סיפור קצר !

סיפור קצר !

היא מסתכלת עליי , ואני מחזיר מבט ,מבט ממושך כזה , היא עדיין לא מורידה ממני את העיניים , ואוויי פתאום אני מרגיש גלי חום כאלה , מהסוג שהרגשתי לפני מעשיי קונדס בילדות , אני לא יודע למה אני מרגיש ככה , כי היא לא יפה מי יודע מה , הפנים שלה רחוקות מלהיות היידי קלום , אבל עדיין אני חש באנרגיות שלה , מממ , אני מריח ריח חריף של סקס בקצה האונה השמאלית של ראשי , יותר מדי אתרי MILF עושים לי רצון עז להמשיך להסתכל , עליה , אולי מהסיבה שהיא איתו ואולי מהסיבה שהאביב בתל אביב עושה לי נעים בין הרגליים וגם אך שהם ירדו מהאוטו הרגשת משהו לגבם ולגביה במיוחד ,אולי מהסיבה שכמה שניות אחרי שהם דיברו הבנת שהם מאמסטרדם ,ישראלים , אבל מאמסטרדם , והיא מסוג הבחורות שלא מושכות בשנייה הראשונה , אבל אחרי שהיא מסתכלת לעברך אתה מתחיל לשים לב לפרטים , ואחרי שהיא שוב ממשיכה להסתכל , אתה כבר רואה ובוחן את ה"פרטים " בצורה הרבה יותר מופשטת . אתה מנסה למשוך זמן , להתענג על הרגע הזה עוד טיפה ומחייך , היא מחייכת בחזרה וממשיכה ללכת ,אתה רואה טוסיק קטן עף ממך כמו שטר של בן פרנקלין שעף ברוח ואתה מתביית עליו רק בשביל לשער איפה הוא ינחת , אבל היא נחתה מזמן בארץ , בטיסה ישירה מאמסטרדם ועכשיו היא מטיילת בשכונה הציורית הזאת עם בן זוגה שלא נראה לי שהיא סופרת בכלל או שמא יש בניהם יחסים פתוחים מאוד,כאלה של חילופי זוגות בווילות של קיסריה ואורגיות פרועות מאוד בפנטהאוזים של צפון ת"א , אבל אתה , אתה בחור מוסרי, ממש כמו שחונכת בבית ובצבא ששירתת בו ולא סיימת אותו אז אין מצב שתעשה מעשה נבזי כמו לשאול אותה בנוכחות חברה, אם בכלל הוא כזה, עם נראה אותה בסביבה הזאת עוד הרבה או שתתן לי תסלולרי שלה לפני שהיא חוזרת לעיר אפופת העשן ולאם חלונות הראווה , אבל במקום זה אתה שקוע בטוסיק שלה שלפתע הוא מפתיע בתזוזה לא שגרתית , " מה יכול להיות שהיא צולעת " חשבתי לעצמי, כי נראה שהיא מושכת רגל אבל לא כמו שחקני הכדורגל שמושכים רגל אחרי שהם נפצעים בדרך החוצה מהמגרש , אצלה זה נראה הרבה יותר אלגנטי , כאילו נתפס לה השריר בתחת , או, שאותו תחת עשה אתמול עבודה ,כמו של נערות הליווי בחדרים של הנבחרת לפני המשחק מול דנמרק , אוייי , גלי החום החלו להלום בי בפראותתתתת , ממש הרגשתי שאני הולך לדפוק ספרינט של קרל לואיס והמצלמות עוקבות אחרי האצה בהילוך איטי תוך כדי התמקדות בריבועים כאילו הפכתי להיות מייקל בפרסומת לפוקס , אבל אך שאני בא לרוץ , אני רואה אך באים להרים לי תאוטו מהעירייה , אני מספיק להוציא את הכסף מהכספומט , אבל הפעם אני לא חושב הרבה, אני באמת רץ אליו , וגלי החום הופכים במהרה להיות אגלי זיעה וכן פספסתי אותה , לך תדע מה היה קורה אם באמת היית רץ אליה במקום לרוץ לטרנטה שלך עם מנוע גמור .
 
לא הבנתי מה הקשר לכאן

בגדול זה נראה מבולגן מדי... אבל יש עם מה לעבוד, מזכיר לי קצת את הפרק הראשון והאגדי מתוך "מלך החומוס ומלכת האמבטיה".
 

CrAzY B

New member
אחי אתה לא בסדר

בזבזת לי 3 דקות מהחיים, הייתי יכול במקום לקרוא את זה ללכת לשירותים או משהו...
 

bigm2

New member
../images/Emo207.gif אם כבר סיפור קצר

כשאורות רחוקים נכבו בצד השני של הכינרת, את היית על המטוס לפרו, או טורקיה, או ניו יורק, לא רציתי לדעת בכלל. אמרת לי שראית אותי מהמטוס שלך, 8000 מטר באוויר, אבל זה בטח היה מישהו אחר, אי אפשר להיות בטוחים במרחקים כאלה. המטוס שלך טס על הקנבס שלי, ואני מצייר את עצמי עומד בכינרת ומחכה שתשובי. זה היה כפי שתמיד חלמנו, פנטזיות על אמנים מיוסרים וצער שקורע את הלב. האלים ביוון לא יכלו לספר סיפור טוב יותר מזה, יקירתי, סיפור על מצביא מלחמה גדול או בן איכרים עני, על מלחמות מרהיבות ומיתות נועזות. אפילו הם מסתכלים עלינו עכשיו, נוצותיהם כותבות, שואבים השראה מסיפורנו, לוקחים את הכאב שלנו, מתרגמים אותו לשפה אחרת, ומציגים אותו כשלהם. ואולי זהו כל תפקידנו, יקירתי, אולי רק מתרגמים אנו את מעשי העבר, מנסים ליצור הומאז' או קולאז' או אדפטציה שתתאים את הטרגדיות הגדולות למעשינו שלנו. קנאת יוצרים היא בעייתנו, תמיד הייתה. המחשבה הזו, הידיעה, שלעולם לא תוכלי לכתוב כמוהם. לעולם לא תוכלי לכתוב כמו המינגווי, כמו ט.ס. אליוט או דיומא. המחשבה שתמיד תהיי חיקוי חיוור של יוצרים גדולים יותר, כמו דמותך המשתקפת במראות בלונה פארק, כשעל השטח הכל שונה, אך זהו בעצם אותו דבר שקראת וכתבת כבר מאות פעמים. ואילו בזמן שאת בורחת אלפי קילומטרים אל מקום דמיוני שבו אין יותר טובים ממך, אני מצייר את תחושת ההחמצה ואת החול שבין רגליי, את האורות הרחוקים שבצד השני של הכינרת שנכבו ונדלקו כבר אין ספור פעמים מאז שהלכת, את מטיסי החלומות שעפים מעל לראשי ומעיפים לי את המכחולים מהידיים. אני מצייר כדי שכשתחזרי, מוכת מציאות, תוכלי להגיד לי שזו יצירתי הטובה ביותר, מבלי לדעת לעולם, שזוהי יצירתך הטובה ביותר.
 
למעלה