צועניה אדומה
New member
סיפור קצר בלי שם.
אני מבקשת ממנו לצייר לי עננים בדמויות של פילים וג'ירפות כשאנחנו נשכבים על המיטה.
הוא מחייך אליי והעיניים שלו מתמלאות בחום של ילדות, תמים וטהור שזה מכווץ אותי עמוק מבפנים. אנחנו מתחילים להתנשק והתחתונים שלי
מתמלאים ברטיבות שמחה לקראתו. הוא עדיין לא יודע את זה.
הוא מפסיק לנשק אותי, מתרומם מהמזרון ומבקש ממני לעמוד, כשאני על המיטה. יש לי שאלה בפנים, אז הוא אומר "סבלנות"
ופונה אל מערכת הסטריאו. שיר של לד זפלין מתחיל להישמע ברקע, והקצב שלו גובר אט אט. אז הוא מסתובב אליי חזרה, והפנים שלו מביעות קשיחות וכוח.
בצעדים איטיים ומבלי להסיר ממני את עיניו הוא מתקרב אליי.הרגליים שלי קצת רועדות, כי אחרי חודש בלי הידיים, הזיפים והגניחות שלו, משהו בי הולך קצת לאיבוד.
"תרדי על הברכיים המתוקות שלך" הוא אומר, ואני עושה כמצוותו.
"תפתחי פה. האצבעות שלי התגעגעו אלייך."
אני מבקשת ממנו לצייר לי עננים בדמויות של פילים וג'ירפות כשאנחנו נשכבים על המיטה.
הוא מחייך אליי והעיניים שלו מתמלאות בחום של ילדות, תמים וטהור שזה מכווץ אותי עמוק מבפנים. אנחנו מתחילים להתנשק והתחתונים שלי
מתמלאים ברטיבות שמחה לקראתו. הוא עדיין לא יודע את זה.
הוא מפסיק לנשק אותי, מתרומם מהמזרון ומבקש ממני לעמוד, כשאני על המיטה. יש לי שאלה בפנים, אז הוא אומר "סבלנות"
ופונה אל מערכת הסטריאו. שיר של לד זפלין מתחיל להישמע ברקע, והקצב שלו גובר אט אט. אז הוא מסתובב אליי חזרה, והפנים שלו מביעות קשיחות וכוח.
בצעדים איטיים ומבלי להסיר ממני את עיניו הוא מתקרב אליי.הרגליים שלי קצת רועדות, כי אחרי חודש בלי הידיים, הזיפים והגניחות שלו, משהו בי הולך קצת לאיבוד.
"תרדי על הברכיים המתוקות שלך" הוא אומר, ואני עושה כמצוותו.
"תפתחי פה. האצבעות שלי התגעגעו אלייך."
