סיקור מרתף 10
מצחיק איך דברים שרואים מכאן לא רואים משם... יצא שעם כל ההתרוצצות הגעתי הביתה לשקט רק עכשיו אז אני כותבת את הערב של אתמול אחרי שקראתי את הערב של יעל. אני אתחיל בוידוי, כבר שנה בערך אני הולכת להופעות של מאיר לבד, וזה טוב לי, כי בדרך כלל, אני מוצאת את עצמי צריכה את השקט, וחוסר המחויבות לעולם במפגש איתו (פלצני ככל שזה ישמע) והפעם, היתה שונה, חברה באה איתי, חברה שלא כל כך מכירה את מאיר ולא מגדירה אותו כטעם שלה, הייתי יותר דרוכה מהרגיל אבל עניין אותי לדעת איך היא תספוג את המעמד בניגוד ליעל, אני דווקא אוהבת את המרתף, המקום מקסים בעיני, בעיקר בגלל הפשטות שבו, והערב עם מאיר היה אינטימי להפליא, ישבתי כל כך קרוב אליו, ואני חושבת שגם מי שישב קצת יותר רחוק חווה את האינטימיות, שזה בעיני הקסם במרתף, מאיר עלה עם יוסי מזרחי, הגיטריסט (פה המקום לציין שחברתי דרשה בפירוש שאני אציין- הגיטריסט המהולל, הזוי, אך מהולל - במילותיה שלה) ושר את מה שרציתי (לטובת יוסי- אל המנוחה, אל תלכי מכאן, רכה כמו משי, וביניהם בשם האהבה, שפשף, גשם, אהבה קצרה, שער הרחמים, אצלך בעולם, כן... אצלך בעולם..., חלומות אחרים, אליה, השמש עוזבת ועוד כמה ששכחתי מפאת השעה...), הביצועים היו באמת מקסימים, ראיתי את ההופעה עם כל הלהקה משהו כמו עשר פעמים בשנה האחרונה ותמיד יצאתי עם טעם של עוד, גם הפעם, והפעם גם יצאתי עם איזושהי תחושת התחדשות הוא שר גם את איילת חן - שבעיני העיבוד שלו הוא מאוד מיוחד (חברתי פחות אהבה, אבל שויין, מה היא מבינה...) כשהוא נענה לבקשות הקהל, הוא פיתח דיאלוג עם בחורה שלא ידעה את שמו של "כמה אהבה" מה שהיה די משעשע למרות שאתמול היה סיפוק, היתה לי קצת בעיתיות עם המעמד משתי סיבות- הסיבה הראשונה היתה שאור ברקת (למי שמכיר- הבסיסט הלא פחות מהולל בעיני) לא היה, ודווקא היה יכול להיות מעניין לראות את שלושתם על במה אחת ומה יקרה מבחינת איזון הכוחות הסיבה השניה, שאני עדין לא כל כך הצלחתי להגדיר לעצמי אם היא נובעת מהמקום הקטן או מהאינטימיות האקוסטית, היתה שאומנם מאיר דיבר עם הקהל, אבל זה היה ממש לקראת הסוף, ובמעמד הזה, בהופעה שהיא כל כך אינטימית בעיני, היה לי חסר הקשר איתו- יכול להיות שהציפיה שלי לא ריאלית ואולי אפילו לא הוגנת אבל זה באמת היה קצת חסר, לי לפחות, מה שהיה לי הרבה פחות חסר בהופעות עם הלהקה בגלל הגודש. כמו תמיד, יצאתי עם חיוך, ובאמת עם תחושת התחדשות. נהניתי
מצחיק איך דברים שרואים מכאן לא רואים משם... יצא שעם כל ההתרוצצות הגעתי הביתה לשקט רק עכשיו אז אני כותבת את הערב של אתמול אחרי שקראתי את הערב של יעל. אני אתחיל בוידוי, כבר שנה בערך אני הולכת להופעות של מאיר לבד, וזה טוב לי, כי בדרך כלל, אני מוצאת את עצמי צריכה את השקט, וחוסר המחויבות לעולם במפגש איתו (פלצני ככל שזה ישמע) והפעם, היתה שונה, חברה באה איתי, חברה שלא כל כך מכירה את מאיר ולא מגדירה אותו כטעם שלה, הייתי יותר דרוכה מהרגיל אבל עניין אותי לדעת איך היא תספוג את המעמד
בניגוד ליעל, אני דווקא אוהבת את המרתף, המקום מקסים בעיני, בעיקר בגלל הפשטות שבו, והערב עם מאיר היה אינטימי להפליא, ישבתי כל כך קרוב אליו, ואני חושבת שגם מי שישב קצת יותר רחוק חווה את האינטימיות, שזה בעיני הקסם במרתף, מאיר עלה עם יוסי מזרחי, הגיטריסט (פה המקום לציין שחברתי דרשה בפירוש שאני אציין- הגיטריסט המהולל, הזוי, אך מהולל - במילותיה שלה) ושר את מה שרציתי (לטובת יוסי- אל המנוחה, אל תלכי מכאן, רכה כמו משי, וביניהם בשם האהבה, שפשף, גשם, אהבה קצרה, שער הרחמים, אצלך בעולם, כן... אצלך בעולם..., חלומות אחרים, אליה, השמש עוזבת ועוד כמה ששכחתי מפאת השעה...), הביצועים היו באמת מקסימים, ראיתי את ההופעה עם כל הלהקה משהו כמו עשר פעמים בשנה האחרונה ותמיד יצאתי עם טעם של עוד, גם הפעם, והפעם גם יצאתי עם איזושהי תחושת התחדשות הוא שר גם את איילת חן - שבעיני העיבוד שלו הוא מאוד מיוחד (חברתי פחות אהבה, אבל שויין, מה היא מבינה...) כשהוא נענה לבקשות הקהל, הוא פיתח דיאלוג עם בחורה שלא ידעה את שמו של "כמה אהבה" מה שהיה די משעשע למרות שאתמול היה סיפוק, היתה לי קצת בעיתיות עם המעמד משתי סיבות- הסיבה הראשונה היתה שאור ברקת (למי שמכיר- הבסיסט הלא פחות מהולל בעיני) לא היה, ודווקא היה יכול להיות מעניין לראות את שלושתם על במה אחת ומה יקרה מבחינת איזון הכוחות הסיבה השניה, שאני עדין לא כל כך הצלחתי להגדיר לעצמי אם היא נובעת מהמקום הקטן או מהאינטימיות האקוסטית, היתה שאומנם מאיר דיבר עם הקהל, אבל זה היה ממש לקראת הסוף, ובמעמד הזה, בהופעה שהיא כל כך אינטימית בעיני, היה לי חסר הקשר איתו- יכול להיות שהציפיה שלי לא ריאלית ואולי אפילו לא הוגנת אבל זה באמת היה קצת חסר, לי לפחות, מה שהיה לי הרבה פחות חסר בהופעות עם הלהקה בגלל הגודש. כמו תמיד, יצאתי עם חיוך, ובאמת עם תחושת התחדשות. נהניתי
