סכמ"ש

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
סכמ"ש

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
 

giri

New member
השבוע שלי - סוסלס

ביום שבת היתה לי תאונה בסקי, ואמנם כלום לא נשבר אבל אני מאד חבולה בצלעות ובגב ויקח זמן עד שאחזור לרכב.
אז היה לי שבוע נטול סוסים, ובמקום זה עמוס משככי כאבים ולילות חסרי מנוחה.

בנימה חיובית יותר, אימצנו כלבה חדשה השבוע, חמישה חודשים אחרי שאיבדנו את קאזה שלנו.
לכלבה החדשה קוראים איווה (eeeee-va) והיא נראית ממש כמו נובה בשחור
היא מתוקה לאללה.
יש כמה בעיות שנצטרך לעבוד עליהן, אבל סה"כ התחלנו ברגל ימין.
מעלה תמונה של שתי הבנדיטיות משחקות.
 

giri

New member
כבר אמרתי

שזו לא התחייבות לקחת כלב קטן, צהוב ומכוער ולקרוא לו וולי
 

jgut

New member
השבוע שלי

רכבתי הרבה.
הרכיבות עד דאנס היו רגועות. הדבר היחידי זה ששוב אני מפחדת לעצור. זה די מתסכל אותי, כי חשבתי שעברתי את זה. אם למישהו יש עצות איך להתגבר על כך, אשמח לשמוע.

רכבתי פעמיים על דו. הרכיבה הראשונה היתה מוקדמת בבוקר. דו סובלת מפיצול אישיות. באותו בוקר היא החליטה שהיא סוסה צעירה שקופצת ורצה מכל דבר. היתה דווקא רכיבה כיפית. גם כי היא זזה וגם כי היה לי על מה לעבוד איתה.
הפעם השניה היתה היום. בחימום היא היתה טובה. אז עבדנו על הספינים והיא לא זזה. היא היתה ממש קשה על הרגל. בסוף השתפרנו אבל היא גרמה לי להתאמץ. גם זו היתה רכיבה סה"כ טובה.
 

giri

New member
זו לא המומחיות שלי

אני עד עכשיו מפחדת מזה שסוס יתקע לי ברקס, בעיקר כי זה עלול להסתיים במעוף על מכשול

אני יכולה לומר שבפחד מהקפיצות, מה שעזר לי היה הדרגתיות של התמודדות עם הפחד. לעבוד על תרגיל בקורות קרקע, אח"כ לעבוד עליו בקוולטים נמוכים, אח"כ באיקסים ובסוף במכשולים ישרים. אם יש משהו מקביל שאת יכולה לעשות עם העצירות (עצירה ממהירות איטית, והולכת וגדלה למשל?) הייתי מנסה את זה.
 

fliperit

New member
לגבי העצירות

אני מנחשת שהבעיה היא שאת מתכוננת לעצירה, מקשיחה את השרירים ולא מצליחה לשבת, אני צודקת?
לפני די הרבה שנים הייתה לי בעיה דומה, ומה שהמאמנת שלי עשתה, היא כל ךעם הייתה מתקילה אותי ואומרת לי לעצור בלי הכנה. הייתי רצה קווים ישרים, והיא לא הייתה אומרת לי "בקו הזה תעצרי", אלא בסוף הקו הייתה אומרת לי לעצור, וככה לא הייתי מספיקה להתכונן. זה עזר מאוד
 

jgut

New member
זו אכן הבעיה שלי

היתה לי תקופה טובה שהיה ניראה שהתגברתי על כך לחלוטין. עכשיו מספיק שמשהו קטן לא מסתדר לי בדיוק ואני מקשיחה את השרירים.
ניסינו את השיטה של להפתיע אותי. בעבר זה עבד, היום משום מה לא.
כשאני רצה לאט, אין לי בעיה לעצור.
אני חושבת שחלק מזה קשור לטפולים שאני עוברת לברכיים ולגב. בימים הראשונים אחרי טיפול, כל הגוף שלי תפוס.
 

הורסמאן

New member
מזכיר לי

שפעם מישהו ראה תמונה שלך בעצירה,
ואמר לך בדיוק את אותו דבר, (אם תשתחררי תקפצי פחות באוכף...).
ואת "צחקת" וטענת שאי אפשר לדעת דברים כאלה מתמונה.
 

barter

New member
תרגילים :)

קודם כל - התסכול מובן והנה משהו שאולי ינחם קצת:
שום דבר שאת לא יודעת כבר אבל אולי לשמוע את זה מהצד יעזור מעט-
הלימוד של הגוף רחוק מלהיות הלימוד של המוח... הגוף שלנו מגיב באינסטינקטים ובתבניות שלימדנו אותו אבל לפעמים יותר קשה "לשכנע" את הגוף להכנע לתבנית חדשה, גם אם הוא כבר הצליח לאמץ אותה פעם לפעמים יש רגרסיה לאינסטינקט או תבנית אחרת. מאוד קל להבין את הקונספט הזה: בשיעורי מתחילים המילים "עקבים למטה" חוזרות על עצמן אינספור פעמים כל הרוכבים יודעים למה הכוונה ויודעים שזה מה שהם צריכים לעשות- אבל לגוף יש קצב משלו ולכן סבלנות וחזרה הן בלתי נפרדות מהלימוד (חזרה על תרגילים שוב ושוב בדיוק כמו לימוד של כלי נגינה.. אין מנוס, רק מלהבין בראש הגוף לא יתפוס, לפחות לא למלוא הפוטנציאל שלו).

אני לא יודעת אם הבעיה היא בעצירות בכללי או רק מקווים ישרים ופנסינג... בכל אופן הנה כמה דברים שאני מקווה שיעזרו:

1. לעצום עיניים - הרבה פעמים אנחנו נותנים לעיניים שלנו להכתיב את הרגשות שלנו יותר מדי.. אם יש לך אפשרות לרכב לבד במגרש מתישהו תתחילי בסתם לעצום את העיניים בהליכה לכמה שניות תנסי להרגיש את התנועה של הסוס ואז תבקשי ממנו לעצור מהגוף (ועד כמה שאני זוכרת את הסוס שלך לא תהיה לו בעיה לשתף פעולה עם זה) תנסי להרגיש את ה"וייבים" שבתוך העצירה מה הגוף שלך ושלו עושים כשאת מתחילה לחשוב על העצירה. כשזה מסתדר לך ולא מלחיץ אותו דבר בטרוט ובקנטר (לא צריך בינתיים לדאוג לקווים הישרים ובמקצבים המהירים יותר זה לא שאת עוצמת את העיניים כל הזמן, תעלי למקצב , תייצבי אותו וכשאת מרגישה בנוח תעצמי את העיניים לכמה זמן שאת יכולה ותנסי לעצור וללכת אחורה עם העיניים עצומות).
יכול להיות מעולה אם תוכלי לעשות את התרגיל הזה על הקו הישר - תתחילי אותו עם עיניים פקוחות ותחשבי לעצמך כמה שניות על הקו שאת עוצמת את העיניים ומבקשת ממנו לעצור - לא צריך להיות עד הגדר)

2. עצירות בכל זמן - תלמדי את הגוף שלך לבקש עצירות, לא צריך להיות בקווים ישרים, אפשר במעגל, בקוים ישרים רנדומליים וכו'. תפסיקי לבקש את העצירה מהפקודה הקולית ותעברי רק לגוף - כל עצירה בקנטר צריכה להיות סלייד ועם הרצון שלו לרצות שמתבטא בהקשבה מלאה לגוף שלך עד כדי כך שאם תשארי בישיבת העצירה הוא ינדב תנועה אחורה. כל פעם שהעצירה לא היתה רכה או נוחה לישיבה עליה (לא משנה מאיזה סיבה בגללך או בגללו) את לא נותנת לו לנוח יותר מ3-4 שניות ומבקשת ממנו לחזור להליכה, קנטר ומבקשת שוב עצירה (זה צריך להיות עם הגוף בלבד ככה שכל פעם שהיית צריכה "לתקן" אותו ועצרת אותו במשיכה מהמתג זה ייחשב כ"לא מספיק טוב" ותבקשי ממנו לעשות את זה שוב. אם זה רק מגע קל זה עדיין בסדר.) הרעיון כאן הוא גם סינכרון של הגוף שלך ושלו - שיהיה לו מאוד ברור איך את מבקשת ממנו לעצור וגם זה נותן המון ביטחון לגוף שלך. כשאת חוזרת על העצירות שוב ושוב ומתרכזת רק בגוף תקבלי ביטחון גם גם מנטלי וגם פיזי ש"זה בכיס שלך" ואת יודעת בדיוק איך עצירה צריכה להרגיש ואיך הגוף שלך יודע לבקש אותה. מכאן הייתי ממשיכה את אותו התרגיל כשאת רוכבת במעגלים ומשם יוצאת לקוים ישרים, כמובן שאחרי מספר פעמים הוא ינסה להאט או לנחש את העצירות, פשוט להמשיך לזוז עד שהקצב מתייצב שוב.

3. פנסינג בהדרגה - כל הרעיון הרי הוא שיהיה לך קו ישר יציב בהגברת קצב מבוקרת עד העצירה (קל להגיד) אל תגיעי עד הגדר (זה בדרך כלל מה שמלחיץ אנשים, תקני אותי אם אני טועה) תחליטי שאת בונה את הקו עד10 מטרים לפני הגדר ויושבת לעצירה ומצפה ממנו לעצור משם ועד הגדר (אם הוא לא הגיע עד לגדר בסלייד - כשהוא מסיים את העצירה תני לו זמן של נשימה שידע שהוא עשה בסדר ותמשיכי בהליכה עד הגדר. אם את מרגישה שהוא מנחש את העצירות תמשיכי ברן אראונד עד שאת מרגישה את היציבות חוזרת. )

מקווה שזה יעזור, אשמח לשמוע אם ניסית משהו מהתרגילים ואם הם הצליחו לעזור קצת (או הרבה)
:)
 

jgut

New member
תודה

אני אנסה אותם ואעדכן (הדבר היחידי שניסיתי זה את 3).
 
היה כיף


הייתי בחווה בשני והיום (שישי).
היה לי שיעור נחמד בבוקר. רכבתי על סוס חמוד בשם כביר.
הוא מגיב מעולה לרגל, רך מאוד בפה, רק שמאוד קשה לו (בעצם לי...) לשמור על מסגרת קבועה.
הפרפרים בחוץ יותר מעניינים אותו ממני

אבל אני אוהבת שיעורים כאלה מאתגרים, כי ברגעים הקטנים האלה שמצליחים, זה הכי כיף בעולם!
ממש תחושת סיפוק וגאווה


צירפתח תמונה של קוקו הסייחה. פשוט בובה
 
סוף סוף יש לי

הייתי היום בחווה באזור, לא הרחתי סוסים מאז נובמבר ( התצוגה בוורונה), ויצאתי דווקא עם 2 התרשמויות מעניינות:
1) team pening- הרבה יותר קרוב למקור ממקצועות הספורט שראיתי עד עכשיו. הרכיבה גסה יותר (גם אם מקצועית לא פחות) והתקשורת עם הסוס שהיא מדד מרכזי ברייניג למשל, היא סך הכל כלי להשגת מטרה. נראה מורכב ומסובך, החבר שהביא אותי הציע לנסות, ולמרות שאני לא מת על הסגנון, אני שוקל ברצינות לנסות בשביל הרחבת אופקים.

2)פרסות מחומר מרוכב- היה שם מפרזל במשך היום, ובדיוק לפני שבאתי לצאת ראיתי אותו מרכיב משהו בצבע ירוק כהה, הייתי בטוח שמדובר בתיקון לפרסה, אבל מסתבר שמדובר בפרסות מפלסטיק מחוזק ופוליטילן. הם מתגמשות בהתאם לתנועת הפרסה וכך מבטלות את החסרונות של הפרסות ה"מסורתיות" בלי להתפשר על צורות עבודה או להסתכן בשחיקה/ פציעה. פתרון מעניין שהפתיע אותי שלא עלה כבר קודם, הקונצפט עצמו מוצלח, אבל פרסה אחת כזאת עולה 80 יורו, ולכן מהר מאוד הייצור הופסק והחברה פשטה את הרגל. המפרזל עצמו מצטער שלא רכש יותר פרסות כשהמפעל היה פתוח, כי נגמרו לו כולן למעט אלה שהוא שומר לסוסים שלו.
 

giri

New member
מעניין הקטע של החומר המרוכב לפרסות

אבל אני יכולה להבין למה זה לא צלח בעלויות כאלה.
גם ככה פרזול עולה די הרבה.
מה השיטה של התאמת פרסה כזו? ודאי לא בחימום?
 
חיתוך ושיוף

אחרי המדידה הוא פשוט הוריד עם הסכין מהחלק הפנימי שרצה, ובחלק החיצוני למעשה יוצא אפילו הרבה יותר מדויק מפרסה רגילה, כי אחרי ההרכבה של הפרסה על הטלף של הסוס הוא פשוט שייף אותה בהתאם לצורה בלי צורך בהתאמות נוספות.
 

fliperit

New member
מלא רכיבות


המשכתי לעבוד עם הסוסה, והיא מתקדמת ממש מהר. אני רוכבת עליה 3 פעמים בשבוע, כי לא מתאפשר לי יותר, והיא ממש מפתיע בקצב ההשתפרות שלה.

ביופ ראשון הייתה לנו רכיבה טובה מאוד. הייתי צריכה קצת עזרה בספינים, אז הבוס שלי עזר לי ועבדנו על תרגיל שממש שיפר אותם. גם בהחלפות היה שיפור יפה.
בחמישי הרגשתי שהיא לחוצה מהרגע שעליתי עליה, אז החלטתי לא לנסות לעשות החלפות, ובמקום זה רק הזזתי אותה בקאונטר קנטר עד שהיא נרגעה. גם בספינים היא הייתה לחוצה, אז עבדתי עם קצת יותר סבלנות (למשל, שמתי את היד בצד כדי שתיכנס לספינים, והיא הגיבה בהרמה של הראש, אז במקום לצאת החוצה למעגל עם הרבה תנועה, כמו שבד"כ אנחנו עושים, חיכיתי לה עוד שניה והיא נכנסה לספין).
אתמול הייתה רכיבה מדהימה! היא זזה ממש יפה על המעגל, אז גם הגברתי אותה על המעגלים וגם החלפתי אותה. היא מגבירה ממש יפה, ודווקא בהאטה היא קצת מתפזרת. בהחלפות, לצד אחד היא החליפה חלק, מיד כששמתי את הרגל, ורק קצת זרקה את הראש. לצד השני היא החליפה מיד כששמתי רגל, אבל עם שבירת מקצב. החלטתי כרגע שאני לא בועטת אותה קדימה כשהיא שוברת מקצה, כי זה ילחיץ אותה, אלא פשוט ממשיכה לדחוף אותה גם אחרי ההחלפה, עד שהיא זזה יפה מהרגל בקנטר. גם בספינים היא הייתה מצויינת..

אני כבר ממש מחכה לרכיבה של מחר
 
למעלה