סוף כל סוף קצת שקט!
ביום שישי הלכתי לראות א שיקי, כבר ביום שני נאמר לי שהוא כנראה משתלב יותר טוב, אוכל ומסתובב עם כולם.
ביום שישי בעל המרעה שיודע לרוב איפה הסוסים נמצאים לא היה, אז יצאתי לטיול של 20-30 דקות לחפש אותו....ובסוף מצאתי! קראתי לו והוא לרגע הרים את הראש...וחזר לאכול.
הוא אמנם טיפה יותר רזה, מה שחשבתי שיקרה בגלל שבשבוע הראשון הוא לא ממש מצא את עצמו אבל הוא לא ירד הרבה במשקל, הפרווה שלו הייתה מאוד קצרה ומבריקה, לא היה לה כזה ברק כבר הרבה זמן, אצלי הייתה לו פרווה מדובללת כזאת למרות כל ההברשות והמקלחות...והכי חשוב, אחרי 10 שנים של מתן סטרואידים בקיץ ובחורף, הסוס ללא סטרואידים אבל גם ללא גרדת! כל הפצעים שהיו לו מהזמן שהיה פה התחילו להחלים יפה.
בהחלט היה שווה את כל הלילות בלי שינה לראות את הסוס שלי חי את החיים שהיה אמור לחיות כבר מזמן.
עשה לי את השנה!!!
מה שכן, אחרי ששיקגו עבר, משהו ברצון שלי להתעסק עם הסוסים עבר לחלוטין יחד איתו...אני דואגת להוציא את כתם ולטפל בו כמובן אבל בלי הרבה חשק, אז אני התחלתי לחשוב לכיוון של חצי פנסיון, שאולי אחד מהילדים בחווה יעשה עליו חצי פנסיון, אני לא ממש בטוחה מה עדיף, אם שיעבוד פחות או שכמה פעמים בשבוע ירכב עליו רוכב פחות טוב...