סיפור

עננים.

New member
סיפור

את הסיפור כתבתי בתור צופה המנסה להביט באמת מזוויות שונות, משתף אתכם. התלמיד והגורו יום אחד הגיע תלמיד לגורו/מורה ואמר לו: רוצה אני ללמוד כל מה שיש לך לתת לי, מכיוון ששמעתי רבות על חכמתך. ענה לו הגורו: הכיצד תאמין לכל אשר נאמר עלי? ענה לו התלמיד: אני פה, בגלל אותן שמעות, אני פה מכיוון שמוכן אני לקבל את תורתך באמונה עיוורת, כי חש אני כי חכמתך מקרינה אור, ולאור זה אבקש נפשי. ענה לו הגורו: אינני יכול ללמדך דבר. מכיוון שללכת אחר משהו, או מישהו, יהיה האיש מלומד ומואר ככל שיהיה פירוש הדבר חסימת כל הבנה. וחסימה נוצרת משום צורך בזהות והתאמה למוסכמות,, ונשמה שמסגלת את עצמה למוסכמות לעולם לא תוכל לגלות הבנה, לגלות את האמת של עצמה, של צרכיה של תפקידה בדרמת החיים הגשמיים, של תפקידה היקום, של הקשר שלה אל האחד. ענה לו התלמיד: זה אשר ביקשתי, מכיוון שאני חי בקונפליקט האומר כי אני האחד ואנו האחד, והלך לו לדרכו, הלך לחפש אהבה חדשה. מחייך אוהב תמיר
 

R2

New member
אני האחד ואנו האחד,

אם הוא חי בקונפלקט כזה מאיפה הוא יודע שקיימת אהבה חדשה בכלל..?
 
למעלה