סיפור
אמנם זה לא הסיפורים שלי, אני אספר לכם את סיפורם של עוד שני זוגות. זוג א´ - כמונו, הם הכירו בדרום אמריקה, היא משלנו והוא משלהם
... מאבקים עם משרד הפנים וכו ... והוא בסופו של דבר הגיע לפה. ההבדל ביננו לבינם הוא, שהיא באה מבית דתי. ההורים שלה הסכימו לקבל אותו, הם התחתנו גם בקפריסין, היא לחצה עליו שהוא התגייר והוא החל בתהליך, והכל היה נראה ורוד ויפה, הוא כבר דיבר עברית, והייתה לו עבודה .... הם כבר היו ביחד כבר 4 שנים, והוא היה ממש לקראת קבלת אזרחות הישראלית, עד שהוא הבין שהוא פשוט לא מעוניין להחליף את דתו והוא רצה שהם יעברו לגור שם. היא לא הסכימה, ובזה התפקרה החבילה. ששמעתי שהם התגרשו ממש כאב לי,כי תמיד הסתכלתי עליהם בקטע שזה אפשר .... זהו, הוא שם והיא פה, הוא טוען שאם היתה מסכימה לעבור לשם לקצת זמן, הוא היה ממשיך עם עניין הדת, אבל כנראה ששום דבר לא מצליח בכפייה .... זוג ב´ - הסיפור טיפה יותר מוצלח. היא משלנו והוא מערב הסעודית (שזה כבר יותר מסובך, כי מעבר לבעיה הדתית יש להם בעיה לאומנית) הם נפגשו בטיול בתאילנד והתאהבו, ובסוף הטיול כל אחד מהם חזר לארצו. מיותר לציין, שאם לנו היה את הטלפון להם לא היה, כי מישראל אם אפשר להתקשר בכלל לערב הסעודית ולהיפך, אז מה שנותר להם היה האינטרנט, שגם שם היו עולים על ההודעות שלהם, וגוערים בהם .... אין פרטיות היום. הם נפגשו מספר פעמים באנגליה, קפריסין וכו .... שכחתי לציין שהיא באה מבית דתי, והיא בשום אופן לא יכולה לספר להוריה. בכל אופן, למזלם שניהם יציבים כלכלי והיא עובדת באחת מחב´ ההייטק המצליחות בעולם, הם החליטו שהם לא מוותרים על הקשר בינהם, היא ביקשה העברה לעבוד באנגליה, וכך מומשה אהבתם. אני מקבלת ממנה דיווחים שהולך להם לא רע בכלל .... ושאפילו טוב להם. כנראה שאם רוצי, הכל אפשרי. אז כנראה שממש משעמם לי אם אני משגעת אתכם עם סיפורי אחרים, בכל אופן, מוסר השכל : אין חוקים ... סוף שבוע נעים, שלי
אמנם זה לא הסיפורים שלי, אני אספר לכם את סיפורם של עוד שני זוגות. זוג א´ - כמונו, הם הכירו בדרום אמריקה, היא משלנו והוא משלהם