סיפור על הצלחה
סיפור קטן שלי (מצטערת שיצא כצת ארוך) היתי כמו תלמידים דיסקטים רבים תלמידה גרועה אבל ממש . נורא רצתי להצליח וזה עוד יותר דקא אותי שכמה שאני מנסה ומשקיעה אני לא מגיע לתוצאות. ספרות היה מקצוע מאוד קשה עבורי ומאז שאני זוכרת את עצמי הציון שלי בו היה שלילי . למרות זאת לא אבדה תקוותי והמשכתי לילמוד להגיע לכל השעורים לקרא ספרי עזר ולנסות להעזר בחברים לכיתה. בכיתה י"א במבחני המחצית עשתי את כל מה שציון הנל וקבתי 60 שללא ספק היה השג גדול מבחנתי רק מה שלצד הציון היתה גם הערה "מקסימה " של המור שספרה לי שעם המשיך להשקיע כמו עכשו אני את הבגרות לא יעבור ושאני הגש עליה אחרי השעור כדי שהיא תוכל לנזוף בי על כך. כמו שאפשר תלתאר חזרתי הביתה בדמעות ביאוש מוחלת לא היה בי יותר כח להתמודד לראות את הצד החיובי כלום. למזלי התברכתי באבא נהדר שגם מכיר את הבעיה מקרוב(הוא גם דסלקת)והחלטנו יחד שאם בית ספר גורם לי לכזה מצב נפשי עדיף לא ללכת לבית ספר. נשמע מוזר אך כך היה . עוד באטו היום ניסנו למצוא פתרון חלופי ולמזלינו גם מצאנו בבית ספר אקסטרני להשלמת בגריות שרבו הוא אנשים אחרי צבא שמשלמים בגרות. שם נעשה כל ההבדל המורים נתנו לי הרגשה שאני יכולה לבוא הלהם בכל מצב עבדו איתי על שעורי הבית למדו אותי אייך ללמוד בקיצור הגשמו לי את החלום של לתת לי את הכלים ללמוד לא לדבר על זה שכמות הידע של המורים באקסטרני היתה מדהמה לא כמו הברות השולטת במערכת החינוך . היה פשוט כייף ללמוד. אני רק יציין שבספרות הוצתי בבגרות 95 שבחלמות הכי ורודים שלי לא חשבתי שאני יכולה בכלל להגיע לציון כזה. היה לי הרבה מזל להגיע לבית הספר האקסרני הזה והרבה מזל שהיתה לי תמיכה בבית נפשית וכלכלית . יש לי עוד סיפורים כאלה ואני השמח לשתף עם זה מענין משהו.
סיפור קטן שלי (מצטערת שיצא כצת ארוך) היתי כמו תלמידים דיסקטים רבים תלמידה גרועה אבל ממש . נורא רצתי להצליח וזה עוד יותר דקא אותי שכמה שאני מנסה ומשקיעה אני לא מגיע לתוצאות. ספרות היה מקצוע מאוד קשה עבורי ומאז שאני זוכרת את עצמי הציון שלי בו היה שלילי . למרות זאת לא אבדה תקוותי והמשכתי לילמוד להגיע לכל השעורים לקרא ספרי עזר ולנסות להעזר בחברים לכיתה. בכיתה י"א במבחני המחצית עשתי את כל מה שציון הנל וקבתי 60 שללא ספק היה השג גדול מבחנתי רק מה שלצד הציון היתה גם הערה "מקסימה " של המור שספרה לי שעם המשיך להשקיע כמו עכשו אני את הבגרות לא יעבור ושאני הגש עליה אחרי השעור כדי שהיא תוכל לנזוף בי על כך. כמו שאפשר תלתאר חזרתי הביתה בדמעות ביאוש מוחלת לא היה בי יותר כח להתמודד לראות את הצד החיובי כלום. למזלי התברכתי באבא נהדר שגם מכיר את הבעיה מקרוב(הוא גם דסלקת)והחלטנו יחד שאם בית ספר גורם לי לכזה מצב נפשי עדיף לא ללכת לבית ספר. נשמע מוזר אך כך היה . עוד באטו היום ניסנו למצוא פתרון חלופי ולמזלינו גם מצאנו בבית ספר אקסטרני להשלמת בגריות שרבו הוא אנשים אחרי צבא שמשלמים בגרות. שם נעשה כל ההבדל המורים נתנו לי הרגשה שאני יכולה לבוא הלהם בכל מצב עבדו איתי על שעורי הבית למדו אותי אייך ללמוד בקיצור הגשמו לי את החלום של לתת לי את הכלים ללמוד לא לדבר על זה שכמות הידע של המורים באקסטרני היתה מדהמה לא כמו הברות השולטת במערכת החינוך . היה פשוט כייף ללמוד. אני רק יציין שבספרות הוצתי בבגרות 95 שבחלמות הכי ורודים שלי לא חשבתי שאני יכולה בכלל להגיע לציון כזה. היה לי הרבה מזל להגיע לבית הספר האקסרני הזה והרבה מזל שהיתה לי תמיכה בבית נפשית וכלכלית . יש לי עוד סיפורים כאלה ואני השמח לשתף עם זה מענין משהו.
