סכמ"ש

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
סכמ"ש

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
 

kenz

New member
מוכנה למחוק את השבוע הזה...

יום שני, שש בערב, אני עוד שניה משכיבה את הילדונת, טלפון. מממ... הסוס שלך לא נוגע באוכל. מממ... והוא שוכב.
הפי הפי ג'וי ג'וי, מלבישה את הילדה היטב, ויוצאת לחווה. הסוס נראה בכאבים, לא נוראיים, אבל הוא הולנדי עם אופי פולני, צריך לזכור...
יאללה, בנאמין, ומחכים. לא עוזר, טלפון לוט. לפחות בינתיים בעלי בא ולקח את הקטנה.
בדיקה רקטאלית, צינור קיבה #1 (נוט היס קאפ אוף טי...), המצב לא "מורגש" טוב. יש גוש בצד ימין, צואה קשה בצד שמאל... קולות מעיים לא תקינים ודופק מהיר מאוד.
סוס מזיע בבטן, ועומד כולו מכווץ ונוקשה. מדי פעם בועט בקיר, וחוזר לעמוד כאילו הוא מתאפק לא לעשות פיפי... ואז עושה, קצר, וחוזר לסבול.
טוב. סיבוב בחוץ, קצת לונג', והסוס נראה כמו חדש. אכל ירק, חזר לאורווה, ואכל חציר. יופי. קובעים שאני חוזרת לאורווה יותר מאוחר, בתקווה שבזה יגמר העניין.
אז זהו, שלא.
אחת עשרה בלילה, אני נכנסת הסוס נראה יותר גרוע ממקודם, קקי הוא לא עשה בעצמו מהצהריים, ושוב לא אוכל, ועומד בעמידה המתוחה הזו.
שוב וטרינר, שוב צינור קיבה, הפעם הוא דאג להראות לנו שזה לא משהו שהוא רוצה... אחרי 7 נסיונות, נכנס. שמן וכו', וחיברנו לאינפוזיה.
לילה לבן, החלפת אינפוזיות, והליכות במעגלים באורווה, כי הוא לא יכל לדחות את זה ביום, היה חייב את היום הכי גשום של ינואר. אני והכלבים נשארים באורווה, קר לנו, אבל כמו פולנים טובים, אנחנו ננוח בקבר.
כל פעם זה היה נראה כאילו המצב משתפר, וכל פעם הוא חזר ודעך.
סוס בן 24, לניתוח אני לא אשלח. וכבר עברו לי סרטים בראש, על ימין ועל שמאל. כבר דיברנו על האופציות שיכולות להיות.
ככה שלושה ימים, שאני רוב הזמן בחווה.
אגב, כדי להוסיף עניין, בעלי נסע לגינאה לעבודה ביום רביעי בבוקר. מזל שההורים שלו יכלו לעזור עם הקטנה.
היו קטעים שחזרתי הביתה לנמנם איזה שעה, ומנהלת החווה החליפה אותי היא מדהימה, אבל זה לא קשור לפה.
אתמול אחה"צ הוא הראה סימני השתפרות, הוא נראה יותר טוב וחיוני, הוא רצה לאכול רוב הזמן, והעביר צואה סבירה. הורדנו אינפוזיה.
בלילה חזרתי לשם פעמיים, ושמחתי לחזור הביתה עם חיוך בשתיהן.
גם היום, הוא העביר צואה יפה, השתין טוב, היה רעב כל היום. ושתה יפה.
מדהים שאחרי 3 ימים שהוא אכל בקושי מה שהוא אוכל במנה אחת שלו של חציר, (והוא נראה רזה...) היה לו עוד כח להרים אותי עם כשעשיתי לו טוויץ' אוזן בשביל אחד מחמשת צינורי הקיבה...
אז היום רק חזרתי לתת תרופה בערב,
מדהים איך שברגע אחד כל העצב של הימים האחרונים פסק, והכל חזר לקדמותו.

אז, שונאת סוסים, גועל נפש של תחביב.

ודויקי שלי, תהיה בריא, כי אם לא, אני אהרוג אותך ;)
 

netapet2

New member


וחזרתי רק לקרוא, ביי.
 

popi199

New member
אמנם באיחור

אבל אני מקווה שהוא כבר מרגיש טוב, אני ממש מבינה את החששות, בגיל הזה כל דבר מפחיד יותר כי אין כבר טעם להעביר אותם טיפולים קשים וארוכי טווח.
ודווקא החטייארים האלה בדרכ מתגלים כהכי חזקים, כששיקגו עבר את הניתוח קוליק הוא היה אחרי יום שלם של כאבים נון סטופ ונסיעה ארוכה מאוד לבית חולים ועדיין הרים 5 אנשים באויר כשעשו לו זונדה...אין על הזקנים האלה.
 
שבוע מלחיץ...

עם הסוסים אין לי כל כך דברים מעניינים לספר....
בעבודה שברתי החודש שיא אישי של כמות שעות עבודה
(ככה זה שעובדים כל יום מראשון עד שישי, לפעמים במשמרות כפולות... עובדת אחת בחופשת לידה, אחת הייתה חולה והשלישית בתקופת מבחנים..).
טוב שאני אוהבת את העבודה שלי (אסיסטנטית לווטרינר). לפחות רוב הזמן.

החתולה שלי הורידה לי 20 שנה מהחיים מרוב לחץ.
נעלמה בחמישי בבוקר וחיפשתי אותה בכל חור בבית, בבניין ובסביבה. תליתי מודעות וכו'... לא תפקדתי בעבודה באותו יום ולא ישנתי כל הלילה כי חיפשתי אותה בחוץ. הייתי בהתקפי בכי והיסטריה כל שתי דקות.
בסוף נמצאה היום (שישי) בצהריים, בארון בגדים של שכנים מקומה שלישית (!). לא ברור עדיין איך הגיעה לשם.... בחיים לא יצאה מהבית לפני כן. עכשיו צוחקים שהיא יצאה מהארון

הקלה עצומה שהיא שוב פה סופסוף...
שונאת שחיות מלחיצות אותנו ככה פתאום....
 

giri

New member
השבוע שלי

יצא לא ממש ממצה.
צ'ואי לא שווה על הרגליים, כמעט צולע. הוא לא ממש חזר לעצמו אחרי החופשה וזה רק נהיה יותר גרוע. אנחנו מנסים את הכירופרקט השבוע ונראה. אני מאד מתוסכלת.
נאלצתי לקנות לו שמיכה חדשה השבוע, ומצאתי את עצמי מתפשרת מטעמים של תקציב. אני מקווה שהפשרה הזו לא תעלה לי בקריעה של שמיכה נוספת.
מבחינת רכיבות היו שתי רכיבות לא רעות, במהלך הרכיבה הוא משתפר בצעד, אבל לא מספיק. ורכיבה אחת החמצתי בגלל טיול למיון וטרינרי עם הכלבה שלנו, שעד עכשיו לא בטוח מה יש לה, והאופציות מטרידות.
חוץ מזה, הבוקר קיבלתי חדשות נוראות מההורים שלי, הכלב הקטן שלהם נפטר מדימום פנימי בעקבות גירום עצמות בקר... כולנו חשבנו שעצמות בקר גדולות הן לא בעיה ומסתבר שלמרות שהן לא מנקבות את המעי כמו עצמות עוף, הן כן עלולות לגרום לשריטות. הוא סבל נורא ולא הצליחו להציל אותו, זה פשוט נורא. ההורים שלי מזועזעים והאמת שגם אני. הוא היה כזה פושטק קטן וחמוד... וכולה בן 11, היו לו עוד שנים רבות וטובות (הוא היה כלב קטן, הם בדר"כ חיים יותר).
 

kenz

New member
בעלי חיים

מי צריך אותם. אני בעד לאהוב טטרות (החיתולים של התינוקות), יש אותם בשפע, והן בד"כ לא חולות. אם אחת הולכת לאיבוד, זה גם לא הורג את הכיס לקנות חדשה.
וכולן נראות אותו הדבר בערך.

ועכשיו לעניין, קודם כל תנחומיי להורייך, כלבלב קטון מסכן.

ולגבי השמיכה - אולי תופתעי. יש לי שמיכה אמנם של אוכף, שעלתה 10 פאונד לפני 10 שנים (יעני 70 שקל דאז), וחוץ מזה שהיא קצת דהתה. היא נראית ומרגישה הכי טוב שיש לי, ועברתי עוד הרבה שמיכות, חלקן היו הרבה יותר יקרות ו"איכותיות". - לפעמים מפתיעים אותנו.
של איזה חברה קנית? אולי אם זו לא חברה "מדהימה" צ'ואי לא ירגיש צורך להרוס אותה... (פינגרס קרוסד)

וכירופרקטיקה זה כיף (לסוסים)
 

giri

New member
האמת שאני אופטימית עם השמיכה

היא של weatherbeeta, היתה לו שמיכה דומה שהוא טרם הצליח להרוס, שהשאלתי שנה שעברה. היא פשוט קטנה לו, וכשממש קר אני לא יכולה שהתחת שלו יציץ החוצה.
הפשרה היתה לקחת את הדגם הזול שלהם, שהוא פחות עמיד ופחות עבה מהדגם היקר. החלק של העבה לא מטריד אותי כי הוא לא סובל מקור בקלות (דווקא להיפך, וכשחם לו בשמיכה הוא מנסה לקרוע אותה מעליו בכל דרך אפשרית). החלק של עובי הבד החיצוני (1200 דנייר במקום אלפיים ומשהו) זה מה שקצת מטריד אותי. 1200 זה עדיין די טוב, אני מקווה שנשרוד איתה.
 

giri

New member
טוב, הייתי חייבת לדעת כמה גדול ההבדל

וגיליתי שהבחורה בחנות לא סגורה על עצמה... גם השמיכה היקרה 1200 דנייר. השמיכה הכי חזקה שלהם היא כמו שמיכת הגשם שלנו - 1680 - והיא הרבה יותר יקרה! 340 דולר, שכה יהיה לי טוב.
טוב, קניתי שמיכה ב - 140, ואני מקווה שהוא לא יקרע אותה. אני לא חושבת שהוא צריך שמיכה חמה יותר. יש לנו שמיכות לרפד מתחתיה, ואם יורד מתחת למינוס שלושים אז יש מצב שלא יוציאו אותם.
 

giri

New member
ועוד הערה... צחוקים אסייד

יש ימים שאני תוהה למה לגדל בעלי חיים, באמת שכאב הלב לא פשוט בכלל.
מצד שני, איך אפשר בלעדיהם!?

אוף.
 

hanyou12

New member
עצוב לשמוע...

משתתפת בצערכם, בעוד שלושה ימים יהיה יום השנה הראשון של הכלבה שלי ואני עדיין לא מעכלת את זה שהיא איננה. קברנו אותה בחצר של ההורים שלי ועד היום לפעמים כשאני הולכת אצלהם בשביל אני אומרת לה שלום. זה קורע את הלב לחשוב על זה. אבל באמת מה היינו עושים בלעדיהם?
 

popi199

New member
חיות זה מבאס ממש

מקווה שהכלבה תהיה בסדר וגם הסוס...
 

giri

New member
תודה לכולם

נפלא שיש לי פורום לשתף בו שבאמת מבין איך אני מרגישה
 

popi199

New member
סכמש מאוחר

טוב, האמת שהיה שבוע מעניין, דבר ראשון כתם אחרי איזה חמישה ימים של מנוחה באורווה חזר לעצמו פחות או יותר, לא צולע בכלל, לפעמים אפשר לראות שקצת קשה לו לסיים את התנועה עד הסוף אבל זה מאוד מינורי וכרגע אני נותנת לזה עוד קצת זמן כי היה לו משהו דומה לזה כבר וזה אחרי זמן עבר לבד.
השבוע יצא לי לצאת איתו לטיול עם ראשיית ביטלס! אני לא יכולה לומר שהוא נופת צופים בטיולים אבל הוא משתדל


במישור הלא סוסי הייתה לי עוגמת נפש ענקית עם העבודה החדשה והתפטרתי, אמנם זה מבאס אבל הייתה תקרית שכבר לא יכולתי להעביר לסדר היום, בנתיים אני מקווה שייפתחו דלתות חדשות...
 

giri

New member
צר לי לשמוע על העבודה

אני בטוחה שעם כל עוגמת הנפש, אם זה הגיע לרמה כזו, יש גם תחושת הקלה מסויימת. לא צריך לוותר על מה שחשוב לנו בשביל פרנסה, לפחות כל עוד אנחנו במצב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו.
שיהיה בהצלחה במציאת מקום חדש.
 
למעלה