סירוס
חזרתי עכשיו מהבונבון הקטן.. אחרי סירוס לא פשוט שהיה..
כבר מאז שהוא בן חצי שנה התחלתי להבחין באשכים שלו יורדים.. אחד תמיד היה מפותח יותר מהשני.. והאשך הזה ירד וירד עד שהיה לגמרי בחוץ והשני עדיין לא ממש.. הוטרינרית הייתה כמה פעמים ובפעם האחרונה היא אמרה שהוא קצת למטה יותר וכבר לא כך כך בתוך התעלה , כך שאפשר לסרס למרות שהסירוס יהיה טיפה יותר מורכב.. קבענו לסרס אותו באוקטובר אחרי שמי שהיא עובדת איתו יחזור מארה"ב. הם הגיעו היום, הרדמנו את שיילו והתחלנו את ההליך.. אני הייתי אחראית על האינפוזיה ועל לוודא שהוא נושם!! ליטפתי לו את הפנים והייתי לידו והיו כמה שלבים שהוא כאילו לא נפל בהרדמה כמו שצריך, שהוא פתאום התעורר והרים את הראש והצטרכנו לתת לו פושים כאלה של החומר.. בשלב מסוים הסירוס התחיל להסתבך קצת.. האשך הראשון יצא אבל נוצר דימום לא תקין באחד מכלי הדם שנמצאים שם, ואחרי זה התגלה שהאשך הקטן יותר הוא אשך לא תקין בפני עצמו. הוא כנראה קיבל שם בעיטה או משהו כשהוא היה ממש קטן ומאז האשך לא הצליח להתפתח.. האשך דבוק שם לגמרי ועטוף בשכבה צלקתית מכל כיוון.. היו כמה בעיות והיא עלתה למעלה ככל שיכלה עד שלא היה ניתן להמשיך.. "זה עניין של חיים ומוות מה שאני עושה כרגע" והלב שלי נפל לתחתונים לא ידעתי מה לעשות ואמרו לי שסירוס לא אמור להיות מסובך ככ.. המשכנו לתת עוד ועוד פושים של הרדמה וחומרים והיה הרבה דימום כך שאני זו שהייתי צריכה להזריק ולמדוד כמויות של חומרים במזרקים.. היא הגיעה למסקנה שהאשך הזה לא פעיל , כלומר הוא לא יוכל להרביע איתו.. אך היא לא יכולה להבטיח שהוא לא יפלוט הורמונים לגוף.. היא החליטה להשאיר אותו בפנים כי בלתי אפשרי להוציא אותו, זה מסוכן מדיי..
אחרי זה כנראה הוא התחיל לספוג את כל הכמות הרדמה שנתנו לו (וזו הייתה כמות גדולה ממש יחסית למשקל שלו) וההתעוררות שלו הייתה ארוכה מאד.. לקח בערך שעה עד שהוא התעורר.. ישבתי לו על הכתף ותמכתי לו בראש בכדי שכשהוא יקום שלא יקום מהר מדיי וייפול לצד שני, רציתי לעקב לו את ההתעוררות כשהוא קם.. כך שווידאנו שהוא קם לאט ובבטיחות עד שהוא נעמד והיה קור אימים , כבר היה ערב.. והוא ממש רעד והיה חיוור (הסתכלתי על החניכיים שלו ועל העיניים) , עיסתי לו קצת את השרירים של הכתפיים כדי לחמם אותם עד שהוא עמד ביציבות והולכתי אותו קצת בסיבובים.. עד שהוא השאיר את המבט המסטול מאחור וחזר לעצמו קצת.. אני מקווה שהוא יהיה בסדר.. היא אמרה שזה צפוי להתנפח וקצת דימומים זה תקין אלא אם כן זה משהו חריג.. בכל אופן , היה קשה אבל אנחנו מאחורי זה.. מקווה שההתאוששות תהיה לו קלה..
חזרתי עכשיו מהבונבון הקטן.. אחרי סירוס לא פשוט שהיה..
כבר מאז שהוא בן חצי שנה התחלתי להבחין באשכים שלו יורדים.. אחד תמיד היה מפותח יותר מהשני.. והאשך הזה ירד וירד עד שהיה לגמרי בחוץ והשני עדיין לא ממש.. הוטרינרית הייתה כמה פעמים ובפעם האחרונה היא אמרה שהוא קצת למטה יותר וכבר לא כך כך בתוך התעלה , כך שאפשר לסרס למרות שהסירוס יהיה טיפה יותר מורכב.. קבענו לסרס אותו באוקטובר אחרי שמי שהיא עובדת איתו יחזור מארה"ב. הם הגיעו היום, הרדמנו את שיילו והתחלנו את ההליך.. אני הייתי אחראית על האינפוזיה ועל לוודא שהוא נושם!! ליטפתי לו את הפנים והייתי לידו והיו כמה שלבים שהוא כאילו לא נפל בהרדמה כמו שצריך, שהוא פתאום התעורר והרים את הראש והצטרכנו לתת לו פושים כאלה של החומר.. בשלב מסוים הסירוס התחיל להסתבך קצת.. האשך הראשון יצא אבל נוצר דימום לא תקין באחד מכלי הדם שנמצאים שם, ואחרי זה התגלה שהאשך הקטן יותר הוא אשך לא תקין בפני עצמו. הוא כנראה קיבל שם בעיטה או משהו כשהוא היה ממש קטן ומאז האשך לא הצליח להתפתח.. האשך דבוק שם לגמרי ועטוף בשכבה צלקתית מכל כיוון.. היו כמה בעיות והיא עלתה למעלה ככל שיכלה עד שלא היה ניתן להמשיך.. "זה עניין של חיים ומוות מה שאני עושה כרגע" והלב שלי נפל לתחתונים לא ידעתי מה לעשות ואמרו לי שסירוס לא אמור להיות מסובך ככ.. המשכנו לתת עוד ועוד פושים של הרדמה וחומרים והיה הרבה דימום כך שאני זו שהייתי צריכה להזריק ולמדוד כמויות של חומרים במזרקים.. היא הגיעה למסקנה שהאשך הזה לא פעיל , כלומר הוא לא יוכל להרביע איתו.. אך היא לא יכולה להבטיח שהוא לא יפלוט הורמונים לגוף.. היא החליטה להשאיר אותו בפנים כי בלתי אפשרי להוציא אותו, זה מסוכן מדיי..
אחרי זה כנראה הוא התחיל לספוג את כל הכמות הרדמה שנתנו לו (וזו הייתה כמות גדולה ממש יחסית למשקל שלו) וההתעוררות שלו הייתה ארוכה מאד.. לקח בערך שעה עד שהוא התעורר.. ישבתי לו על הכתף ותמכתי לו בראש בכדי שכשהוא יקום שלא יקום מהר מדיי וייפול לצד שני, רציתי לעקב לו את ההתעוררות כשהוא קם.. כך שווידאנו שהוא קם לאט ובבטיחות עד שהוא נעמד והיה קור אימים , כבר היה ערב.. והוא ממש רעד והיה חיוור (הסתכלתי על החניכיים שלו ועל העיניים) , עיסתי לו קצת את השרירים של הכתפיים כדי לחמם אותם עד שהוא עמד ביציבות והולכתי אותו קצת בסיבובים.. עד שהוא השאיר את המבט המסטול מאחור וחזר לעצמו קצת.. אני מקווה שהוא יהיה בסדר.. היא אמרה שזה צפוי להתנפח וקצת דימומים זה תקין אלא אם כן זה משהו חריג.. בכל אופן , היה קשה אבל אנחנו מאחורי זה.. מקווה שההתאוששות תהיה לו קלה..