סיפור לפסח
errorID=d6fafea7-1368-4c18-9f4a-b164e71e784c
חג הפסח הזה לווה בשני אירועים טרגיים מאוד כואבים ומצערים. האירוע האחרון על כביש 35 בו התבצע ירי לעבר מכוניות על רקע לאומני. והתקרית בקנזס שם בוצע פשע אנטישמי שכוון כלפי יהודים ע"י אדם מבוגר.
אותו אירוע בקנזס קרה מעט אחרי שחזרתי לארץ ממיזורי שבארה"ב, ממש על יד הגבול עם אוקלהומה.
הגעתי לאמריקה כביכול לצורכי עבודה כשחבר יהודי בשם ג'ף רוטנברג אמר לי שיש טורניר בנות ייחודי מאוד באזור שמתנהל זו השנה השניה ושאני פשוט חייב לבוא לראות בעצמי.
יש דברים קשה מאוד להסביר, למשל ה-crazy march madness ובטקסט הזה אני מנסה להסביר מה בדיוק חוויתי סביב אותו טורניר במיזורי.
לטורניר מגיעות 12 נבחרות מתשעה בתי ספר שונים באזור. הטורניר מוגדר כטורניר לבנות עד גיל 16 (שזה אומר שנערה בת שש עשרה ושמונה חודשים נניח יכולה להשתתף) ואני אספר את הסיפור מהצד של שתי בנות יהודיות שלקחו חלק בטורניר.
לכל משחק ומשחק הגיעו עשרות צופים. זה לא רק אבא או אמא שעושים תורות מי יגיע לעודד אלא ההורים, האחים הסבא והסבתא וגם החברים והחברות שמגיעים לתמוך בכל שחקן. הרבה מאוד לחץ על ילדות צעירות.
לדינה יש מאמן לא נורמלי, תחשבו על אפי בירנבויים הגרסה האמריקאית. צורח ומשתולל על הקווים ואת נאומי הציונות שלו לפני משחקים ובמחציות אפשר לשמוע גם מעבר לכביש.
לרבקה יש מאמן ישיש שכבר עבר את ה-70 ונראה מאופק מאוד ולמעשה לא הראה רגש בשום שלב עד סיום הטורניר.
רבקה ודינה הן חברות טובות מאוד ולמעשה רק בית אחד מפריד בין שתי הבתים בהן גדלו. רבקה היא ילדה קהת עור גבוהה וחסונה ואילו דינה נמוכה, שברירית למראה ולבנה כסיד. שתיהן הגיעו לטורניר הזה במטרה ברורה לזכות בגביע.
לדינה יש כמה ידידים שבאו לתמוך בה מדי משחק. כששאלתי אותם מה הסיכוי של ילדה מהנבחרת לשחק עם הבנים כדורגל מיד השיבו לי שהייתי צריך לשאול את השאלה הפוך, אם יהיה שופט שיגן עליה כל בחורה מהנבחרת תעשה להם קרקס. הם עצמם מתרכזים בענפי ספורט אחרים. אילו הבדלי פופולריות ותרבות חשבתי לי...
במשחק הראשון רבקה גורמת לפנדל, מבקיעה לשער הלא נכון ולא מצליחה לדייק באף מסירה. אוהדי הקבוצה שלה לא חוסכים ממנה ביקורת במהלך המשחק ואחריו. אמנם ביקורת קשה אבל אף קללה. לא קריאה גזענית ואפילו לא סתם "יא בת שרמ!טה". המאמן לא זורק מילה טובה ולא מנסה להשתיק אותם, כשהיא יורדת לספסל הוא לוחץ לה את היד ומגיש לה בקבוק מים. על סמך היכולת שהפגינה במשחק הבא נדמה שזה כל מה שהייתה צריכה ממנו.
דינה לעומתה פותחת את הטורניר בסערה ומפגינה יכולת גבוהה מהמשחק הראשון. משחילה בין הרגליים על ימין ועל שמאל, עוברת ומשם מבשלת אסיסט ועוד אסיסט.
בשלב חצי הגמר הן נפגשות.
בלילה שלפני הן לא מדברות, לא בהודעות ולא מתראות. אני התארחתי אצל המשפחה של רבקה באותו הערב והבחנתי שהילדה בקושי נוגעת בצלחת ולא הוציאה הגה לאורך כל הערב. היא מאוד מתוחה אומר לי האבא, מחר הולך להיות היום הגדול שלה אני מרגיש את זה.
על המגרש לא נראה שיש איזשהם סנטימנטים שכבר בהתקפה הראשונה דריכה של רבקה על הרגל של דינה חולצת ממנה את הנעל. קבוצת סמיואל מורס (הנבחרות בטורניר לא נקראות ע"ש בית הספר אותו הן מייצגות בגלל בתי ספר ששלחו יותר מקבוצה אחת ולכן נתבקשה כל נבחר להיקרא ע"ש אישיות היסטורית חשובה) עולה ליתרון בזכות התקפה מתפרצת קטלנית ויחד עם עזרה קטנה מהשוערת.
בדקה ה-26 עם פתיתת המחצית השניה עולה רבקה לנגיחה ומבקיעה את שערה הראשון בטורניר! בריצת אמוק סטייל אינזאגי היא מלהיבה את הקהל וזוכה למחיאות כפיים משני הקהלים.
20 דקות נטולות מצבים עוברות עד שהנבחרת ע"ש סמיואל מורס מקבלת פנדל לזכותה אותו ניגשת לבעוט יקירתנו דינה. הילדה הנרגשת בועטת חלש והצידה מדי והתוצאה נשארת בעינה.
עוברים להארכה בת 10 דקות להכרעת ההתמודדות. דינה כובשת צמד, אחד בימין אחד בשמאל ולמעשה סוגרת את ההתמודדות. בשניות האחרונות כשהנבחרת ע"ש ריימוד צ'נלדר מאבדת את הכדור, כובשת רבקה את פניה בידה ומתחילה להתייפח. מיד ניגשת אליה דינה ונותנת לה כתף לבכות עליה ומלטפת את שיערה.
אירוע הגמר עובר לאצטדיון של ממש ומישהו זרק שנוכחים במקום 2,000 צופים. אירוע בסדר גודל באמת שאני לא הצלחתי לעכל. רבקה כאילו שכחה לחלוטין את ההפסד שלשום מתייצבת במגרש עם שלט קטן ועליו הכיתוב "go tiger" ולא מפסיקה לעודד לאורך כל 50 הדקות.
בדקות הראשונות למשחק ממש על הקו סמוך ליציע שלנו הצלחנו לשמוע שתי שחקניות מקניטות את דינה בביטויים אנטישמים מובהקים. האבא כבר התכונן ללכת ולהתלונן אצל השופט אך מהר מאוד הבנו שאת התשובה הכי טובה נותנת הבת שלו על המגרש. למרות שלא כבשה היה ברור לכל שדינה היא השחקנית המצטיינת ב3-0 של קבוצתה בגמר. בסיום המשחק היא גם נבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר. לגאוות הקהילה גם רבקה השתחלה לעמדת הקשרית האחורית בנבחרת של הטורניר.
אני לא בדיוק בטוח איך לסכם. אז אני רק אומר שכולי תקווה שבפעם הבאה שאהיה במשחק ילדים בארץ אני אראה אצל ההורים את אותו נימוס ואותה דרך ארץ. ובפעם הבאה שהאחיינית שלי תספר לי מה עשתה בשיעור הספורט בבית הספר זה יהיה משהו משמעותי יותר מריצת 60 מטר.
חג חירות שמח. אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
errorID=d6fafea7-1368-4c18-9f4a-b164e71e784c
חג הפסח הזה לווה בשני אירועים טרגיים מאוד כואבים ומצערים. האירוע האחרון על כביש 35 בו התבצע ירי לעבר מכוניות על רקע לאומני. והתקרית בקנזס שם בוצע פשע אנטישמי שכוון כלפי יהודים ע"י אדם מבוגר.
אותו אירוע בקנזס קרה מעט אחרי שחזרתי לארץ ממיזורי שבארה"ב, ממש על יד הגבול עם אוקלהומה.
הגעתי לאמריקה כביכול לצורכי עבודה כשחבר יהודי בשם ג'ף רוטנברג אמר לי שיש טורניר בנות ייחודי מאוד באזור שמתנהל זו השנה השניה ושאני פשוט חייב לבוא לראות בעצמי.
יש דברים קשה מאוד להסביר, למשל ה-crazy march madness ובטקסט הזה אני מנסה להסביר מה בדיוק חוויתי סביב אותו טורניר במיזורי.
לטורניר מגיעות 12 נבחרות מתשעה בתי ספר שונים באזור. הטורניר מוגדר כטורניר לבנות עד גיל 16 (שזה אומר שנערה בת שש עשרה ושמונה חודשים נניח יכולה להשתתף) ואני אספר את הסיפור מהצד של שתי בנות יהודיות שלקחו חלק בטורניר.
לכל משחק ומשחק הגיעו עשרות צופים. זה לא רק אבא או אמא שעושים תורות מי יגיע לעודד אלא ההורים, האחים הסבא והסבתא וגם החברים והחברות שמגיעים לתמוך בכל שחקן. הרבה מאוד לחץ על ילדות צעירות.
לדינה יש מאמן לא נורמלי, תחשבו על אפי בירנבויים הגרסה האמריקאית. צורח ומשתולל על הקווים ואת נאומי הציונות שלו לפני משחקים ובמחציות אפשר לשמוע גם מעבר לכביש.
לרבקה יש מאמן ישיש שכבר עבר את ה-70 ונראה מאופק מאוד ולמעשה לא הראה רגש בשום שלב עד סיום הטורניר.
רבקה ודינה הן חברות טובות מאוד ולמעשה רק בית אחד מפריד בין שתי הבתים בהן גדלו. רבקה היא ילדה קהת עור גבוהה וחסונה ואילו דינה נמוכה, שברירית למראה ולבנה כסיד. שתיהן הגיעו לטורניר הזה במטרה ברורה לזכות בגביע.
לדינה יש כמה ידידים שבאו לתמוך בה מדי משחק. כששאלתי אותם מה הסיכוי של ילדה מהנבחרת לשחק עם הבנים כדורגל מיד השיבו לי שהייתי צריך לשאול את השאלה הפוך, אם יהיה שופט שיגן עליה כל בחורה מהנבחרת תעשה להם קרקס. הם עצמם מתרכזים בענפי ספורט אחרים. אילו הבדלי פופולריות ותרבות חשבתי לי...
במשחק הראשון רבקה גורמת לפנדל, מבקיעה לשער הלא נכון ולא מצליחה לדייק באף מסירה. אוהדי הקבוצה שלה לא חוסכים ממנה ביקורת במהלך המשחק ואחריו. אמנם ביקורת קשה אבל אף קללה. לא קריאה גזענית ואפילו לא סתם "יא בת שרמ!טה". המאמן לא זורק מילה טובה ולא מנסה להשתיק אותם, כשהיא יורדת לספסל הוא לוחץ לה את היד ומגיש לה בקבוק מים. על סמך היכולת שהפגינה במשחק הבא נדמה שזה כל מה שהייתה צריכה ממנו.
דינה לעומתה פותחת את הטורניר בסערה ומפגינה יכולת גבוהה מהמשחק הראשון. משחילה בין הרגליים על ימין ועל שמאל, עוברת ומשם מבשלת אסיסט ועוד אסיסט.
בשלב חצי הגמר הן נפגשות.
בלילה שלפני הן לא מדברות, לא בהודעות ולא מתראות. אני התארחתי אצל המשפחה של רבקה באותו הערב והבחנתי שהילדה בקושי נוגעת בצלחת ולא הוציאה הגה לאורך כל הערב. היא מאוד מתוחה אומר לי האבא, מחר הולך להיות היום הגדול שלה אני מרגיש את זה.
על המגרש לא נראה שיש איזשהם סנטימנטים שכבר בהתקפה הראשונה דריכה של רבקה על הרגל של דינה חולצת ממנה את הנעל. קבוצת סמיואל מורס (הנבחרות בטורניר לא נקראות ע"ש בית הספר אותו הן מייצגות בגלל בתי ספר ששלחו יותר מקבוצה אחת ולכן נתבקשה כל נבחר להיקרא ע"ש אישיות היסטורית חשובה) עולה ליתרון בזכות התקפה מתפרצת קטלנית ויחד עם עזרה קטנה מהשוערת.
בדקה ה-26 עם פתיתת המחצית השניה עולה רבקה לנגיחה ומבקיעה את שערה הראשון בטורניר! בריצת אמוק סטייל אינזאגי היא מלהיבה את הקהל וזוכה למחיאות כפיים משני הקהלים.
20 דקות נטולות מצבים עוברות עד שהנבחרת ע"ש סמיואל מורס מקבלת פנדל לזכותה אותו ניגשת לבעוט יקירתנו דינה. הילדה הנרגשת בועטת חלש והצידה מדי והתוצאה נשארת בעינה.
עוברים להארכה בת 10 דקות להכרעת ההתמודדות. דינה כובשת צמד, אחד בימין אחד בשמאל ולמעשה סוגרת את ההתמודדות. בשניות האחרונות כשהנבחרת ע"ש ריימוד צ'נלדר מאבדת את הכדור, כובשת רבקה את פניה בידה ומתחילה להתייפח. מיד ניגשת אליה דינה ונותנת לה כתף לבכות עליה ומלטפת את שיערה.
אירוע הגמר עובר לאצטדיון של ממש ומישהו זרק שנוכחים במקום 2,000 צופים. אירוע בסדר גודל באמת שאני לא הצלחתי לעכל. רבקה כאילו שכחה לחלוטין את ההפסד שלשום מתייצבת במגרש עם שלט קטן ועליו הכיתוב "go tiger" ולא מפסיקה לעודד לאורך כל 50 הדקות.
בדקות הראשונות למשחק ממש על הקו סמוך ליציע שלנו הצלחנו לשמוע שתי שחקניות מקניטות את דינה בביטויים אנטישמים מובהקים. האבא כבר התכונן ללכת ולהתלונן אצל השופט אך מהר מאוד הבנו שאת התשובה הכי טובה נותנת הבת שלו על המגרש. למרות שלא כבשה היה ברור לכל שדינה היא השחקנית המצטיינת ב3-0 של קבוצתה בגמר. בסיום המשחק היא גם נבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר. לגאוות הקהילה גם רבקה השתחלה לעמדת הקשרית האחורית בנבחרת של הטורניר.
אני לא בדיוק בטוח איך לסכם. אז אני רק אומר שכולי תקווה שבפעם הבאה שאהיה במשחק ילדים בארץ אני אראה אצל ההורים את אותו נימוס ואותה דרך ארץ. ובפעם הבאה שהאחיינית שלי תספר לי מה עשתה בשיעור הספורט בבית הספר זה יהיה משהו משמעותי יותר מריצת 60 מטר.
חג חירות שמח. אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ