סיפור קצר.
בעודי צועד את הצעידה היומית שלי למטרו (7 דקות הליכה, פעמיים ביום, בוקר וצהריים), אני מזמזם שיר. ואין לי מושג מהו. בינתיים מגיע המטרו, אני מוצא את הכיסא היחיד הפנוי בקרון, מתיישב, מוציא את הספר "סוציולוגיה של הפוליטיקה", והשיר לא יוצא לי מהמח. 18 דקות הנסיעה הגיעו לסיומן, יצאתי ב-farragot north, השמש במלוא הדרה, ואז זה בא לי פתאום... מזדמזם לי השיר של דנמרק, ועוד בדנית. קריפי...
בעודי צועד את הצעידה היומית שלי למטרו (7 דקות הליכה, פעמיים ביום, בוקר וצהריים), אני מזמזם שיר. ואין לי מושג מהו. בינתיים מגיע המטרו, אני מוצא את הכיסא היחיד הפנוי בקרון, מתיישב, מוציא את הספר "סוציולוגיה של הפוליטיקה", והשיר לא יוצא לי מהמח. 18 דקות הנסיעה הגיעו לסיומן, יצאתי ב-farragot north, השמש במלוא הדרה, ואז זה בא לי פתאום... מזדמזם לי השיר של דנמרק, ועוד בדנית. קריפי...