סיפור מזוויע
לפני כשנתיים וחצי עברתי תקיפה מינית בעת שמירה בבסיס תל השומר. כמה ימים לאחר מכן. הוכנסתי אל מנהל הברה"ן (פסיכיאטר) ודיווחתי לו על המקרה. הפסיכיאטר נתן לי כדורים נגד הזיות מסוג רספרידל ואמר לי לחכות כמה ימים. טענתי בפניו שאיני הוזה ודבריי הם אמת. הפסיכיאטר התחמק מטענותיי באלגנטיות ויחד הסכמנו שאני אשהה במתקן האשפוז בתל השומר. כמה ימים לאחר מכן נפגשתי עם המטפל שלי (קב"ן). שוב העליתי בפניו את אותן טענות. נראה היה כי הוא מאמין לי ואולם, המקרה לא טופל. לאחר מכן, שוחררתי מהצבא והוצא נגדי צו לאישפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית בי"ח "ברזילי" באשקלון בתואנה שאני מפתח סכיזופרניה.... במחלקה הפסיכיאטרית, במצב של שיברון, טופלתי בכדורים אנטי פסיכוטיים. כל העת, המשכתי וטענתי בפני המטפלים שאינני הוזה ודבריי הם אמת. לאחר האשפוז, התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל אחת מהמטפלות ב"ברזילי". ה"מטפלת" פסלה על הסף את טענותיי לניצול מיני וטענה שאלו מחשבות שווא... היא ניסתה לגרום לי להאמין שאני הוזה בעזרת מניפולציות זולות. הפצרתי בפניה שוב ושוב שדברי אינם הזיה. במקביל לטיפול, הגשתי תביעה נגד משרד הביטחון. לתומי חשבתי שאפוצה על הנזק הנפשי שנגרם לי. לתדהמתי, קיבלתי 30 אחוזי נכות על: "סכיזופרניה". מסתבר, שבדיווחים של המרפאה לבריאות הנפש באשקלון, אין אזכור למעשה האונס כלל.... כנראה שמאחוריי נרקמת מזימה לטייח את נושא התקיפה מחשש שהנושא יצא לאור. הפסיכיאטרית ש"טיפלה" בי ב"ברזילי" בעצמה היא עובדת של משרד הביטחון ויושבת בוועדות לקביעת אחוזי נכות. כנראה שמישהו לחש לה באוזן לסתום לי את הפה. נראה כי הפסיכותראפיסטית הייתה שותפה לניסיון לסתום את פי. אני לתומי חשבתי שאקבל טיפול הולם למצוקתי הכנה שהייתה עקב ניצול מיני. מצאתי את עצמי עובר שטיפת מוח מניפולטיבית שכל מטרתה היא להשכיח ממני את אשר עברתי, ולהאמין שאני הוזה. משראו שתלונותיי אינן פוסקות. הוחלט "לטפל" בי בנזעי חשמל. לאחר הטיפול בנזעי החשמל לא הרגשתי בשום שיפור. הצוות שטיפל בי טען שאני נראה ניפלא (אפילו חתיך) והמליץ לי מאוד על נזעי חשמל. בדיעבד מסתבר, שתופעת הלוואי העיקרית של נזעי חשמל היא: אובדן זיכרון...... ואולם, לא שכחתי. ולאחר מספר טיפולים, משראיתי שמצבי אינו משתפר סירבתי להמשיך. לאורך שנתיים לא דובר בכלל במרפאה על האונס שעברתי. נראה שמילותיי עברו מעל ראשם באלגנטיות. במפח נפש פניתי אל פרופסור אלי זומר מהמרכז לנפגעי תקיפה מינית. פרופסור זומר כתב כי לא נראה לו שתלונותיי על ניצול מיני הן הזיה. ככל הנראה מדובר פה בניסיון מגמתי להשתיק אותי או לחילופין, להוציא אותי מדעתי... יש לציין כי מאיבחון דיאגנוסטי שנעשה לי במרפאה לבריאות הנפש עולה כי אינני ולא הייתי פסיכוטי מעולם. כמו כן, לא היו לי קולות ולא היו לי הזיות שהן סימפטום מובהק של פסיכוזה. כל חטאי היה שטענתי שנאנסתי בצבא. כל החומר הרפואי שנכתב על מצבי הוא שקרי ומסולף. מסופר שמה על כדורים שכביכול נטלתי והביאו לשיפור כזה או אחר. זו אגדה מארץ האגדות. מעולם לא נטלתי כדורים פסיכיאטרים באופן סדיר וביכולתי להוכיח זאת. באבחון אחר שנעשה לי בביטוח לאומי התוצאות הן חד משמעיות. לא מדובר בסכיזופרניה - אני לא חולה נפש. לפני כחצי שנה עזבתי את המרפאה ב"ברזילי" בכעס רב וכעת אני מטופל במרכז לנפגעי תקיפה מינית... תגידו איך אני ששרתתי את המדינה בכבוד. פרופיל 97. קב"א 56. איך עושים לי דבר כזה??
לפני כשנתיים וחצי עברתי תקיפה מינית בעת שמירה בבסיס תל השומר. כמה ימים לאחר מכן. הוכנסתי אל מנהל הברה"ן (פסיכיאטר) ודיווחתי לו על המקרה. הפסיכיאטר נתן לי כדורים נגד הזיות מסוג רספרידל ואמר לי לחכות כמה ימים. טענתי בפניו שאיני הוזה ודבריי הם אמת. הפסיכיאטר התחמק מטענותיי באלגנטיות ויחד הסכמנו שאני אשהה במתקן האשפוז בתל השומר. כמה ימים לאחר מכן נפגשתי עם המטפל שלי (קב"ן). שוב העליתי בפניו את אותן טענות. נראה היה כי הוא מאמין לי ואולם, המקרה לא טופל. לאחר מכן, שוחררתי מהצבא והוצא נגדי צו לאישפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית בי"ח "ברזילי" באשקלון בתואנה שאני מפתח סכיזופרניה.... במחלקה הפסיכיאטרית, במצב של שיברון, טופלתי בכדורים אנטי פסיכוטיים. כל העת, המשכתי וטענתי בפני המטפלים שאינני הוזה ודבריי הם אמת. לאחר האשפוז, התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל אחת מהמטפלות ב"ברזילי". ה"מטפלת" פסלה על הסף את טענותיי לניצול מיני וטענה שאלו מחשבות שווא... היא ניסתה לגרום לי להאמין שאני הוזה בעזרת מניפולציות זולות. הפצרתי בפניה שוב ושוב שדברי אינם הזיה. במקביל לטיפול, הגשתי תביעה נגד משרד הביטחון. לתומי חשבתי שאפוצה על הנזק הנפשי שנגרם לי. לתדהמתי, קיבלתי 30 אחוזי נכות על: "סכיזופרניה". מסתבר, שבדיווחים של המרפאה לבריאות הנפש באשקלון, אין אזכור למעשה האונס כלל.... כנראה שמאחוריי נרקמת מזימה לטייח את נושא התקיפה מחשש שהנושא יצא לאור. הפסיכיאטרית ש"טיפלה" בי ב"ברזילי" בעצמה היא עובדת של משרד הביטחון ויושבת בוועדות לקביעת אחוזי נכות. כנראה שמישהו לחש לה באוזן לסתום לי את הפה. נראה כי הפסיכותראפיסטית הייתה שותפה לניסיון לסתום את פי. אני לתומי חשבתי שאקבל טיפול הולם למצוקתי הכנה שהייתה עקב ניצול מיני. מצאתי את עצמי עובר שטיפת מוח מניפולטיבית שכל מטרתה היא להשכיח ממני את אשר עברתי, ולהאמין שאני הוזה. משראו שתלונותיי אינן פוסקות. הוחלט "לטפל" בי בנזעי חשמל. לאחר הטיפול בנזעי החשמל לא הרגשתי בשום שיפור. הצוות שטיפל בי טען שאני נראה ניפלא (אפילו חתיך) והמליץ לי מאוד על נזעי חשמל. בדיעבד מסתבר, שתופעת הלוואי העיקרית של נזעי חשמל היא: אובדן זיכרון...... ואולם, לא שכחתי. ולאחר מספר טיפולים, משראיתי שמצבי אינו משתפר סירבתי להמשיך. לאורך שנתיים לא דובר בכלל במרפאה על האונס שעברתי. נראה שמילותיי עברו מעל ראשם באלגנטיות. במפח נפש פניתי אל פרופסור אלי זומר מהמרכז לנפגעי תקיפה מינית. פרופסור זומר כתב כי לא נראה לו שתלונותיי על ניצול מיני הן הזיה. ככל הנראה מדובר פה בניסיון מגמתי להשתיק אותי או לחילופין, להוציא אותי מדעתי... יש לציין כי מאיבחון דיאגנוסטי שנעשה לי במרפאה לבריאות הנפש עולה כי אינני ולא הייתי פסיכוטי מעולם. כמו כן, לא היו לי קולות ולא היו לי הזיות שהן סימפטום מובהק של פסיכוזה. כל חטאי היה שטענתי שנאנסתי בצבא. כל החומר הרפואי שנכתב על מצבי הוא שקרי ומסולף. מסופר שמה על כדורים שכביכול נטלתי והביאו לשיפור כזה או אחר. זו אגדה מארץ האגדות. מעולם לא נטלתי כדורים פסיכיאטרים באופן סדיר וביכולתי להוכיח זאת. באבחון אחר שנעשה לי בביטוח לאומי התוצאות הן חד משמעיות. לא מדובר בסכיזופרניה - אני לא חולה נפש. לפני כחצי שנה עזבתי את המרפאה ב"ברזילי" בכעס רב וכעת אני מטופל במרכז לנפגעי תקיפה מינית... תגידו איך אני ששרתתי את המדינה בכבוד. פרופיל 97. קב"א 56. איך עושים לי דבר כזה??