בתור התחלה
הנה פיכה דאומה: מוי דאח מארה מאה לש פיכה דאומה: "פיכה דאומה, בסתא לשך לוחה דאום דאום. כלי ובתיאי הל לס הז בלס שי בדרים בוטים דאום." "סבדר" מארה פיכה דאומה. לוהכת פיכה דאומה לבסתא ומשה בלס פתוזים, פתוחים, גועיות כוו. לוהכת פיכה דאומה, לוהכת ורשה לוהכת ורשה. ותפאום אב הבאז. "לשום" מאר הבאז "לשום" מארה פיכה דאומה. "נאל תא לוהכת?" "נאי לוהכת לבסתא. בסתא לוחה דאום דאום." צר צר צר הבאז ליבת בסתא. קוט קוט קוט. "זי מה?" לאשה הבסתא. "נאי פיכה דאומה" מאר הבאז. "תפוח". ראמה בסתא. כנינס הבאז ליבת בסתא ורטף תא הבסתא. ונהה אבה פיכה דאומה ליבת הבסתא. קוט קוט קוט. "זי מה?" לאשה הבסתא. "נאי פיכה דאומה" "תפוח". ראמה בסתא. כננסה פיכה דאומה ליבת בסתא. "בסתא, בסתא, מלה שי כל ניעים דגולות לכ-כך?" "דכי רלאות תואך יריקתי" "בסתא, בסתא, מלה שי כל נישיים דגולות לכ-כך?" "דכי לרטוף תוארך יריקתי" והבאז רטף תא פיכה דאומה. ונהה אב הייצד ליבת בסתא. קוט קוט קוט. ויאן שתובה. כננס הייצד ליבת הבסתא ורהג תא הבאז ונהה תפאום ציאו בסתא ופיכה דאומה מטבן הבאז. ומה יחו בשואר ושוער דע צעם הוים זהה. פוס בוט להוכ בוט!