סיפור קצר ../images/Emo63.gif
הסיפור על אריסטו והריקליטוס הפילוסוף היווני אריסטו נודע בשל התבונה, השכל הישר וההגיון הצרוף שלו. הגישה שלו לחיים יצאה מנקודת מוצא של הדעת, המוח, ומה שנתפס על ידיהם. הרקליטוס, לעומתו, היה פילוסוף מיסטיקן, שנקט בגישה שלא הכל ברור ויכול להיות מוסבר בצורה הגיונית ולהתפס על ידי המוח. כמובן שהבדלי הגישות בין השניים הביאו אותם לויכוחים רבים, והסיפור הבא הוא דוגמה אחת מני רבות לשיג והשיח שעמד ביניהם. יום אחד, היה אריסטו מתהלך לו להנאתו על חוף הים. היה זה יום מקסים, מצב רוחו שפר עליו, והוא לא יכול היה להמנע מלחייך חיוך גדול ורחב אל העולם כולו. במרחק מה לפניו, הוא ראה אדם שהתנהג בצורה משונה: הוא היה רץ לתוך המים, מתכופף, רץ בחזרה לחוף, מתכופף – ושוב ושוב חוזר חלילה. נדמה היה כאילו הוא עומד להמשיך לעשות זאת עד אין קץ. כשאריסטו התקרב אליו, הוא ראה שמדובר בפילוסוף הריקליטוס. נו, אין פלא, חשב אריסטו לעצמו. הרי ממילא הוא אף פעם לא הצליח להבין את התנהגותו המשונה של האיש המוזר הזה. היו אנשים שטענו כי הריקליטוס הוא ממש חכם גדול, אבל אריסטו עצמו חשב שהוא קרוב יותר להגדרה של משוגע מאשר להגדרה של חכם. "היי, מה אתה עושה שם, הרי?" קרא אליו אריסטו. "ובכן", ענה לו הריקליטוס בטון מבודח קמעה, "אני חפרתי לי חור קטן על החוף, ועכשיו אני משתמש בכפית הזאת כדי למלא אותו במים. אני רוצה להעביר את כל המים של האוקיינוס לתוך החור הקטן הזה שלי." אריסטו, מזועזע לגמרי , אמר לו: "תשמע, הרי, אני תמיד חשדתי בך שאינך חכם בכלל, אלא רק סוג של מוקיון. עכשיו אני רואה בוודאות שאתה פשוט לא שפוי. החור שחפרת בחוף הוא כל כך קטן, והאוקיינוס הוא עצום. אין שום סיכוי שבעולם שכל מי האוקיינוס יוכלו להכנס לתוך החור הקטן הזה ! כל אידיוט יכול להבין את זה!" הריקליטוס פרץ בצחוק רם, וענה לו: "באמת, יכול להיות שזה אכן כך. ממש יכול להיות שזה כך... אני אולי אידיוט ומוקיון בגלל שאני חושב שהחור הקטן הזה שחפרתי יכול להכיל את כל מימי האוקיינוס. אבל בוא ותגיד לי, באיזה שם נקרא לך – אתה שסבור שביכולתך להכניס את כל המיסתורין האין סופי של העולם לתוך הקופסה הקטנה של ההגיון שאתה קורא לה מוח ושכל? " ואני, קשה לי להחליט מי משניהם צודק.... או בעצם, כל אחד מהם צודק........ כך גם אנחנו- איש איש עם אופיו, עולמו, זוית הראייה וההתייחסות לחיים, לעולם, לזולת. שונים אנו במהות ובאופי, לעיתים משלימים זה את זה, ולעיתים מתווכחים. כפי שבעולם אנשים שונים, כך בעולמינו הקט (בפורום). לכולם יש מקום ותפקיד. בברכת שלום אהבה ואחווה
הסיפור על אריסטו והריקליטוס הפילוסוף היווני אריסטו נודע בשל התבונה, השכל הישר וההגיון הצרוף שלו. הגישה שלו לחיים יצאה מנקודת מוצא של הדעת, המוח, ומה שנתפס על ידיהם. הרקליטוס, לעומתו, היה פילוסוף מיסטיקן, שנקט בגישה שלא הכל ברור ויכול להיות מוסבר בצורה הגיונית ולהתפס על ידי המוח. כמובן שהבדלי הגישות בין השניים הביאו אותם לויכוחים רבים, והסיפור הבא הוא דוגמה אחת מני רבות לשיג והשיח שעמד ביניהם. יום אחד, היה אריסטו מתהלך לו להנאתו על חוף הים. היה זה יום מקסים, מצב רוחו שפר עליו, והוא לא יכול היה להמנע מלחייך חיוך גדול ורחב אל העולם כולו. במרחק מה לפניו, הוא ראה אדם שהתנהג בצורה משונה: הוא היה רץ לתוך המים, מתכופף, רץ בחזרה לחוף, מתכופף – ושוב ושוב חוזר חלילה. נדמה היה כאילו הוא עומד להמשיך לעשות זאת עד אין קץ. כשאריסטו התקרב אליו, הוא ראה שמדובר בפילוסוף הריקליטוס. נו, אין פלא, חשב אריסטו לעצמו. הרי ממילא הוא אף פעם לא הצליח להבין את התנהגותו המשונה של האיש המוזר הזה. היו אנשים שטענו כי הריקליטוס הוא ממש חכם גדול, אבל אריסטו עצמו חשב שהוא קרוב יותר להגדרה של משוגע מאשר להגדרה של חכם. "היי, מה אתה עושה שם, הרי?" קרא אליו אריסטו. "ובכן", ענה לו הריקליטוס בטון מבודח קמעה, "אני חפרתי לי חור קטן על החוף, ועכשיו אני משתמש בכפית הזאת כדי למלא אותו במים. אני רוצה להעביר את כל המים של האוקיינוס לתוך החור הקטן הזה שלי." אריסטו, מזועזע לגמרי , אמר לו: "תשמע, הרי, אני תמיד חשדתי בך שאינך חכם בכלל, אלא רק סוג של מוקיון. עכשיו אני רואה בוודאות שאתה פשוט לא שפוי. החור שחפרת בחוף הוא כל כך קטן, והאוקיינוס הוא עצום. אין שום סיכוי שבעולם שכל מי האוקיינוס יוכלו להכנס לתוך החור הקטן הזה ! כל אידיוט יכול להבין את זה!" הריקליטוס פרץ בצחוק רם, וענה לו: "באמת, יכול להיות שזה אכן כך. ממש יכול להיות שזה כך... אני אולי אידיוט ומוקיון בגלל שאני חושב שהחור הקטן הזה שחפרתי יכול להכיל את כל מימי האוקיינוס. אבל בוא ותגיד לי, באיזה שם נקרא לך – אתה שסבור שביכולתך להכניס את כל המיסתורין האין סופי של העולם לתוך הקופסה הקטנה של ההגיון שאתה קורא לה מוח ושכל? " ואני, קשה לי להחליט מי משניהם צודק.... או בעצם, כל אחד מהם צודק........ כך גם אנחנו- איש איש עם אופיו, עולמו, זוית הראייה וההתייחסות לחיים, לעולם, לזולת. שונים אנו במהות ובאופי, לעיתים משלימים זה את זה, ולעיתים מתווכחים. כפי שבעולם אנשים שונים, כך בעולמינו הקט (בפורום). לכולם יש מקום ותפקיד. בברכת שלום אהבה ואחווה