סיפור..

Impious

New member
הסיפור מוכר, הוא חמוד הוא חמוד

אבל...! לדעתי הקטע עם הקב"ה וכל זה ממש הרס אותו
לא אוהב שמנסים לקשר כל דברים לאלוהים.
 

borbardak

New member
גם אני לא אדם דתי, אבל

יש אנשים שבשבילם זה עוגן וכוח. ולא אני ולא אף אחד אחר בשום פוזיציה להגיד למישהו איך לקשר ומה להסיק. אני מכבדת אותה על אומץ לבה להיחשף, מכבדת אותה על בחירתה לקשר את הסיפור שלה עם הקב"ה. בין אם אני מאמינה כמוה, מסכימה איתה וכו' - זה ממש לא רלוונטי....
 

Impious

New member
הקדוש ברוך הוא

ואני סולח
borbardak, אני מודע לכך שכל אחד בוחר איך לשייך דברים, למי, למה.. אני לא אדם דתי במיוחד, בעצם, בכלל לא אז זאת דעתי בנושא. וכן, יש אנשים שרואים את הדברים בצורה אחרת, אחלה להם, אני לא מצהיר שום דבר, אני רק מביע את דעתי ואם היא פוגעת אז סליחה. למה אני חושב שזה כן רלוונטי? אני מאמין שאם בן אדם עובר אירוע מסויים, אירוע משמח לצורך העניין, הוא צריך לתת קרדיט לעצמו ולא להגיד "זה בזכות השם" או בזכות כל דבר אחר, קצת פירגון עצמי
 

Impious

New member
ועוד משהו קטן ששכחתי להוסיף

כאשר הסיום של הסיפור הוא כזה, שזה נעשה בזכות ה' יש פה מעין מסר כזה "תאמינו בה', רק ככה תפטרו מכל צרותיכם" אולי אני היחיד שרואה ככה את הדברים, לא יודע..
 

av100

New member
תה נוגע בדילמות מאוד קשות

אני אדם דתי ואם התרשמת ממסריי אני לא אדם הכי פסיבי ותמיד בכל שלבי החיים שעברתי בכל הצלחותי והשגי הקטנים לא תמיד אני יודעת איפה זה אני ואיפה זה נקרא לזה עזרה משמיים אבל אני בטוחה ששניהם תמיד קיימים אנחנו צריכים להעיז ולעשות השתדלות ואז כבר אפשר לסמוך ולבקש עזרה "מבחוץ" זה נותן איזשהו אזון לנטיותיו טבעיות של אדם מעין תעריך את עצמך אבל אל תגזים בזה ותדע שלא הכל תלוי רק בך (גם רע וגם טוב)
 

borbardak

New member
קשה לי להסכים איתך,

לא חושבת שלזה היא התכוונה... אני חושבת שבסך הכל המסר היה שהאמונה באלוהים מחזקת אותה ונותנת לה כוח להתמודד ביומיום. לא חושבת שהיא ממעיטה מערך עצמה בעצם ההתמודדות. היא פשוט בתור אדם מאמין מוצאת לנכון לשאוב את הכוחות האלו מאלוהים. שוב פעם, באופן אישי אני רחוקה שנות אור מכל מה שמזכיר או מתקרב לדת, אבל דווקא בגלל שלא חשבתי שזה היה העיקר בסיפור, בחרתי להביא אותו לפורום... לדעתי זה סיפור שמדבר על תקווה, על ראייה אופטימית ועל התמודדות. ולכן לא חשבתי שזה רלוונטי מאיפה בדיוק כל אחד שואב את כוחותיו. העיקר שיש כוחות לא?.... שיהיה סופ"ש נפלא!
 

yossibaroch

New member
"אמונה היא המסך...

שהושם מול עינינו על מנת להסתיר את האמת"... אני לא אדם מאמין, אבל.... תמיד היה מוזר בעיניי שאדם מאמין מנסה לשכנע את הלא מאמין בצדקתו ואדם לא מאמין מנסה לשכנע את המאמין בצדקתו הוא. למה זה קורה? נקודה למחשבה לעתיד... לאנשים קשה להתמודד לבד עם כל מה שהחיים זורקים עליהם, חלק מתמודדים טוב יותר עם אמונה, חלק מתמודדים טוב יותר ללא אמונה, השאלה היא האם אנחנו מקבלים אותם ללא קשר לאמונתם (לא ציינו צבע, גזע ומין)? כשזה יקרה - יהיה הרבה יותר קל להתמודד עם מה שהחיים זורקים עלינו.
 

r o n i t 19

New member
אני בהלם!

שנים לא נכנסתי לפורום,קראתי את הסיפור במקרה ואני בהלם. אני למדתי שנה עבודה סוציאלית והבנתי שאני לא אוכל לעבוד בו כי זה מצריך דיבור. סיימתי את השנה בהצטיינות ועזבתי. לא ידעתי מה לעשות ולא מצאתי אפילו עבודות זמניות כי לא קיבלו אותי לעבודה. ובדיוק אתמול התחלתי קורס בהנהלת חשבונות... אני בשוק...
 

shuky63

New member
לדעתי את לא צריכה לקחת קשה את

זה שעזבת את לימודי העבודה הסוציאלית.יש מגמגמים מורים אנשי מכירות עובדים סוציאליים אבל צריך אופי מסוים לאדם מגמגם כדי ללכת לעבודות כאלה. גם אנשים לא מגמגמים לא תמיד מוצאים את עצמם בכיוון שבחרו בו. בת זוגי למשל למדה ספרות אנגלית ועשתה תעודת הוראה באנגלית.לאחר מספר שנים שלימדה בבתי ספר הגיעה למסקנה שזה לא בשבילה.היא סובלת לעמוד מול כיתה למרות שהיא לא מגמגמת. היא שינתה כיוון לעריכה לשונית ומצאה שם את מקומה. אני מאחל לך רק שלא תעצרי בהנהלת חשבונות ותלכי בהמשך על ראיית חשבון.
 

שמחה99

New member
גם בהנהלת חשבונות

אפשר למצוא משרות מעניינות, למשל מנח"ש בחברות ולא במשרד רו"ח. זה לא כל כך נורא...
ושוב, זה באמת נורא תלוי באופי, בנחישות, בהחלטיות, בשאיפות ובביטחון עצמי שאפשר בהחלט לשפר...
 

שמחה99

New member
רונית ../images/Emo13.gif

קודם כל! מדובר בסיפור. את לא צריכה כל כך להתרגש ממנו... מה רמת הגמגום שלך? דבר שני, ברוכה הבאה למשפחת המקצועות הכלכליים. מעניין וחשוב לחיים... ואחרון: אני מזמינה אותך בחום להשאר עמנו, לקרוא על התמודדויות של אחרים (למשל ויקי vics לומדת משהו מתחום ההוראה - ייעוץ חינוכי אם אני זוכרת נכון, ויש גם שושי שלומדת עבודה סוציאלית ובטח עוד כמה סטודנטים שלא מספרים מה הם לומדים
), לשתף בהתמודדויות שלך, בהצלחות וגם אפשר במצבים הפחות נעימים. יש כאן פורום תומך וקשוב... נסיונם של רוב החברים מראה שהכל אפשרי. הכל תלוי ביחס לגמגום, באתגרים שמציבים ובעבודה עצמית. לפעמים אין מנוס מטיפול טוב שירים את השטף והביטחון, הכל כחבילה אחת. מה דעתך? המשך יומקסים, מלא חוויות טובות
 

shoshyyy

New member
עזבת עבודה סוציאלית?

למה ....? ידעת שזה מצריך דיבור רונית... מה גרם לך לעזוב ?
 
למעלה