מוכנה למחוק את השבוע הזה...
יום שני, שש בערב, אני עוד שניה משכיבה את הילדונת, טלפון. מממ... הסוס שלך לא נוגע באוכל. מממ... והוא שוכב.
הפי הפי ג'וי ג'וי, מלבישה את הילדה היטב, ויוצאת לחווה. הסוס נראה בכאבים, לא נוראיים, אבל הוא הולנדי עם אופי פולני, צריך לזכור...
יאללה, בנאמין, ומחכים. לא עוזר, טלפון לוט. לפחות בינתיים בעלי בא ולקח את הקטנה.
בדיקה רקטאלית, צינור קיבה #1 (נוט היס קאפ אוף טי...), המצב לא "מורגש" טוב. יש גוש בצד ימין, צואה קשה בצד שמאל... קולות מעיים לא תקינים ודופק מהיר מאוד.
סוס מזיע בבטן, ועומד כולו מכווץ ונוקשה. מדי פעם בועט בקיר, וחוזר לעמוד כאילו הוא מתאפק לא לעשות פיפי... ואז עושה, קצר, וחוזר לסבול.
טוב. סיבוב בחוץ, קצת לונג', והסוס נראה כמו חדש. אכל ירק, חזר לאורווה, ואכל חציר. יופי. קובעים שאני חוזרת לאורווה יותר מאוחר, בתקווה שבזה יגמר העניין.
אז זהו, שלא.
אחת עשרה בלילה, אני נכנסת הסוס נראה יותר גרוע ממקודם, קקי הוא לא עשה בעצמו מהצהריים, ושוב לא אוכל, ועומד בעמידה המתוחה הזו.
שוב וטרינר, שוב צינור קיבה, הפעם הוא דאג להראות לנו שזה לא משהו שהוא רוצה... אחרי 7 נסיונות, נכנס. שמן וכו', וחיברנו לאינפוזיה.
לילה לבן, החלפת אינפוזיות, והליכות במעגלים באורווה, כי הוא לא יכל לדחות את זה ביום, היה חייב את היום הכי גשום של ינואר. אני והכלבים נשארים באורווה, קר לנו, אבל כמו פולנים טובים, אנחנו ננוח בקבר.
כל פעם זה היה נראה כאילו המצב משתפר, וכל פעם הוא חזר ודעך.
סוס בן 24, לניתוח אני לא אשלח. וכבר עברו לי סרטים בראש, על ימין ועל שמאל. כבר דיברנו על האופציות שיכולות להיות.
ככה שלושה ימים, שאני רוב הזמן בחווה.
אגב, כדי להוסיף עניין, בעלי נסע לגינאה לעבודה ביום רביעי בבוקר. מזל שההורים שלו יכלו לעזור עם הקטנה.
היו קטעים שחזרתי הביתה לנמנם איזה שעה, ומנהלת החווה החליפה אותי היא מדהימה, אבל זה לא קשור לפה.
אתמול אחה"צ הוא הראה סימני השתפרות, הוא נראה יותר טוב וחיוני, הוא רצה לאכול רוב הזמן, והעביר צואה סבירה. הורדנו אינפוזיה.
בלילה חזרתי לשם פעמיים, ושמחתי לחזור הביתה עם חיוך בשתיהן.
גם היום, הוא העביר צואה יפה, השתין טוב, היה רעב כל היום. ושתה יפה.
מדהים שאחרי 3 ימים שהוא אכל בקושי מה שהוא אוכל במנה אחת שלו של חציר, (והוא נראה רזה...) היה לו עוד כח להרים אותי עם כשעשיתי לו טוויץ' אוזן בשביל אחד מחמשת צינורי הקיבה...
אז היום רק חזרתי לתת תרופה בערב,
מדהים איך שברגע אחד כל העצב של הימים האחרונים פסק, והכל חזר לקדמותו.
אז, שונאת סוסים, גועל נפש של תחביב.
ודויקי שלי, תהיה בריא, כי אם לא, אני אהרוג אותך
