סיפור עצוב

mor mor

New member
סיפור עצוב

זוכרות שסיפרתי לכן על כך שאבא שלי נגד החתונה........ אז היו שיחות , הדברים החריפו.....והוא מחרים את כל מי שיגיע לחתונה : את אמא שלי את האחים שלי,סבתא, נכדים..... מי שיגיע לחתונה לא ידרוך בבית שלו. היום הסתובבתי עם אמא שלי לחפש שמלה,כלכך התרגשתי, אך לא יכולתי להתרגש "בקול רם" כי היא כלכך עצובה מבפנים, היא קרועה בין אבא שלי לביני. החתונה עוד 3 חודשים, ובמקום להתלהב אני עצובה.....אני מפחדת שבגללי כל המשפחה תיקרע. היום קיבלתי בדואר מכתב מאבא שלי : וכתוב בו כך : " מכתב זה בא לסיים את התקופה מיום הולדתך ועד היום הזה, עם כתיבת מסמך זה אני מפסיק להיות אביך, את בחרת בדרך ללא דרך,זה לא מתאים לבת שקיבלה את מלוא אהבה ,אושר ועושר אבל מה לעשות הבת בגדה באביה למרות כל החינוך שקיבלה. בשנתיים האחרונות עברת תקופה לא קלה , קיבלת שטיפות מוח ( הכוונה מבן זוגי),,והם יקבלו את עונשם בבוא הזמן,לעולם לא שיקרת לי אבל בשנתיים האחרונות לימדו אותך לשקר ,ההחלטה האומללה שלך תגרום פילוג במשפחה,אהבה היא לא הכל ,אינך יכולה לגשת לסופר ולבקש מוצרים ע"ח האהבה, זכרי עוד לא מאוחר תחשבי היטב מה את עושה ,אנו המשפחה רוצים רק את טובתך. ואם בכל זאת תחליטי לבחור בדרך האומללה שבחרת אני מפסיק להיות אבא שלך ואת מאבדת את כל הזכויות כבת. תדעי לך היום יום עצוב בחיי אבל מה לעשות את גרמת לכך. אני מבקש שתשאירי את המפתחות של הבית ותחזירי את האוטו ( הוא נתן לי אותו במתנה) , אני אוסר עליך לצלצל הביתה או לבקר, תמצאי דרך לבקר את אמך..אבא" מה אתם אומרים?
 

mor mor

New member
קצת עדכונים

אז אתמול התחיל נחמד, עד שדודה שלי הגיעה אלינו הביתה ואמא שלי יצאה מהבית לטובת שיחה בין דודה שלי לאבא שלי. השיחה היתה נינוחה,אבא שלי עמד על דבריו ולא זז מהם. הוא הודיע בלב שלם שמי שיגיע לחתונה שלי ינותק\יורחק מהמשפחה,זה אומר שייגרש את אמא שלי ואת אחיי ואת נכדיו....הוא רציני מאוד בדבריו. אמא שלי דיברה איתי קודם בטלפון , בכאב שאני לא מאחלת לאף אחד להרגיש כמו שהרגשתי ששמעתי אותה.... כואב לה שלא תוכל להגיע לחתונה- כי בכל זאת היא רוצה לשמור על שלום בית, ולא רוצה בסופו של דבר להישאר לבדה. היא מאוד רוצה להגיע לחתונה אבל בגלל אילוצים אלו,היא לא תגיע...וספק אם אחיי יגיעו גם הם. זהו- אני לבד במערכה, כמובן עם בן זוגי שתומך בי מאוד, אבל מבחינתו רוצה לערוך ארוע גדול של 300 איש לערך וכמעט כולם מהצד שלו, ואילו אני מבחינתי ללכת שבוע הבא לרבנות ,להתחתן ולקיים ארוע קטן\מצומצם . כך אני ארגיש יותר נינוחה,בכל זאת אני בלי משפחתי וגם אמא שלי תרגיש יותר נוח שלא תגיע לארוע גדול,ואילו "תפספס" ארוע קטן יותר. הדילמה :: אני ובן זוגי כל היום בוויכוחים מה לעשות,ארוע קטן או גדול, מה לדעתכם עלינו לעשות, הבחור בכל זאת בן 33 יש לו המון חברים,משפחה ענפה(כמו שציינתי כמעט 300 איש ) והוא רוצה לשתף אותם בשמחה שלו. אשמח להצעותכם.
 
אולי דודו טופז, "עושה שלום"

זוכרת את הזוג שהבעל רצה להתגרש בגלל שאשתו הצביעה "עבודה"? אולי אצלך הוא יצליח עם אביך.
 

mor mor

New member
פניתי בעבר מס' פעמיים...

הם לא ענו.. ואבא שלי לא ירצה.
 

שחף JL

New member
עצוב שמשפחתך לא תהיה בחתונה,

אבל עושה רושם שזה המצב ואי אפשר לשנות. עכשיו נשאר לך לבחור אם לשמוח בחתונתך או להיצמד לכאב. הכאב שלך מאד מוצדק, והוא לא יעלם, אבל האם תוכלי להשאיר אותו בצד לכמה שעות? אולי תוכלי לחגוג עם המשפחה והחברים של בעלך, לרקוד בטרוף, ולא לתת לאביך לקלקל לך את החגיגה? אימך אולי תצטער שהחמיצה אירוע גדול, אבל אם תספרי לה ששמחת בחתונתך היא בטח תשמח בשמחתך. אני מעריץ אותך שאת נאמנה לעצמך למרות התנגדות כה קשה מצד אביך, ולמרות הכרת התודה שלך על מה שנתן לך עד עכשיו. שחף
 

איליטה

New member
mor mor ../images/Emo24.gif

אני ממש רוצה להגיב אבל נותרתי חסרת מילים למול המכתב שלא היה מבייש אף טלנובלה
לגבי החתונה שכ"כ חשובה לכם אני בכל זאת חושבת שאת צריכה לשכנע את חברך ללכת על חתונה קטנה ולא סרמוניה גדולה, אחרי הכל את הכלה ולא יהייה לך נעים לבכות ולהרגיש לבד מול כל משפחתו וחבריו. יש המון זוגות אשר נישאים ברבנות או בארוע מצומצם לדעתי זו קצת אגואיסטיות מצידו לא לוותר על זה. בנוסף לכך מי אמור לשלם את החתונה? קשה לי להאמין שמשפחתו תשלם הכל ולכן אם אתם צריכים לשלם מכיסכם אז לאור עברו(חובות) אני לא הייתי מבזבזת על זה כסף. בקשר לאביך הוא כנראה באמת חושש לעתידך ולא מאמין בבחור כי אחרת קשה לי להאמין שהיה מוכן לוותר כל כ"כ הרבה (אני מקווה
)
אילה
 
קשה קשה קשה להאמין

אודה ולא אבוש, יש בי חלחלה למקרא מכתב האב, זוהי גישה שטלתנית על נפש האדם, הקשר הביולוגי לא נותן זכות לשום איש לכפות דיעותיו על מי מבין צאצאיו. אני רוצה לחזק את ידיך, המשיכי בקו שבחרת בו, הוא הוא הנכון, הרימי ראש, והיי גאה בעצמאות קבלת ההחלטות שלך. פירוק משפחה? זהו מטבע שחוק, אינני רואה שום סיבה לפרק את המשפחה, היא גם לא תתפרק, לכל היותר תמצאו דרכים עקלקלות כדי לקיים את הקשר בתחילה ומאוחר יותר תכנסו לרוטינה שבה רק האב יהיה מחוץ למשחק. וגם בזאת אוסיף- אל תגיעי למצב של מריבה קולנית עם אביך, הוא טיפס על עץ גבוהה, וכאדם נבון עליך לאפשר לו לרדת ממנו, אני מניח שהסולם הכי הכי ברור יהיה הנכד שתביאי לעולם. החזירי לו את המכונית, החזירי לו כל חומר שקיבלת ממנו, היי נחרצה בצעדייך, אל תתני למישהו בסביבתך לשלוט בך באמצעות חומר. לאהוב, לתת, לחיות ביחד, זה לא מפתח לכפייה. גישת אביך שלילית עד מאוד, ואני משתדל להתבטא בעדינות. הרבה הצלחה וברכות על נחישותך
 

ליידילי

New member
MOR MOR NO MORE

השעה מאוחרת, לכן אנסה לקצר. אך בלי להגיב בכלל, איני יכולה. שתי הודעות מהדף הזה, אף שהן נפרדות לחלוטין מאד נקשרות בעיני. שלך, וההודעה של משב רוח אביבי. + התגובה של הקסומה. אנשים רבים יענו "יום הנישואים שלנו" - לכשישאלו מהו היום המאושר בחייהם. וזאת גם אם נישואיהם נחרבו מזמן. תמוה? - לאו דווקא. אנשים קושרים ליום החתונה ציפיות רמות כל כך, והשקעות נכבדות כל כך, - עד כי מתוק או חמוץ - זהו ה"יום המאושר" שקופץ ראשון למחשבתם. מה שאני מבקשת לומר, זה, שבמצב שאת מתארת, נדרשת מבן זוגך, רגישות רבה, והבנה, שאין מקום לחגיגה רבת משתתפים בעת שאת באבל. זו אולי מילה חריפה - אך זו העובדה, למיטב הבנתי. את מוכנה ממש לפרק את הגשרים אחריך, - כדי ללכת עימו. זו אינה דרישה מוגזמת לבקש שהוא יוותר על ה שואו אוף והחפלה בעבורך. היפכו את כל ימי הנישואין לימי חג, ואל תעשו ענין מהיום הספציפי הזה. זה עשוי גם למזער נזקים , (אם זה בכלל ניתן) בינך לבין אביך ובני המשפחה האחרים. וזה בעיקר ימזער במקצת את הקרע בליבך. באמת שהחגיגה וכל הבאלאגן אין להם ולא כלום עם האושר - או העדרו בחיי הנישואין עצמם. צר עד מאד שאביך יצר מאבק כח בינכם, ואינו רואה כלל את הנזק שהוא גורם. - וזה ללא קשר אם יש לו הנמקות קבילות ליחסו או לא. מאחלת לך /לכם -------אושר.
 

adam33

New member
שמעי לאביך

עד כמה שזה לא עם הזרם אני חושב שאת צריכה לשמוע לאביך לא להתחתן לנסות לפתור את כל מה שהיה בצורה פחות שסועה עם משפחתך בסופו של דבר יש לכך השלכות גם מעבר החתונה בסופו של דבר תעבור ואת תשארי רק תלויה בבעלך ללא כל תמיכה משפחתית אוהבת בסופו של דבר תרצי לבקש את סליחת אביך וזה יעלה לך המון רגשות ודמעות מתוך נסיון אני חושב שאהבה זה משהו לחוד ומשפחה זה לחוד אבל את רוצה לקשור בנהם ולכן אל תותרי על אחת מהן ותנסי בכל כוחך לגשר ואף להמתין עם הדברים סליחה אם אני נחרץ אבל אני מבין את מה שאחר כך למרות שהיתי שמח אם תתחתני ללא כל בעיות יש בעתיד המון דברים שיפגעו בזוגיות שלכם תחשבי על ילדים על שמחות על תלות שתמאס עלייך במשפחתו של בן זוגך לפני שאת מתחתנת תחשבי הלאה ולא רק לרגע החתונה סליחה על הבוטות אבל זה מנסיון אני מתפלל שהכל יבוא על מקומו בשלום..
 
למעלה