השבוע שלי - בלעע
הרגל שלי בינתיים לא משתפרת אלא מחמירה. לא ממש רכבתי השבוע, כי פשוט כאב לי יותר מדי. המאמנת שלי והעוזרת שלה התגייסו לרכיבות, ועכשיו כשכולם חזרו מחופשות הכריסטמס השונות, יש עוד רוכבת צעירה מהחווה שמתרגלת את צ'ואי, אז אני פחות לחוצה. מצד שני, התחילו שוב תחרויות, וזה מעלה אצלי ביתר עוז את התסכול מהמצב. השנה התקדמתי המון ברכיבה, כמו שלא התקדמתי הרבה זמן - אני חושבת שהחלפת הסוס והאווירה עשו הרבה בשביל לדחוף אותי לשינוי - ומצד שני, היו לי כל כך הרבה השבתות, שאני מרגישה תקועה.
אתמול דיברתי עם המאמנת שלי על זה כשהייתי בחווה, והיא הזדהתה עם ההרגשה שלי - גם לה היתה מנת הפציעות שלה בעבר. דיברנו קצת על תחרויות וכמה אני רוצה לחזור לעבוד ולהצליח לצאת לשתיים-שלוש תחרויות השנה (לא נראה לי שתקציבית אני אוכל יותר... כל תחרות מסתובבת סביב מאתיים דולר במינימום). במהלך השיחה היא אמרה משהו על הכמות המטורפת של תחרויות שיש פה באיזור, ושתמיד אפשר למצוא משהו, וסיפרה לי שהשנה ספרוס מדואוז מתחילים לעשות אצלם גם תחרויות ברמה נמוכה יותר. כשהיא אמרה את זה הרגשתי אור ניצת בעיניים. זה קצת טפשי אולי, אבל המחשבה שאני - אני! - אוכל להתחרות במקום כמו ספרוס, מילאה אותי טון של מוטיבציה. כרגע המוטיבציה הזו מתועלת לתרגילי פיזיותרפיה, אבל עם קצת התמדה אני מקווה שבאמת אזכה להתחרות השנה.
הרגל שלי בינתיים לא משתפרת אלא מחמירה. לא ממש רכבתי השבוע, כי פשוט כאב לי יותר מדי. המאמנת שלי והעוזרת שלה התגייסו לרכיבות, ועכשיו כשכולם חזרו מחופשות הכריסטמס השונות, יש עוד רוכבת צעירה מהחווה שמתרגלת את צ'ואי, אז אני פחות לחוצה. מצד שני, התחילו שוב תחרויות, וזה מעלה אצלי ביתר עוז את התסכול מהמצב. השנה התקדמתי המון ברכיבה, כמו שלא התקדמתי הרבה זמן - אני חושבת שהחלפת הסוס והאווירה עשו הרבה בשביל לדחוף אותי לשינוי - ומצד שני, היו לי כל כך הרבה השבתות, שאני מרגישה תקועה.
אתמול דיברתי עם המאמנת שלי על זה כשהייתי בחווה, והיא הזדהתה עם ההרגשה שלי - גם לה היתה מנת הפציעות שלה בעבר. דיברנו קצת על תחרויות וכמה אני רוצה לחזור לעבוד ולהצליח לצאת לשתיים-שלוש תחרויות השנה (לא נראה לי שתקציבית אני אוכל יותר... כל תחרות מסתובבת סביב מאתיים דולר במינימום). במהלך השיחה היא אמרה משהו על הכמות המטורפת של תחרויות שיש פה באיזור, ושתמיד אפשר למצוא משהו, וסיפרה לי שהשנה ספרוס מדואוז מתחילים לעשות אצלם גם תחרויות ברמה נמוכה יותר. כשהיא אמרה את זה הרגשתי אור ניצת בעיניים. זה קצת טפשי אולי, אבל המחשבה שאני - אני! - אוכל להתחרות במקום כמו ספרוס, מילאה אותי טון של מוטיבציה. כרגע המוטיבציה הזו מתועלת לתרגילי פיזיותרפיה, אבל עם קצת התמדה אני מקווה שבאמת אזכה להתחרות השנה.
