סיפור

tairon

New member
סיפור

אין כל קשר בין המציאות לבין הדמויות שבסיפור אחחחח כל חיי רציתי לרשום את המשפט הזה והגשמתי את זה פה סיפור שבדיתי מהלב תהנו או שלא אני נהנתי לכתוב כבר שווה משהו!!!
 

אהובה.א

New member
מ ה מ ם !!!

הוי טאי כמה שהתרגשתי לקרוא את הסיפור... זה עשה לי חום בלב... הדמעות ירדו מרוב אושר.... זה הזכיר את האהבה הגדולה שאני חשה... מבינה את ההרגשה הזאת ומרגישה את הלב פועם חזק ... מקווה בשביל שניכם , האהובים עליי , שתמצאו את הדרך לגשר על כל הפערים ולאהוב אחד את השני בלי גבול... כי מגיע לכם את כל הטוב שבעולם... מטורפת עליכם אהובה
 

moran.l

New member
נהנתי

tairon, מקסים, מדהים... מקנאה אני בכל אדם אשר אכן חלומותיו מתממשים כך. ולו היה זה כה קל במציאות. וכשחושבים על זה לעומק... אולי בעצם לא. אולי בעצם האפשרות לחזור לבן זוג הקודם עומדת באמת מתחת לאפינו, וזה רק אנחנו, במודע או שלא במודע, מבקשים לחרחר מלחמות. הקשה הוא לוותר לעצמנו...
 

dafna l

New member
טאירון יקר

התרגשתי עד דמעות אין לי רומנטי יפה נוגע בנימים הכי עדינים שלנו שיהיה רק בכיף רקפת
 

...ים

New member
סופר ולא סתם

אהבתי!!!!!!!!!!!!!!! תמשיך לכתוב ואני אמשיך לקרוא ים...
 

קרני

New member
טאי טאי...

נשמע כמו פנטזיה כזאת, חלום שמתעוררים ממנו למציאות... :)) ומגלים שהלשעבר/ה בעצם הפך/ה להיות ``חד-מיני`` עם החבר/ה הכי טוב/ה שלך , או שסתם נכנסה לברית הנישואין עם רווק/ה החודש הכי מבוקש/ת בעולם... נכון שזה הכל פרי דמיוך אבל טוב, מי יודע... אולי דברים כאלו קורים גם במציאות...?!??? והכתיבה טיירון, הבאת לפנינו את כל הפרטים הכי קטנים שיש, שיתפת אותנו בכל מחשבה נלוזה/או לא ;-)) של הגיבור, אתה ממש מחבר יודע-כל... א ב ל ... (ידעת שזה יבוא מה? ;-))) הכתיבה נוזלת מרגש, ואם תשאל אותי, זה נשמע לי כמו פרק של הרומן הרומנטי... אני חושבת שיצירה זו, למרות הרעיון הכובש שלה, הפכה לקיטש... ושאתה יכול להגיע למשלבים גבוהים הרבה יותר, ואת זה אני מנחשת מתוך קריאה של המון יצירות מופת שלך... ואתה בטח יודע אבל כדי לכתוב, צריך הרבה להתאמן, לקרוע דפים, לקבל השראה, לתקן לשחבר... לוקח ימבה זמן וניסיון... ואספר לך בסוד משהו... ניסיתי פעם לכתוב ספר, ויצא לי משהו דומה לסיפור שלך רק קצת יותר מרוח והרבה יותר דביק... ותאר לך שיצירת הממרח שוקולד עם הגבינה המותכת הזאת השתרעה על 50 דפים בערך!!!... אז, כשהייתי בת 15 זה היה נראה לי הדבר הכי מרגש והכי מוצלח שיכול לקרות, אבל אחרי כמה שנים כשנתקלתי בזה שוב, זה היה נראה לי הדבר הכי פתאטי בעולם... ובכל זאת, לא מתייאשת. אני ממשיכה לנסות עד עצם היום ההוא... שיהיה לך אחלה יום טאי טאי :))
 
למעלה