סיפור
שלום לכם. זו הפעם הראשונה שאני כותב בפורום משא"ז. אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי לפני קצת יותר משלוש שנים. סיפור לא נעים במיוחד - איך גרעו אותי מהמשא"ז. אז ככה: התנדבתי במשא"ז הקלאסי בערך 7 שנים. בהתחלה בנוער, אח"כ המשכתי בעיר אחרת במסגרת פנימייתית שהייתי בה ובסוף ביחידה "שלי" ליד הבית. הבסיס שלנו הוא בסיס די קטן. השוטרת שמפעליה אותו - עובדת רק במשרה חלקית ולכן הייתה בעיה רצינית להוציא משמרות ב'. היות ואני והחברים שלי היינו לב-ליבו של הבסיס והחזקנו את רוב השיבוצים הליליים - החלטתי להפוך למפעיל. עברתי קורס מפעילי בסיס וכך התאפשר לנו להוציא משמרות ב' שלרוב משכנו עד 5-6 בבוקר. כמו בכל שכונה, אני מניח - גם בשכונה שלנו יש את ה"פרחים" שלה - חבר'ה ששיחקו איתנו חתול ועכבר כל הזמן; התפרצויות, סמים, נהיגה ללא רשיון, שבל"ר וכו'. היו לנו לא מעט היתקלויות איתם במסגרת המשטרתית אך היות וזו שכונה די קטנה שבה כולם מכירים את כולם - היינו גם רואים אחד את השני "על אזרחי" מה שנקרה וללא יותר מידי טינה הדדית. הנוהל היבש אומר שמפעיל בסיס שאינו איש צוות חייב להחזיר את את מפתחות הבסיס למב"ס מיד לאחר הסגירה או יום למחרת. היות והמב"סית שלנו הייתה בתקופת לימודים/מבחנים ועבדה רק במשרה חלקית - לא היינו רואים אותה יומיים-שלושה וכך קרא שהיינו מעבירים את המפתחות ממפעיל למפעיל בהתאם לשיבוץ ההפעלה של הבסיס. נוהל זה היה די מסובך כיוון שביום כולנו עבדנו והיה קשה לתאם העברת מפתחות. ואז החלטתי לעשות מעשה שאני מודה - אסור היה לי לעשות - שכפלתי את המפתחות. כמובן שחס וחלילה לא התכוונתי להשתמש בהם לרעה ולא התכוונתי להסתיר את העובדה הזאת. יום למחרת - הודעתי על כך למב"סית. היא אמרה ש"אין בעיה, רק אל תעביר אותם לאף-אחד." ברור, לא? זמן-מה אחרי-זה - הוצאתי משמרת, כרגיל. באותה משמרת נתקלנו באותם חבר'ה מהשכונה - משבל"רים רכב של דוד של אחד מהם ועושים איתו רייסים בשכונה. התחלנו לעקוב אחריהם. הם קלטו אותנו וברחו לבית של אחד מהם וזרקו את הרכב בחוץ. הקפנו את הבנין וחיכינו להם. אחרי חצי שעה בערך הם יצאו ועיכבנו אותם. התחילו צעקות, מכות, תקיפות וכו'. הזעקנו תגבורת מהיח"ס והגיעו שתיים-שלוש ניידות וגם בילוש. יש לציין שהבילוש ישבו גם על הזנב של אותם חבר'ה כבר די הרבה זמן ודי היו להוטים לתפוס אותם. בגדול, נוצר מצב אבסורדי של תחרות בינינו לבין הבילוש. עיכבנו את החבורה ולקחנו אותם לתחנה. לקראת סיום המשמרת מילאתי דו"ח פעולה כנדרש והגשתי אותו. למחרת קיבלנו כמה טפיחות על השכם מהקצין אק"מ שלנו וחשבתי שבזה הסתיים העניין. אבל למחרת ציפתה לי הפתעה לא נעימה. התחלתי לשמוע שמועות שהמב"סית שלנו בקריזה עליי בגלל הקטע עם המפתחות. ציפיתי שיגיע הערב ואגיע לבסיס לדבר איתה על זה שוב. אבל בססיסות 4 בצהריים היא מתקשרת אליי ואומרת לי לבוא דחוף לבסיס. אני הייתי בעבודה, התעכבתי וקבענו שאגיע ב-8 בערב. הגעתי בזמן, היא תדרכה בדיוק את משמרת א'. עזרתי לה עם הציוד, הנשקים וכו' וכשכולם עזבו. הדלת נפתחה ונכנסו 4 בלשים על אזרחי. המב"סית אמרה לי "תביא את המפתחות" נתתי לה. הם התחילו לשאול אותי האם שכפלתי מהם עותקים נוספים וכל מיני שאלות כאלה. אמרתי להם כמובן שלא! כל ההתנהגות של המב"סית שלי השתנה. היא התכחשה לזה שהיא בעצמה אישרה לי לשמור את המפתחות אצלי. זה היה בנוכחות עדים שלאחר-מכן העידו שהיא בפרוש אמרה את זה!!! בקיצור, עיכבו אותי לחקירה. הכניסו אותי למאזדה אזרחית של הבילוש ולקחו אותי למשרדים שלהם. התנהגו איתי כמו עם איזה פושע! חיפוש, חקירות, איומים וכל החרא הזה! כמובן אמרתי להם שאני מצטער שכך יצא, רציתי את טובת היחידה, וזה לא שאסור שיהיו לי מפתחות! אני מפעיל של הבסיס לכל הרוחות! לא כ"כ הבנתי בהתחלה מה הם ננעלו עליי ובכלל - למה הקצין בילוש חוקר אותי ולא קצין חקירות או לפחות קצין אק"מ הממונה עליי? או מח"ש או אני לא יודע מי! בכל החקירה המתישה הזו - הוא לא שאל אותי כמעט על המפתחות. הוא החזיר אותי לאותו ארוע בשכונה. שאל מי יזם את המעקב אחריהם, למה החלטנו שהרכב גנוב, האם אנחנו בקשר איתם? חברים שלהם? וכו' וכו'. אח"כ הוא ננעל על מתנדב אחר שהיה איתנו בארוע. שאל עליו המון שאלות - עד כמה אני מכיר אותו, האם הוא בקשר עם אותם חבר'ה, מה הוא עושה בחיים (הוא היה לקראת גיוס לפלס"ר צנחנים). לאט-לאט התחלתי להבין מדבריו לאן החקירה מובילה. ואז הוא שאל אותי די ישירות - האם שכפלתי את המפתחות בשביל לגנוב נשק מהבסיס ולהעביר אותו לאותם חבר'ה!!!!!!! הייתי פשוט בשוק!!! איזה דקה לא יכלתי לדבר בכלל! המניאק מאשים אותי בדבר כזה - וזה אחרי שאני קורע את התחת במשטרה ועוזר לה?? אני מדבר על תקופת הפיגועים הגדולה - המון ארועים, המון עבודה. לחץ עצום על המשטרה - בלעדינו הם פשוט היו קורסים! בקיצור, לקראת 4 לפנות בוקר(!) הוא התיאאש ממני אחרי שצרחתי עליו בשיא הקריזה והוא העביר אותי לחוקר תורן שרשם פרוטוקול, כולל כל הסיפור שסיפרתי לו ושיחרר אותי. ביומיים הראשונים הייתי בשוק. אח"כ הייתי כ"כ עצבני שלא יכולתי לתפקד בכלל. לאט-לאט נרגעתי אבל הכעס והעלבון מלווים אותי עד היום. הציעו לי כמה פעמים לחזור למשטרה אבל אני כבר לא מוכן לזה. משחקי כבוד בין יחידות וכל החרא הזה - לא בשבילי! סליחה על ההשתפחות והמגילה הארוכה. אשמח לשמוע את דעתכם על זה.
שלום לכם. זו הפעם הראשונה שאני כותב בפורום משא"ז. אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי לפני קצת יותר משלוש שנים. סיפור לא נעים במיוחד - איך גרעו אותי מהמשא"ז. אז ככה: התנדבתי במשא"ז הקלאסי בערך 7 שנים. בהתחלה בנוער, אח"כ המשכתי בעיר אחרת במסגרת פנימייתית שהייתי בה ובסוף ביחידה "שלי" ליד הבית. הבסיס שלנו הוא בסיס די קטן. השוטרת שמפעליה אותו - עובדת רק במשרה חלקית ולכן הייתה בעיה רצינית להוציא משמרות ב'. היות ואני והחברים שלי היינו לב-ליבו של הבסיס והחזקנו את רוב השיבוצים הליליים - החלטתי להפוך למפעיל. עברתי קורס מפעילי בסיס וכך התאפשר לנו להוציא משמרות ב' שלרוב משכנו עד 5-6 בבוקר. כמו בכל שכונה, אני מניח - גם בשכונה שלנו יש את ה"פרחים" שלה - חבר'ה ששיחקו איתנו חתול ועכבר כל הזמן; התפרצויות, סמים, נהיגה ללא רשיון, שבל"ר וכו'. היו לנו לא מעט היתקלויות איתם במסגרת המשטרתית אך היות וזו שכונה די קטנה שבה כולם מכירים את כולם - היינו גם רואים אחד את השני "על אזרחי" מה שנקרה וללא יותר מידי טינה הדדית. הנוהל היבש אומר שמפעיל בסיס שאינו איש צוות חייב להחזיר את את מפתחות הבסיס למב"ס מיד לאחר הסגירה או יום למחרת. היות והמב"סית שלנו הייתה בתקופת לימודים/מבחנים ועבדה רק במשרה חלקית - לא היינו רואים אותה יומיים-שלושה וכך קרא שהיינו מעבירים את המפתחות ממפעיל למפעיל בהתאם לשיבוץ ההפעלה של הבסיס. נוהל זה היה די מסובך כיוון שביום כולנו עבדנו והיה קשה לתאם העברת מפתחות. ואז החלטתי לעשות מעשה שאני מודה - אסור היה לי לעשות - שכפלתי את המפתחות. כמובן שחס וחלילה לא התכוונתי להשתמש בהם לרעה ולא התכוונתי להסתיר את העובדה הזאת. יום למחרת - הודעתי על כך למב"סית. היא אמרה ש"אין בעיה, רק אל תעביר אותם לאף-אחד." ברור, לא? זמן-מה אחרי-זה - הוצאתי משמרת, כרגיל. באותה משמרת נתקלנו באותם חבר'ה מהשכונה - משבל"רים רכב של דוד של אחד מהם ועושים איתו רייסים בשכונה. התחלנו לעקוב אחריהם. הם קלטו אותנו וברחו לבית של אחד מהם וזרקו את הרכב בחוץ. הקפנו את הבנין וחיכינו להם. אחרי חצי שעה בערך הם יצאו ועיכבנו אותם. התחילו צעקות, מכות, תקיפות וכו'. הזעקנו תגבורת מהיח"ס והגיעו שתיים-שלוש ניידות וגם בילוש. יש לציין שהבילוש ישבו גם על הזנב של אותם חבר'ה כבר די הרבה זמן ודי היו להוטים לתפוס אותם. בגדול, נוצר מצב אבסורדי של תחרות בינינו לבין הבילוש. עיכבנו את החבורה ולקחנו אותם לתחנה. לקראת סיום המשמרת מילאתי דו"ח פעולה כנדרש והגשתי אותו. למחרת קיבלנו כמה טפיחות על השכם מהקצין אק"מ שלנו וחשבתי שבזה הסתיים העניין. אבל למחרת ציפתה לי הפתעה לא נעימה. התחלתי לשמוע שמועות שהמב"סית שלנו בקריזה עליי בגלל הקטע עם המפתחות. ציפיתי שיגיע הערב ואגיע לבסיס לדבר איתה על זה שוב. אבל בססיסות 4 בצהריים היא מתקשרת אליי ואומרת לי לבוא דחוף לבסיס. אני הייתי בעבודה, התעכבתי וקבענו שאגיע ב-8 בערב. הגעתי בזמן, היא תדרכה בדיוק את משמרת א'. עזרתי לה עם הציוד, הנשקים וכו' וכשכולם עזבו. הדלת נפתחה ונכנסו 4 בלשים על אזרחי. המב"סית אמרה לי "תביא את המפתחות" נתתי לה. הם התחילו לשאול אותי האם שכפלתי מהם עותקים נוספים וכל מיני שאלות כאלה. אמרתי להם כמובן שלא! כל ההתנהגות של המב"סית שלי השתנה. היא התכחשה לזה שהיא בעצמה אישרה לי לשמור את המפתחות אצלי. זה היה בנוכחות עדים שלאחר-מכן העידו שהיא בפרוש אמרה את זה!!! בקיצור, עיכבו אותי לחקירה. הכניסו אותי למאזדה אזרחית של הבילוש ולקחו אותי למשרדים שלהם. התנהגו איתי כמו עם איזה פושע! חיפוש, חקירות, איומים וכל החרא הזה! כמובן אמרתי להם שאני מצטער שכך יצא, רציתי את טובת היחידה, וזה לא שאסור שיהיו לי מפתחות! אני מפעיל של הבסיס לכל הרוחות! לא כ"כ הבנתי בהתחלה מה הם ננעלו עליי ובכלל - למה הקצין בילוש חוקר אותי ולא קצין חקירות או לפחות קצין אק"מ הממונה עליי? או מח"ש או אני לא יודע מי! בכל החקירה המתישה הזו - הוא לא שאל אותי כמעט על המפתחות. הוא החזיר אותי לאותו ארוע בשכונה. שאל מי יזם את המעקב אחריהם, למה החלטנו שהרכב גנוב, האם אנחנו בקשר איתם? חברים שלהם? וכו' וכו'. אח"כ הוא ננעל על מתנדב אחר שהיה איתנו בארוע. שאל עליו המון שאלות - עד כמה אני מכיר אותו, האם הוא בקשר עם אותם חבר'ה, מה הוא עושה בחיים (הוא היה לקראת גיוס לפלס"ר צנחנים). לאט-לאט התחלתי להבין מדבריו לאן החקירה מובילה. ואז הוא שאל אותי די ישירות - האם שכפלתי את המפתחות בשביל לגנוב נשק מהבסיס ולהעביר אותו לאותם חבר'ה!!!!!!! הייתי פשוט בשוק!!! איזה דקה לא יכלתי לדבר בכלל! המניאק מאשים אותי בדבר כזה - וזה אחרי שאני קורע את התחת במשטרה ועוזר לה?? אני מדבר על תקופת הפיגועים הגדולה - המון ארועים, המון עבודה. לחץ עצום על המשטרה - בלעדינו הם פשוט היו קורסים! בקיצור, לקראת 4 לפנות בוקר(!) הוא התיאאש ממני אחרי שצרחתי עליו בשיא הקריזה והוא העביר אותי לחוקר תורן שרשם פרוטוקול, כולל כל הסיפור שסיפרתי לו ושיחרר אותי. ביומיים הראשונים הייתי בשוק. אח"כ הייתי כ"כ עצבני שלא יכולתי לתפקד בכלל. לאט-לאט נרגעתי אבל הכעס והעלבון מלווים אותי עד היום. הציעו לי כמה פעמים לחזור למשטרה אבל אני כבר לא מוכן לזה. משחקי כבוד בין יחידות וכל החרא הזה - לא בשבילי! סליחה על ההשתפחות והמגילה הארוכה. אשמח לשמוע את דעתכם על זה.
