amitsur333
New member
סיפור לתחרות
אופניים ב6000 שקל בתקופת מיתון כזאת ?! הבן אדם השתגע! ולך תסביר לחברים שזה מחיר מציאה ושזה רק סף הכניסה לכלי נורמלי. ולך תסביר לעצמך למה רכיבותיך על הכלי המופלא הנ"ל הסתכמו בחודשיים הראשונים בנסיעות להביא דואר או בקפיצות למכולת . זהו זה יום חמישי בהיר יחסית יום חופש מהצבא נגמרו התירוצים (אין זמן גשם כאבי גב וכו') זה הזמן לראות ממה עשוים אתה ואופניך ומדרונותיה סחופי הרוח של רמת הגולן קוראים לך החוצה. אני יוצא מהבית בלב עולץ ,חולצת רכיבה מקצועית ,טיטס מצחיקים ,קסדה שניראית כמו חיזר על אקסטזי ובאופן כללי דמות הרוכב המנוסה והמקצועי. העסק מתחיל בשלושה קילומטר על כביש מישורי ,רוח גב חזקה ,שמש בשמים בוא'נה אתה מקצוען אני מחמיא לעצמי ושורק מנגינות מול הרוח. הרמה מתחילה להשתפל כלפי מטה ואני מדווש בשביל כורכר רחב (שטח שטח...) הרוח שורקת באוזניים עצים ושיחים חולפים ביעף והמקצוען שבי הולך וצובר תאוצה (תרתי משמע). זה הזמן להראות לעצמי מה אני באמת מסוגל והאתגר הראשון בא בדמות סינגל טרק גולני טיפוסי עמוס דרופים ובולדרים אמתניים המשתפל בזוית לא אפשרית כלפי מטה. לאור הניסיון הרב שצברתי אני כבר לא מודאג (אני הרי מקצוען יש לי טיטס) האופנים גולשות לעבר שורה של דרופים ואני כמעט לא נוגע בברקסים ,פרירידר כבר אמרנו?. דרופ ראשון והופ העולם מסתובב והחיזר שלי פוגש לראשונה את קרקע המציאות ,אני מוטל בפישוט איברים והאופניים עלי סרוט קלות אך פצוע אנושות בגאוותי המקצועית מה עשית לא נכון? אני בוחן את סוס האלומיניום מוצא כי שלום לו ומנסה גישה קצת שונה . מי אמר,אני שואל את עצמי ,שהכיסא (סליחה אוכף) צריך להיות דווקא כל כך גבוה? אולי עדיף להנמיך אותו בירידה ? ןמה לגבי שימוש אגרסיבי יותר במעצורים? טייק 2 רכיבה בירידה אקשן. הפעם זה כבר יותר טוב, בזהירות ובחשש אני גומע את הירידה המלאה סלעים ,חריצים ,ומעברי בוץ הביטחון העצמי מתחיל שוב לעלות ,וגורם לי לשכוח שהוא לא היחיד שצריך לעלות..... תחתית הערוץ, התחת כואב והלב מתרחב שביל הכורכר הנאה שנמשך כלפי מעלה לא ממש מדאיג אותי ,מה זה כבר לעלות 600 מטר באופניים ששוקלות 15 קילו לעומת המסעות בצבא? בשביל זה יש פלטה קטנה לא? 50 מטר בעליה ,משהו כנראה לא בסדר ,אני מתקדם לאט מידי וחצי מהזמן מנסה להחזיק את הגלגל הקדמי על הקרקע ,מה קרה לעליה הקלילה של כמה דקות שדמינתי? שעתיים חלפו השמש כבר יורדת לאיטה לכנרת ,נהיה קריר ,נגמרו לי המים ו90%מהזמן אני דוחף את האופניים ברגל או סוחב אותם על הכתף(קרוס קאנטרי כבר אמרנו?) סוף סוף הכביש הגואל מעולם לא חשבתי שאשמח כל כך למראה רצועת אספלט (בשלב הזה רק גאותי המקצועית עוזרת לי לדכא את המחשבה להזעיק את אחי עם הטנדר ולסגור ענין) אה מה? זוכרים את רוח הגב הנחמדה מההתחלה? ובכן היא עדין נושבת באותו כיוון (רק הרבה יותר חזק) ושום דבר לא עומד בדרכה במישור הרמה. כביש או לא אני בקושי מתקדם ,לא שומע כלום ,העינים עצומות מהרוח הגב כואב והבית לא מתקרב (טור דה פרנס כבר אמרנו?) שעה,שלושה קילומטר על כביש ב ש ע ה.... סוף סוף הבית אין לי גב, אין לי רגליים ועל קיומו של הישבן כמעט שכחתי נו איך היה?? כיף חיים jast like a walk in the park
אופניים ב6000 שקל בתקופת מיתון כזאת ?! הבן אדם השתגע! ולך תסביר לחברים שזה מחיר מציאה ושזה רק סף הכניסה לכלי נורמלי. ולך תסביר לעצמך למה רכיבותיך על הכלי המופלא הנ"ל הסתכמו בחודשיים הראשונים בנסיעות להביא דואר או בקפיצות למכולת . זהו זה יום חמישי בהיר יחסית יום חופש מהצבא נגמרו התירוצים (אין זמן גשם כאבי גב וכו') זה הזמן לראות ממה עשוים אתה ואופניך ומדרונותיה סחופי הרוח של רמת הגולן קוראים לך החוצה. אני יוצא מהבית בלב עולץ ,חולצת רכיבה מקצועית ,טיטס מצחיקים ,קסדה שניראית כמו חיזר על אקסטזי ובאופן כללי דמות הרוכב המנוסה והמקצועי. העסק מתחיל בשלושה קילומטר על כביש מישורי ,רוח גב חזקה ,שמש בשמים בוא'נה אתה מקצוען אני מחמיא לעצמי ושורק מנגינות מול הרוח. הרמה מתחילה להשתפל כלפי מטה ואני מדווש בשביל כורכר רחב (שטח שטח...) הרוח שורקת באוזניים עצים ושיחים חולפים ביעף והמקצוען שבי הולך וצובר תאוצה (תרתי משמע). זה הזמן להראות לעצמי מה אני באמת מסוגל והאתגר הראשון בא בדמות סינגל טרק גולני טיפוסי עמוס דרופים ובולדרים אמתניים המשתפל בזוית לא אפשרית כלפי מטה. לאור הניסיון הרב שצברתי אני כבר לא מודאג (אני הרי מקצוען יש לי טיטס) האופנים גולשות לעבר שורה של דרופים ואני כמעט לא נוגע בברקסים ,פרירידר כבר אמרנו?. דרופ ראשון והופ העולם מסתובב והחיזר שלי פוגש לראשונה את קרקע המציאות ,אני מוטל בפישוט איברים והאופניים עלי סרוט קלות אך פצוע אנושות בגאוותי המקצועית מה עשית לא נכון? אני בוחן את סוס האלומיניום מוצא כי שלום לו ומנסה גישה קצת שונה . מי אמר,אני שואל את עצמי ,שהכיסא (סליחה אוכף) צריך להיות דווקא כל כך גבוה? אולי עדיף להנמיך אותו בירידה ? ןמה לגבי שימוש אגרסיבי יותר במעצורים? טייק 2 רכיבה בירידה אקשן. הפעם זה כבר יותר טוב, בזהירות ובחשש אני גומע את הירידה המלאה סלעים ,חריצים ,ומעברי בוץ הביטחון העצמי מתחיל שוב לעלות ,וגורם לי לשכוח שהוא לא היחיד שצריך לעלות..... תחתית הערוץ, התחת כואב והלב מתרחב שביל הכורכר הנאה שנמשך כלפי מעלה לא ממש מדאיג אותי ,מה זה כבר לעלות 600 מטר באופניים ששוקלות 15 קילו לעומת המסעות בצבא? בשביל זה יש פלטה קטנה לא? 50 מטר בעליה ,משהו כנראה לא בסדר ,אני מתקדם לאט מידי וחצי מהזמן מנסה להחזיק את הגלגל הקדמי על הקרקע ,מה קרה לעליה הקלילה של כמה דקות שדמינתי? שעתיים חלפו השמש כבר יורדת לאיטה לכנרת ,נהיה קריר ,נגמרו לי המים ו90%מהזמן אני דוחף את האופניים ברגל או סוחב אותם על הכתף(קרוס קאנטרי כבר אמרנו?) סוף סוף הכביש הגואל מעולם לא חשבתי שאשמח כל כך למראה רצועת אספלט (בשלב הזה רק גאותי המקצועית עוזרת לי לדכא את המחשבה להזעיק את אחי עם הטנדר ולסגור ענין) אה מה? זוכרים את רוח הגב הנחמדה מההתחלה? ובכן היא עדין נושבת באותו כיוון (רק הרבה יותר חזק) ושום דבר לא עומד בדרכה במישור הרמה. כביש או לא אני בקושי מתקדם ,לא שומע כלום ,העינים עצומות מהרוח הגב כואב והבית לא מתקרב (טור דה פרנס כבר אמרנו?) שעה,שלושה קילומטר על כביש ב ש ע ה.... סוף סוף הבית אין לי גב, אין לי רגליים ועל קיומו של הישבן כמעט שכחתי נו איך היה?? כיף חיים jast like a walk in the park