סיפור מוזר
משהו שכתבתי לפני כמה שנים ומקבל היום משמעות חדשה בעקבות ההרג במדינה ויום השואה יושבים בחדר 4 אנשים אחד איטלקי אחד צרפתי אחד אנגלי ואחד ישראלי האיטלקי מגלגל לו ג`וינט, הצרפתי שוכב לו על המיטה ובוהה בתקרה, האנגלי כבר אחרי הג`וינט, מסתכל על האיטלקי והישראלי מקשקש לו משהו נסתר על מחברת. האיטלקי מדליק את הג`וינט וריח מתקתק נישא באוויר, הצרפתי מסתובב ובוהה באיטלקי והאנגלי מביט בישראלי, הישראלי עדיין מקשקש לו משהו עוד יותר נסתר על המחברת. האיטלקי מסיים את הג`וינט והריח המתקתק מתחלף בריח חזק וחריף של גראס, הצרפתי חוזר לתקרה שלו והאנגלי ממשיך להביט בישראלי והישראלי מפסיק לקשקש ושואל את האנגלי מאיפה הוא. מ ``מנזאר`` , עונה האנגלי, ``אהה`` עונה הישראלי בקול של ידען למרות שאין לו שמץ של מושג אם מקום כזה קיים בכלל. ``מאיפה אתה`` שואל האנגלי. ``ירושלים , ישראל``, עונה הישראלי בגאווה לא מבוטלת. דו שיח מרתק זה מסתיים מפני שהאנגלי נתקע בלי שאלה לשאול ואת הישראלי, הדו שיח הזה לא עניין מלכתחילה. ``היית בצבא הישראלי ?``, שואל לפתע האיטלקי באנגלית קלוקלת. ``כן, הייתי`` ,עונה הישראלי. הצרפתי שואל משהו בצרפתית והאיטלקי עונה לו באותה שפה. אז מתחיל דו שיח מעניין, הצרפתי לא יודע מילה באנגלית, ואף אחד חוץ מהאיטלקי לא מבין צרפתית, האנגלית של האיטלקי לא כ`כ טובה אבל הוא מצליח לתווך בשיחה בין האנגלית לצרפתית. לאחר שעה של שיחה קולחת משהו, אני פתאום מעכל... יושבים בחדר 4 אנשים, אף אחד לא מכיר את השני, כל אחד בא מהצד השני של הכדור,כל אחד בעל תרבות שונה , ילדות שונה,גיל שונה, תפיסת חיים שונה. עם זאת הם מצליחים לשבת ולדבר בניהם שיחה של חברים, למרות שמחר כל אחד יפנה לדרכו וימשיך בחייו כאילו שיחה זו לא התקיימה מעולם , ולא תחזור על עצמה לעולם. אז אני שואל את עצמי, אם 4 אנשים כ`כ שונים וזרים מצליחים לדבר יפה כמו חברים, למה עמים שלימים לא יכולים לעשות זאת ולמה יש בכלל מלחמות בעולם ולמה יש שחיתות בעולם ולמה אנחנו חיים בעולם כזה מחורבן??? הכל בגלל אדמה. הכל רק בגלל חלקת אדמה. חלקת אדמה שלמעשה לאף אחד לא איכפת ממנה, חלקת אדמה שהמנצח ישאיר אותה כמו שהיא ולא ישנה בה דבר. אותה חלקת אדמה ספוגה בכ`כ הרבה דם עד שדבר לא יצליח לצמוח עליה אותה חלקה שראתה כ`כ הרבה לוחמים וחפים מפשע מתים עליה בשביל ``אידאל`` טפשי. אותה חלקה תמשיך לראות דם עוד הרבה שנים אחרינו וכל זה רק מפני שאנחנו בסך הכל בני אדם!!! די.
משהו שכתבתי לפני כמה שנים ומקבל היום משמעות חדשה בעקבות ההרג במדינה ויום השואה יושבים בחדר 4 אנשים אחד איטלקי אחד צרפתי אחד אנגלי ואחד ישראלי האיטלקי מגלגל לו ג`וינט, הצרפתי שוכב לו על המיטה ובוהה בתקרה, האנגלי כבר אחרי הג`וינט, מסתכל על האיטלקי והישראלי מקשקש לו משהו נסתר על מחברת. האיטלקי מדליק את הג`וינט וריח מתקתק נישא באוויר, הצרפתי מסתובב ובוהה באיטלקי והאנגלי מביט בישראלי, הישראלי עדיין מקשקש לו משהו עוד יותר נסתר על המחברת. האיטלקי מסיים את הג`וינט והריח המתקתק מתחלף בריח חזק וחריף של גראס, הצרפתי חוזר לתקרה שלו והאנגלי ממשיך להביט בישראלי והישראלי מפסיק לקשקש ושואל את האנגלי מאיפה הוא. מ ``מנזאר`` , עונה האנגלי, ``אהה`` עונה הישראלי בקול של ידען למרות שאין לו שמץ של מושג אם מקום כזה קיים בכלל. ``מאיפה אתה`` שואל האנגלי. ``ירושלים , ישראל``, עונה הישראלי בגאווה לא מבוטלת. דו שיח מרתק זה מסתיים מפני שהאנגלי נתקע בלי שאלה לשאול ואת הישראלי, הדו שיח הזה לא עניין מלכתחילה. ``היית בצבא הישראלי ?``, שואל לפתע האיטלקי באנגלית קלוקלת. ``כן, הייתי`` ,עונה הישראלי. הצרפתי שואל משהו בצרפתית והאיטלקי עונה לו באותה שפה. אז מתחיל דו שיח מעניין, הצרפתי לא יודע מילה באנגלית, ואף אחד חוץ מהאיטלקי לא מבין צרפתית, האנגלית של האיטלקי לא כ`כ טובה אבל הוא מצליח לתווך בשיחה בין האנגלית לצרפתית. לאחר שעה של שיחה קולחת משהו, אני פתאום מעכל... יושבים בחדר 4 אנשים, אף אחד לא מכיר את השני, כל אחד בא מהצד השני של הכדור,כל אחד בעל תרבות שונה , ילדות שונה,גיל שונה, תפיסת חיים שונה. עם זאת הם מצליחים לשבת ולדבר בניהם שיחה של חברים, למרות שמחר כל אחד יפנה לדרכו וימשיך בחייו כאילו שיחה זו לא התקיימה מעולם , ולא תחזור על עצמה לעולם. אז אני שואל את עצמי, אם 4 אנשים כ`כ שונים וזרים מצליחים לדבר יפה כמו חברים, למה עמים שלימים לא יכולים לעשות זאת ולמה יש בכלל מלחמות בעולם ולמה יש שחיתות בעולם ולמה אנחנו חיים בעולם כזה מחורבן??? הכל בגלל אדמה. הכל רק בגלל חלקת אדמה. חלקת אדמה שלמעשה לאף אחד לא איכפת ממנה, חלקת אדמה שהמנצח ישאיר אותה כמו שהיא ולא ישנה בה דבר. אותה חלקת אדמה ספוגה בכ`כ הרבה דם עד שדבר לא יצליח לצמוח עליה אותה חלקה שראתה כ`כ הרבה לוחמים וחפים מפשע מתים עליה בשביל ``אידאל`` טפשי. אותה חלקה תמשיך לראות דם עוד הרבה שנים אחרינו וכל זה רק מפני שאנחנו בסך הכל בני אדם!!! די.