סיפור קצר...
בירידה ממעלות לנהריה, במהירות של 100 קמ"ש (בערך), משהו שחור משך את תשומת ליבי בזוית העין. ליד גדר הבטיחות ישבה כלבה שחורה, מבט אבוד בעיניים, מסתכלת במכוניות החולפות אותה בשריקה. המשכתי לנסוע במהירות בירידה. דוהר בכיוון הבית. אני בד"כ לא טיפוס של לאסוף כלבים, אבל משהו במבט שלה ישב לי כבד על הלב, מה גם שהערב התחיל לרדת והמחשבה של להיות לבד בשום מקום בחושך... לאחר עוד שתי דקות של נסיעה התחלתי לחפש מקום להסתובב. חזרתי על עקבותי, שוב באותה דרך אבל לא ראיתי אותה כבר. עצרתי במקום שזכרתי וחיפשתי אותה. מאחורי גדר הבטיחות ראיתי אותה עם אחותה הג'ינגית. לאחר הכרות קצרה של ליטופים וליקוקים (אני רק ליטפתי), אספתי אותן למכוניתי עם הארגז ששימש להן לבית. בעזרת הטיפול המסור של אמא שלי הן הפכו לכלבות יפות והסתבר שגם בעלות אופי מאוד נוח וחברותי אבל עדיין נובחות על זרים. לשחורה מצאנו בית חם. אם לא היו לנו כבר שלושה כלבים היינו משאירים את הג'ינגית כי היא באמת טובה וחמודה וכאמור, גם שומרת. אני אהיה שמח אם אני ימצא לה בית טוב. אז אם יש לכם תגובות על הסיפור, ובעיקר אם אתם מעוניינים... יש לי גם תמונות שלה.
בירידה ממעלות לנהריה, במהירות של 100 קמ"ש (בערך), משהו שחור משך את תשומת ליבי בזוית העין. ליד גדר הבטיחות ישבה כלבה שחורה, מבט אבוד בעיניים, מסתכלת במכוניות החולפות אותה בשריקה. המשכתי לנסוע במהירות בירידה. דוהר בכיוון הבית. אני בד"כ לא טיפוס של לאסוף כלבים, אבל משהו במבט שלה ישב לי כבד על הלב, מה גם שהערב התחיל לרדת והמחשבה של להיות לבד בשום מקום בחושך... לאחר עוד שתי דקות של נסיעה התחלתי לחפש מקום להסתובב. חזרתי על עקבותי, שוב באותה דרך אבל לא ראיתי אותה כבר. עצרתי במקום שזכרתי וחיפשתי אותה. מאחורי גדר הבטיחות ראיתי אותה עם אחותה הג'ינגית. לאחר הכרות קצרה של ליטופים וליקוקים (אני רק ליטפתי), אספתי אותן למכוניתי עם הארגז ששימש להן לבית. בעזרת הטיפול המסור של אמא שלי הן הפכו לכלבות יפות והסתבר שגם בעלות אופי מאוד נוח וחברותי אבל עדיין נובחות על זרים. לשחורה מצאנו בית חם. אם לא היו לנו כבר שלושה כלבים היינו משאירים את הג'ינגית כי היא באמת טובה וחמודה וכאמור, גם שומרת. אני אהיה שמח אם אני ימצא לה בית טוב. אז אם יש לכם תגובות על הסיפור, ובעיקר אם אתם מעוניינים... יש לי גם תמונות שלה.