סיפור עצוב

mor mor

New member
סיפור עצוב

זוכרות שסיפרתי לכן על כך שאבא שלי נגד החתונה........ אז היו שיחות , הדברים החריפו.....והוא מחרים את כל מי שיגיע לחתונה : את אמא שלי את האחים שלי,סבתא, נכדים..... מי שיגיע לחתונה לא ידרוך בבית שלו. היום הסתובבתי עם אמא שלי לחפש שמלה,כלכך התרגשתי, אך לא יכולתי להתרגש "בקול רם" כי היא כלכך עצובה מבפנים, היא קרועה בין אבא שלי לביני. החתונה עוד 3 חודשים, ובמקום להתלהב אני עצובה.....אני מפחדת שבגללי כל המשפחה תיקרע. היום קיבלתי בדואר מכתב מאבא שלי : וכתוב בו כך : " מכתב זה בא לסיים את התקופה מיום הולדתך ועד היום הזה, עם כתיבת מסמך זה אני מפסיק להיות אביך, את בחרת בדרך ללא דרך,זה לא מתאים לבת שקיבלה את מלוא אהבה ,אושר ועושר אבל מה לעשות הבת בגדה באביה למרות כל החינוך שקיבלה. בשנתיים האחרונות עברת תקופה לא קלה , קיבלת שטיפות מוח ( הכוונה מבן זוגי),,והם יקבלו את עונשם בבוא הזמן,לעולם לא שיקרת לי אבל בשנתיים האחרונות לימדו אותך לשקר ,ההחלטה האומללה שלך תגרום פילוג במשפחה,אהבה היא לא הכל ,אינך יכולה לגשת לסופר ולבקש מוצרים ע"ח האהבה, זכרי עוד לא מאוחר תחשבי היטב מה את עושה ,אנו המשפחה רוצים רק את טובתך. ואם בכל זאת תחליטי לבחור בדרך האומללה שבחרת אני מפסיק להיות אבא שלך ואת מאבדת את כל הזכויות כבת. תדעי לך היום יום עצוב בחיי אבל מה לעשות את גרמת לכך. אני מבקש שתשאירי את המפתחות של הבית ותחזירי את האוטו ( הוא נתן לי אותו במתנה) , אני אוסר עליך לצלצל הביתה או לבקר, תמצאי דרך לבקר את אמך..אבא" מה אתם אומרים? "
 
שלא איתו

תצטרכי לגור, לא איתו תבאי ילדים, לא איתו תהיי מאושרת, לא הוא זה שיהיה שם תמיד בסביבתך, אם משהו לא ימצא חן בעניו תחזרי לנוקדת מוצא מס 1 שהיא כמובן התיחסותו המשפילה. אולי כל אותם האנשים עליהם הוא מאיים צרכים להגיע ולשמוח בשמחתך אולי אז הוא יבין כי הוא נמצא לבד במערכה. אני לא ממליצה לך להיות "שפוטה" של אדם זה הנקרא אביך. הוא לא גידל אותך למען רצונותיו הפרטיים את אדם בפני עצמך את נמצאת בגיל המתאים ולאף אחד אין זכות להכתיב לך את חוקיו. ייכתן כי אביך מקנא כך שלא משנה עם מי תיהיי תגובתו תהיה זהה כל פעם מחדש. אם עליך לאבד אב כזה חסר רגישות והבנה, אב שכנראה שלא חסר לו דבר מעולם כמו אהבה ולא חווה בנסיון הדיקטטורה שהוא מנסה להשליט עלייך אז אני הייתי הולכת על זה. אבל זו רק אני.
 

גרא.

New member
mor mor,מכתבו של אביך אלייך,מצער

כואב,ומזעזע במידה רבה.יותר מכל הוא מעיד על אופיו הנוקשה, הלא פשרני חסר היכולת לאמפטיה של אביך..יחד עם זה,כפי שכבר ציינתי בתשובתי הקודמת אלייך (המצ"ב).בזה שהוא כתב לך מכתב,חריף ככל שיהיה, בו הוא מודיע לך פורמאלית שהוא מפסיק להיות אביך,מגרש אותך מבית הורייך,ותובע במפגיע את המכונית שנתן לך מתנה..על ידי כך, הוא אולי רוצה, להפסיק כל קשר עימך,אבל הוא נשאר אביך,הן מבחינת קירבת הדם,וודאי מבחינה חוקית..הוא כועס..כועס מאד..ומנסה להפחיד אותך, להניע אותך להתחתן עם בח"ל..אבל, כפי שכבר ציינתי..עד כמה שאת אולי זקוקה לו מבחינה כלכלית ו/או אחרת, את יוצאת ומתחילה לבנות את הקן המשפחתי שלך..את בחרת לעשות במה שאת מאמינה שטוב לך..ועלייך לדבוק בזה, בלא להתחשב בהתנגדותו של אביך..המציאות מלמדת שנוכח העובדות שנקבעו, וודאי על רצף של זמן.אנשים מסוגו של אביך,ככל שהם מתבגרים, שלא לומר מזדקנים,מתרככים, נרגעים..ובאיזה שהוא שלב, כבר מרגישים את הצורך להשלים..זה מן הסתם גם מה שיקרה לו..אולי אפילו מוקדם יותר משאת חושבת, כאשר יתייצב מול המציאות,והעובדות שקבעת. קל וחומר,אם וכאשר יולד לו, בעל כרחו, הנכד הראשון..לכן מור מור,למרות הכאב וחוסר הנעימות הכרוכים בכך..במקומך הייתי ממשיך את ההכנות לחתונה. אם המשפחה תקרע,זו תהיה אחריותו של אביך ולא שלך..אם תחזרי בך, המחיר הרגשי שיהיה עלייך לשלם,עלול להיות נוראי, ובלתי הפיך..קל וחומר,שבמצב ענינים כזה, הוא גם עלול להכריח אותך להתחתן עם מי שהוא רוצה..ואז, מה יהיה עלייך?? לגבי המכונית,איני משפטן,ואולי כדאי להתייעץ עם אחד כזה. אבל נראה לי שאחרי שקבלת אותה מתנה, והאי כבר על שמך, היא שלך..שמרי לך אותה כמתנת החתונה של אביך,בעל כרחו... מצ"ב התשובה לפנייתך הראשונה.
 

gesus

New member
A Lose Lose Situation../images/Emo54.gif

כלומר מצב שאפשר רק להפסיד בו.זה לא מונח פסיכלוגי לפי דעתי אלא סתם סלנג אמריקאי אבל הוא מתאר במדויק את מה שאת הולכת לעבור. לדעתי הבעיה הגדולה היא לא עם האבא אלא עם מה שיקרה במשפחה לאחר החתונה. בהנחה שאבא שלך יעמוד במילה שלו וינתק קשר עם מי שהיה בחתונה אולי אף אחד לא יגיד לך שזו אשמתך אבל את עלולה להרגיש בכך וזה יכול להשליך על הנישואים שלך מהבחינה הזו שכל פעם שהנושא יעלה עלולה להיווצר טינה כלפי בעלך ואולי תביא לפירוד.קשה לי להאמין שאביך יסלח לך עם הזמן והנכדים כי הוא עלול רק להתבצר בעמדה שלו עוד יותר. במקרה שלא תתחתנו הכעס כלפי אביך רק יתגבר כי את תרגישי תסכול או תחושת פספוס שאיבדת את "האחד". זה התסריט שאני צופה למרות שאני עדיין לא פסיכולוג. לעניות דעתי,את חייבת להגיע לפשרה עם אבא שלך לפני החתונה.נסי לשכנע אותו לפחות לא לנתק את הקשר עם שאר המשפחה למרות שזה נראה חסר סיכוי לפי מה שכתבת ב-2 המכתבים. עוד אופציה היא אולי לנסות לפעול דרך המשפחה של החתן,אבל זה נראה ממש מסוכן לאור השנאה לבעלך לעתיד. בקיצור,אני חושב שאת חייבת להמתין עם החתונה עד שתסדירי את העניין עם אבא שלך כי אחת את מתחילה את הנישואים עם נתוני פתיחה לא כל כך מזהירים.
 

nutmeg

New member
יש אנשים

שאי אפשר להתפשר איתם. או שהולכים על פי דרכם או שנמחקים מרשימת המקורבים. נשמע שאביה הוא מהזן הזה. מור-מור אין לך אלא להתחיל בחייך ולהיות עצמאית. כלומר לעמוד על שתי רגלייך ולסמוך על עצמך. להחליט החלטות ולעמוד בתוצאות שלהן... בקיצור אדם בוגר. מאוד עצוב היה לשמוע שיש לך אב כזה, ואין ספק שזו חתיכת התמודדות - אבל לא בלתי אפשרית. חזקי ואמצי.... ומזל טוב!!
 

mor mor

New member
אתה לא מגיע לסוף דעתי

החיים ממשיכים, הייתי לצד אבי כל הדרך : אם זה לדחות חתונה בשנה,אם זה לגור מס' ימים בבית כדי להרגיע רוחות... זהו...ההחלטה כבר הגיעה, ההכנות כבר בדרכם.....והחיים שלי מתחילים בלעדי אבי. הוא הפסיד, אני לא משתחצנת:הייתי בת למופת...ולגאווה לאבי, אבל מה לא הלכתי בדרך שלו הפעם כמו בפעמיים האחרות והוא טוען שזו בגידה.. אני לא מסוגלת להסתכל עליו, ולדבר איתו? נראה לך!!!אין סיכוי , זה כמו לדבר אל קיר..
 

gesus

New member
נסי להתעלם מהיחס של אביך../images/Emo54.gif

ברור שאדם שמציב את עצמו לפני האושר של בתו ומעמיד תנאים הוא אדם שלא צריך להתיחס אליו,אבל מה עם התוצאות של ניתוק הקשר של אביך עם המשפחה והריבים שלו עם המשפחה. את באמת תוכלי להתעלם מהמצב שיווצר?לא יגיע שלב שתאשימי את עצמך בזה או שתקבלי את ההרגשה הזו מאחד מבני המשפחה? אני חושב שאת צריכה להגיע לפשרה לפני החתונה שבה את תתנתקי ממנו אבל הוא ימשיך לדבר עם שאר בני המשפחה.
 

mor mor

New member
עדכונים

אז היום התחיל נחמד, עד שדודה שלי הגיעה אלינו הביתה ואמא שלי יצאה מהבית לטובת שיחה בין דודה שלי לאבא שלי. השיחה היתה נינוחה,אבא שלי עמד על דבריו ולא זז מהם. הוא הודיע בלב שלם שמי שיגיע לחתונה שלי ינותק\יורחק מהמשפחה,זה אומר שייגרש את אמא שלי ואת אחיי ואת נכדיו....הוא רציני מאוד בדבריו. אמא שלי דיברה איתי קודם בטלפון , בכאב שאני לא מאחלת לאף אחד להרגיש כמו שהרגשתי ששמעתי אותה.... כואב לה שלא תוכל להגיע לחתונה- כי בכל זאת היא רוצה לשמור על שלום בית, ולא רוצה בסופו של דבר להישאר לבדה. היא מאוד רוצה להגיע לחתונה אבל בגלל אילוצים אלו,היא לא תגיע...וספק אם אחיי יגיעו גם הם. זהו- אני לבד במערכה, כמובן עם בן זוגי שתומך בי מאוד, אבל מבחינתו רוצה לערוך ארוע גדול של 300 איש לערך וכמעט כולם מהצד שלו, ואילו אני מבחינתי ללכת שבוע הבא לרבנות ,להתחתן ולקיים ארוע קטן\מצומצם . כך אני ארגיש יותר נינוחה,בכל זאת אני בלי משפחתי וגם אמא שלי תרגיש יותר נוח שלא תגיע לארוע גדול,ואילו "תפספס" ארוע קטן יותר. הדילמה :: אני ובן זוגי כל היום בוויכוחים מה לעשות,ארוע קטן או גדול, מה לדעתכם עלינו לעשות, הבחור בכל זאת בן 33 יש לו המון חברים,משפחה ענפה(כמו שציינתי כמעט 300 איש ) והוא רוצה לשתף אותם בשמחה שלו. אשמח להצעותכם.
 
אני הייתי הולכת על זה

שיזמין את מי שהוא רוצה ואת תזמיני את מי שיכול לבוא את לא צריכה לגרוע מן הנאתך בגלל שהם בוחרים שלא להגיע. אמך וכנראה שגם אחייך מפחדים מן אביך ולכן הם בחרו להכנע. את אימך אני עוד בקושי יכולה להבין מפני שהיא חיה עם האדם הזה למרות שעם אולטימטומים כמו שלו לא הייתי נשארת הרבה זמן בסביבה. אם הייתי אחת מבני משפחתך הייתי הולכת לחתונתך. זה אירוע של פעם בחיים שמאוד חשוב לך ואני הייתי מסתכנת באיבוד קשריי עם אדם כזה אם אלו הם התנאים שלו. הוא פשוט פרימיטיבי! לדעתי את צריכה ללכת על זה ולא לדפוק חשבון. תהני מן הארוע עד כמה שאת יכולה להנות ושימי פס על כולם למרות שמאוד קשה לעשות כן. את לא צריכה לקלקל את מה שכבר יש לך ובטח שלא לתת לאביך להכנס באמצע ולהפריע כמו לריב על סדר גודלה של החתונה. אל תתני לאדם הזה לפגוע בכם גם כשהוא לא נמצא.
 
האבא הרודן

מור, קודם כל אני טוב שאת משתפת אותנו ומוצאת לך מקור של תמיכה וייעוץ. אני אשה נשואה בת 42 וגם אצלנו במשפחה היה סיפור דומה... אני ממשפחה אשכנזייה, ובעלי ממוצא מזרחי (מרוקאי). והסיפור שהיה כך היה: התאהבנו היינו ביחד שנה והחלטנו להתחתן. אבי התנגד והודיע שבשום אופן, הבת שלו לא תתחתן עם מרוקאי. כל המשפחה היתה בעדי ותמכו בחתונה, רק האבא לא. הוא איש מאד קשה באופיו, וזו לא הפעם הראשונה שהוא מציב אולטימטום לגבי דברים. בדרך כלל נכנעו לו. אז בסופו של דבר החתונה כן התקיימה. כולם באו חוץ ממנו ומאמא שלי שפחדה להמרות את פיו. כצפוי הוא ניתק קשר ונישל אותנו מהירושה. אמי המשיכה לחיות איתו עוד כשלוש שנים של גיהנום ואז התגרשו. היא מעולם לא סלחה לעצמה שלא באה לחתונתי. שנתיים אחר כך הוא נפטר מהתקף לב, ו...כן, כצפוי לא רצה אף אחד מאיתנו שיסעד אותו במחלתו, הוא מת לבד. ואנחנו ממשיכים לחיות, מאושרים. תמיד קיבלנו המון תמיכה ממשפחתו החמימה של בעלי. כיום יש לנו 4 ילדים יפים ומוצלחים, הקמנו בית למופת. אל תוותרי ואל תתרגשי מהשגעונות של אביך. חיי את חייך!
 

mor mor

New member
וואו כאב לי מאוד לשמוע את הסיפור.

שלך... כי גם משפחתי לא תגיע .....ואני ממש התחננתי לאימי, אני לא רוצה שתפרק את משפחתה.. אם היא תחליט להתגרש ממנו זה לא יהיה באשמתי, בכל זאת הוריי לא צעירים ?: אמא בת 58,ואבא: 65 אני מעדיפה לעשות משהו צנוע... כדי שאמא לפחות תרגיש יותר נוח שלא תגיע.
 

alonpaz

New member
אולי לאחר שיבוא לו נכד הוא .....

יתרכך, אם לא אז העיקר האושר שלך. אם לא תתחתני איתו אבא שלך עוד יביא לך חתן לפי טעמו וזה יהיה אסון אמיתי. מתי החתונה? מקווה שתעדכני אותנו איך היה ושיהיה במזל טוב - מכל הלב!
 

גרא.

New member
mor mor,התנהגותו של אביך ומערכת

הלחצים והאיומים שהוא מפעיל על שאר בני המשפחה,מעידה שהוא מנסה כל דרך אפשרית למנוע ממך להתחתן,עד כדי נידוי מכל בני משפחתך.אדם כזה,לטעמי, אינו ראוי להקרא אב, וודאי שלא ראש משפחה..וכפי שאני מעריך, התנהגותו זו עשוייה לפעול באפקט הבומרנג, דווקא נגדו,את החלטת,ועומדת בהחלטתך.וזה מה שחשוב..ארוע קטן,דווקא ידגיש את עובדת העדרות חלק מבני משפחתך..ואולי גם מאד "ישמח" את לב אביך.דווקא ארוע גדול, כפי שבן זוגך רוצה,יאפשר לך להרגיש הרבה יותר משוחררת,ובעיקר תחושה של תמיכה בהחלטתך מצד אורחייך הרבים.
 
לכי על החתונה בגדול

אינני כותבת כאן , אולם לא יכולתי שלא להגיב להודעה שלך, לדעתי תערכי חתונה כמה שיותר גדולה, תנסי ביום המיוחד הזה להדחיק את הקשיים, להנות מכל רגע, נכון שקל לומר וקשה לבצע אולם את שעברת כל כך הרבה עד לרגע המאושר הזה יכולה לעשות זאת. כמו שאמר גרא באירוע קטן חוסר המשפחה שלך יבלוט בגדול , באירוע גדול תקבלי תמיכה והאהבה מהאורחים של בעלך, ובכל מקרה את כנראה הולכת להיות מקושרת רק עם צד אחד של המשפחה והצד הזה והוא של בעלך על כן תהני מהם כבר מהיום הראשון. מאחלת לך חיים מאושרים.
 
למעלה