכשולים בקו ישר - וכשנכנסתי בדיוק ג'סי קפצה אותם בלי מושכות. כבר הבנתי מה כנראה מחכה לי בשיעור...
היה שיעור מצויין, אבל טיפה מאכזב. אחרי שעברנו את הגריד על גובה נמוך פעמיים, ליסה הורתה לי לקשור את המושכות ולעזוב אחרי המכשול הראשון. היציבה שלי היתה הכי טובה מאי פעם מעל למכשולים, בצורה שהוציאה ממנה מחמאות שאני ממש לא רגילה לשמוע. זה גם הרגיש מצויין. היא הגביהה את המכשולים בהדרגה, אבל בשלב כלשהו, מגובה מסויים, לא הצלחתי לשמור על זה והתחלתי לנטות קדימה בקפיצה, ופשוט לא הצלחתי לשחזר את הביצועים הטובים עד סוף השיעור. זה היה החלק המאכזב. דיברנו על זה אח"כ וליסה הבטיחה שנתרגל את זה שוב בהמשך העונה, אז אני מקווה
זה הזוי שיש לנו שלג בספטמבר נקודה
וזה גם נגמר לא משהו...
|קידום חסר בושה|
כתבתי על זה קצת בבלוג שלי, עם תמונות: [URL]http://blog.giriofer.com/?p=1816[/URL]
וזה גם נגמר לא משהו...
|קידום חסר בושה|
כתבתי על זה קצת בבלוג שלי, עם תמונות: [URL]http://blog.giriofer.com/?p=1816[/URL]
I'm Back
אחרי גמילה לא מתוכננת של איזה שבועיים מתפוז... ולא כי רציתי, כי המייל שנרשמתי איתו לא עובד יותר, אז אי אפשר לעדכן סיסמא וכו', ועם המערכת החדשה של תפוז, הם דרשו את הלינק למייל
יופי...
אז מעכשיו, החלטתי להוסיף לאגו שלי, וה"סופר" נכנס
אז מה היה לנו השבוע? אה כן...
הסוס שלי החליט להיות נחמד לזבובים ולתת להם להטיל את הביצים שלהם בפצע שלו. ומה שבהתחלה נראה פצע תמים, הפך להברונמה, או במושגי הדיוטות, איכס אחד גדול.
לא, בעצם שני איכסים כאלה.
אחד בצוואר, אחד על האגן, ואני אחסוך מכם תיאורים.
אז כבר אין שם חיים בפצע, וזה משתפר מיום ליום, ועדיין... איכס.
יצא לי לרכב קצת לאחרונה. אם אפשר לקרוא לזה לרכב. עליתי על הסוס, עשיתי קצתחימום, קצת עבודה, אחרי עשרים דקות נמעכתי ויצאתי לטייל.
אני אפילו לא אעליב את המילה כושר, כתיאור למצב שלי. פשוט בושה.
טוב, נקווה שזה ישתפר
מעבר לכך, החיים כמעט שמשעממים.
ושישאר ככה.
ושיהיה שבוע טוב לכולנו.
אחרי גמילה לא מתוכננת של איזה שבועיים מתפוז... ולא כי רציתי, כי המייל שנרשמתי איתו לא עובד יותר, אז אי אפשר לעדכן סיסמא וכו', ועם המערכת החדשה של תפוז, הם דרשו את הלינק למייל
יופי... אז מעכשיו, החלטתי להוסיף לאגו שלי, וה"סופר" נכנס
אז מה היה לנו השבוע? אה כן...
הסוס שלי החליט להיות נחמד לזבובים ולתת להם להטיל את הביצים שלהם בפצע שלו. ומה שבהתחלה נראה פצע תמים, הפך להברונמה, או במושגי הדיוטות, איכס אחד גדול.
לא, בעצם שני איכסים כאלה.
אחד בצוואר, אחד על האגן, ואני אחסוך מכם תיאורים.
אז כבר אין שם חיים בפצע, וזה משתפר מיום ליום, ועדיין... איכס.
יצא לי לרכב קצת לאחרונה. אם אפשר לקרוא לזה לרכב. עליתי על הסוס, עשיתי קצתחימום, קצת עבודה, אחרי עשרים דקות נמעכתי ויצאתי לטייל.
אני אפילו לא אעליב את המילה כושר, כתיאור למצב שלי. פשוט בושה.
טוב, נקווה שזה ישתפר
מעבר לכך, החיים כמעט שמשעממים.
ושישאר ככה.
ושיהיה שבוע טוב לכולנו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.