טאי טאי...
נשמע כמו פנטזיה כזאת, חלום שמתעוררים ממנו למציאות...

) ומגלים שהלשעבר/ה בעצם הפך/ה להיות ``חד-מיני`` עם החבר/ה הכי טוב/ה שלך , או שסתם נכנסה לברית הנישואין עם רווק/ה החודש הכי מבוקש/ת בעולם... נכון שזה הכל פרי דמיוך אבל טוב, מי יודע... אולי דברים כאלו קורים גם במציאות...?!??? והכתיבה טיירון, הבאת לפנינו את כל הפרטים הכי קטנים שיש, שיתפת אותנו בכל מחשבה נלוזה/או לא

) של הגיבור, אתה ממש מחבר יודע-כל... א ב ל ... (ידעת שזה יבוא מה?

)) הכתיבה נוזלת מרגש, ואם תשאל אותי, זה נשמע לי כמו פרק של הרומן הרומנטי... אני חושבת שיצירה זו, למרות הרעיון הכובש שלה, הפכה לקיטש... ושאתה יכול להגיע למשלבים גבוהים הרבה יותר, ואת זה אני מנחשת מתוך קריאה של המון יצירות מופת שלך... ואתה בטח יודע אבל כדי לכתוב, צריך הרבה להתאמן, לקרוע דפים, לקבל השראה, לתקן לשחבר... לוקח ימבה זמן וניסיון... ואספר לך בסוד משהו... ניסיתי פעם לכתוב ספר, ויצא לי משהו דומה לסיפור שלך רק קצת יותר מרוח והרבה יותר דביק... ותאר לך שיצירת הממרח שוקולד עם הגבינה המותכת הזאת השתרעה על 50 דפים בערך!!!... אז, כשהייתי בת 15 זה היה נראה לי הדבר הכי מרגש והכי מוצלח שיכול לקרות, אבל אחרי כמה שנים כשנתקלתי בזה שוב, זה היה נראה לי הדבר הכי פתאטי בעולם... ובכל זאת, לא מתייאשת. אני ממשיכה לנסות עד עצם היום ההוא... שיהיה לך אחלה יום טאי טאי

)