סיפור לפני השינה

[אבאסיפור]

סיפור לפני השינה

שלום, ילדנו הבכור (בן שמונה וחצי) אובחן בארץ לפני כשנה כ-ADHD והומלץ לטיפול בריטלין 5 מ"ג. כעת אנו מתגוררים בחו"ל לתקופה של מספר שנים. הילד אינטיליגנטי ורגיש מאוד, נקלט בהצלחה רבה בבית הספר החדש, יש לו חברים רבים וחו"ד שאנו מקבלים מצוות ההוראה בבית הספר הן טובות מאוד (יום לימודים ארוך). לעומת זאת בבית אנו חווים לעיתים התנהגות אגרסיבית. הוא צועק, שורק, מקלל, מתחצף ומתווכח. מאיים לשבור חפצים בבית. ההתנהגות שלו גרועה במיוחד בבוקר בהתארגנות לקראת היציאה לבית-הספר. אנו מנסים להתמודד עמו, כולל יעוץ של פסיכולוגית, הנהגת שיטת האסימונים, טבלת מטלות לבוקר,- אבל מוצאים עצמנו מתוסכלים ומגיבים בכעס כלפיו. התחושה שלי היא שהוא כל הזמן בודק גבולות, ומפעיל עלינו מניפולציות שמטרתן לאפשר לו לשלוט בנו ובמצב (בבית). אנחנו יודעים שהוא לא מעז לעשות זאת בבית הספר. אנו מחפשים דרכים להתמודד עמו ואני חשבתי שיתכן וצריך להעניש אותו על התנהגותו באמצעות מניעה של דברים החשובים לו מאוד, כמו סיפור לפני השינה. מאז שנולד אני מקריא לו ולאחותו (בת שבע) סיפור לפני שהם נרדמים. אני יודע שזה אחד הדברים החשובים לו ביותר. הבוקר, לאחר התנהגות פרועה וחצופה שלו במיוחד, הודעתי לו שאקריא סיפור רק לאחותו ולא לו. כאשר השכבנו את הילדים לישון והתברר לו כי לא אקריא לו סיפור לפני השינה, הוא פרץ בבכי ובצרחות, זרק עצמו על הרצפה, איים שישבור דברים, לאחר שהחזרנו אותו למטתו החל להכות בראשו בחוזקה עם ידיו תוך שהוא צועק שהוא רוצה למות. זו הייתה חוויה קשה. הרגענו אותו, שוחחנו עמו על מה שקרה ועד כמה שהוא חשוב לנו, ובסופו של דבר הקראתי סיפור לו ולאחותו יחד כרגיל. בסיכומו של דבר תחושתי היא שהשימוש בסיפור כעונש השיג מטרה הפוכה משרציתי, והתסכול מאי מציאת כלים להתמודדות עם התנהגותו רק גדול יותר. מקווה שהסיפור לא היה ארוך מדי, ואודה לעצותיכם.

 

[מומינאמא 123]

קשה להיות הורים ../images/Emo24.gif

לא הבנתי אם כרגע הוא לוקח רטלין או לא. (כי אז - בבית הוא בלי, בביה"ס הוא עם, זה מסביר את ההבדל בהתנהגות) אבל אם לא - יכול להיות שההתפרקות שלו בבית נובעת פשוט מזה שבכל היום בביה"ס הוא במתח עצום ובלחץ עצום, (וככה הוא איכשהו מצליח להתנהג בסדר), וברגע שהוא מגיע הביתה הכל פשוט קורס. - להתנהג יפה בביה"ס בלי רטלין דורש כוחות עצומים, ויכול להיות שההתנהגות בבית היא תגובת נגד לזה. גם ההתנהגות בבוקר היא לא בהכרח מתוך לעשות לכם דווקא, אלא יכולה להיות מכך שקשה לו לקום, ולוקח לו זמן עד שהוא מתאפס ומקבל שליטה על עצמו. תנסו לצאת מנקודת הנחה שההתנהגות הזאת היא לא כדי להלחם בכם, אלא מתוך קושי שלו להתמודד עם עצמו. אני חושבת שזה מאוד מקל כי אז נקודת המוצא שלך (עם עצמך) היא שאתה לא כועס עליו, אלא מנסה לעזור לו להתמודד. זה לא אומר שאתה צריך להגיד לו שההתנהגות הזאת בסדר, אבל אם ההורה לא מנהל את הריבים האלו מתוך כעס, אז הרבה יותר קל לא לפתור אותם. (קל ,להגיד, אני יודעת...) לאנשים בלי add מאוד קשה להבין שבאמת יש לנו בעיה לשלוט על עצמנו. זה אומר שבאמת יכול להיות שאני אגיד דברים שאני לא רוצה להגיד, ואפילו דברים שסותרים את מה שאני חושבת, אם אני בהתקפת H. אפשר גם ברגע של שקט לשאול אותו מה הוא חושב שיעזור לו להתמודד עם התקפים כאלו, ואם הוא יודע למה הוא עושה את זה. וגם - בסיפרית הקישורים של הפורום יש המון קישורים להתמודדות עם התקפי זעם וכו' אולי יעזור לכם. בכלל - אם כבר נותנים עונש, אני חושבת שהעונש צריך להיות ידוע מראש, וקשור מאוד לדבר שעליו ניתן העונש. עד הערב - ברור שהוא כבר לא זכר איך הוא התנהג בבוקר, ומה אתה רוצה ממנו. עונש/צופר על התנהגות בבוקר עדיף שיהיה משהו שעושים בבוקר. נניח - מי שמאורגן עד זמן מסוים יכול (לראות טלוויזיה לפני שיוצאים, לשמוע סיפור, לבחור את הקלטת ששומעים באוטו...). וגם - אולי עדיף למנוע ממנו משהו שהוא כן רוצה, אבל יכול להתמודד עם זה שהוא לא מקבל אותו, ולא הדבר שהכי חשוב לו. עוד

 

[05 מיכל]

לא הבנתי דבר אחד

שיטת האסימונים הרי כוללת גם סנקציות. אם לא צוברים מינימום אסימונים - נמנעות זכויות מסוימות, שהן ידועות מראש. האם אין לכם סנקציות כאלה? האם אתם מקבלים הדרכה צמודה לשימוש יעיל בשיטה? כדאי מאוד עם ילד סוער כל כך לקבל הדרכה מאוד מאוד צמודה ממישהו שמנוסה בטיפול בשיטה הזו (איש מקצוע כמובן) שתוכלו לפנות אליו אפילו טלפונית כשיש סערה קשה במיוחד. דרך אגב, לא הייתי משתמשת בסיפור כסנקציה במקרה שלכם, מפני שהבת כן שומעת סיפור, ואם אני מבינה נכון היא אינה נמצאת בסכנה ממשית של להפסיד את הסיפור בגלל התנהגות שלה, ולכן זה עלול להיקלט אצל הילד כאילו אותה אוהבים כל הזמן ואילו אותו רק כשהוא מצליח לשלוט בעצמו (או במילים אחרות, לא ברגעים שבהם הוא הכי זקוק לאהבתכם!) בהצלחה!

 

[להיות בשמחה]

עזרה רבה לא אוכל לתת אבל

בס"ד גם אני לא מוצאת שהעונשים שאני נותנת אכן עוזרים, וכמו שכתבת הם פשוט מחמירים את המצב כך שאני תמיד מוצאת את עצמי בסופו של דבר מצטערת על העונש שנתתי.... מה עושים? גם אני שואלת את זה.

 

[zivadina]

טיפולים ותגמולים

שלום רב לאבא המספר. קודם כל, ילד עם הפרעת קשב צריך עונש או תגמול מיידי, לכן אני חושבת שלא בחרת בעונש המתאים, שהתרחש כעבור שעות רבות מן ההתנהגות הלקויה. אבל תוכל ללמוד מכך שזהו איום טוב לילד. ככלל, צריך לוודא מהם התגמולים והעונשים האפקטיביים לילד, ולהפעיל אותם בעתוי הנכון. טוב מאוד שאתם מקבלים הנחייה מקצועית בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, שהיא הגישה שנמצאה כיעילה מאוד לטיפול התנהגותי בילד ADHD. אני בטוחה שאחרי שכולכם תתרגלו לגישה ובעיקר אחרי שהילד יראה שאתם נחושים בדעתכם לשמור על הגבולות, הוא יפנה אט אט את האנרגיות שלו מבדיקת הגבולות לשיפור התפקוד שלו בבית ובחברה. שנית, אם הבנתי נכון, אתם מטפלים בילד בעזרת ריטלין רגיל של 5 מ"ג. ההערות שלי לטיפול התרופתי שלכם הן: 1. ייתכן שהמנה קטנה מדי לילד בגילו. כדאי לבדוק עם המורה בבית הספר אם הוא עדיין מרוכז, או שכבר פחות. (המנה תלויה במשקל הילד, שעולה במשך השנים). 2. ריטלין רגיל (בכל מנה) משפיע רק ל-4 שעות. מה קורה אחרי 4 שעות אלו? 3. ייתכן שהילד חווה "rebound", שזאת תגובה קשה של הגוף לירידה פתאומית של הריטלין בדם. בבעיית ה-rebound ניתן לטפל בשתי דרכים, כאשר השנייה היא מעבר לריטלין ארוך טווח יותר, בו יש מנגנון פיזור משוכלל יותר של החומר בדם, ולכן התפוגה של החומר היא מתונה יותר וגוררת פחות תופעות לוואי. הכוונה לריטלינים מסוג SR, LA וקונסרטה. לסיכום, כדאי לחזור לרופא המטפל עם הנתונים הבאים: 1. איך הוא מתפקד בכתה בבוקר? 2. איך הוא מתפקד בכתה בצהריים? 3. באילו שעות הוא משתולל הכי הרבה בבית? 4. מה משקלו? כמו כן, תוכל להפנות את שאלתך לפסיכיאטרית לילד ולנער ד"ר איריס מנור, המלווה את הפורום. אם תוסיף לשאלתך את הנתונים שביקשתי ממך, היא תוכל להמליץ לך על כוון טיפולי. שרשור השאלות לד"ר מנור ייפתח כאן ביום ה' בלילה, והיא תענה עליו במהלך סוף השבוע. בברכה זיוה