סיפור לידה
היי לכולם!!!
רציתי לשתף אותכן בחוויית הלידה המהממת שהייתה לי!!
ילדתי ב 04.08.2015, ב 01:30 בלילה היתה לי ירידת מים...האמת שלא הייתי כל כך בטוחה...בהתחלה חשבתי שברח לי פיפי...אבל אחרי מספר דקות זה המשיך ונפל האסימון שהיום זה היום...
הרמתי טלפון להורים המיועדים , אמרתי להם שיהיו רגועים ובטח זה יקח עוד כמה שעות טובות עד שנגיע ללידה, אז שלא ימהרו ולא יהיו בלחץ (הם גרים במרחק של 40 דקות נסיעה).
יצאתי לבית החולים, ישר חיברו אותי למוניטור ו...התחילו צירים...לאט לאט...
ההורים הגיעו, נרגשים מאוד... בדקו אותי ופתיחה רק של 2...הצירים מתגברים...עברה רק שעה וחצי מהרגע שהגעתי לבית החולים...
בלידה הזאת למדתי מה לא לעשות... לא לשכב!! ולהקשיב לגוף!!!
העלו אותי למחלקת נשים...והצירים מתגברים...נכנסתי למקלחת...התפשטתי...התיישבתי בשירותים כשאני אוחזת באפרכסת של המים.... שיחררתי את כל השרירים... כי הגעתי למסקנה שכאשר אני "מאופקת" בשרירים שלא יברח לי ...(הבנתן מה) אז הצירים הרבה יותר כואבים... אז ככה במשך שעה אני מתחת למים ויושבת על האסלה, עושה נשימות...הגוף שלי מדריך אותי.... ופתאום הגוף שלי אומר לי די..הגיע הזמן ללדת... יצאתי לאט לאט מהמקלחת...המין ממשיכים לרדת לי...בודקים אותי... פתיחה מלאה!!!! אין זמן לאפידורל... פתאום התחילו צירי לחץ, אני עוד שניה יולדת במסדרון, עוברים למעלית, הדלת נתקעה...אני עוד שניה יולדת במעלית!!! אני צועקת שהתינוקת יוצאת!! הספקנו להגיע לחדר לידה!!! תודה לאל!!
ההורים מלווים אותי כל הזמן,סיכמתי שהאמא המיועדת תהיה איתי בחדר לידה ואז היא ניגשה אליי ושאלה אותי בנימוס ובשקט כי לא נעים לה, אם בעלה יכול להיות בחדר לידה...הוא יעמוד מאחורי, כמובן שהסכמתי, זה התינוק שלהם, מגיע להם שיחוו את הלידה...
ילדתי ללא אפידורל, ללא חתכים ותפרים!!! היה מדהים!! ההורים מאושרים ונרגשים!!!
תוך 3 שעות מהרגע שהיתה לי ירידת מים ילדתי!!!
ברור שהתגובה הראשונה אחרי שילדתי זה שאני לא מתכוונת ללדת שוב ולעבור את הצירים הקשים האלו שוב... אבל יום למחרת כבר הפנמתי שאני עושה זאת שוב, ואני הולכת להיות פונדקאית בפעם השנייה, כמובן שיש לי המתנה של שנה לפחות מהלידה, אבל אני מחכה בקוצר רוח!
בהצלחה לכולם!!!
היי לכולם!!!
רציתי לשתף אותכן בחוויית הלידה המהממת שהייתה לי!!
ילדתי ב 04.08.2015, ב 01:30 בלילה היתה לי ירידת מים...האמת שלא הייתי כל כך בטוחה...בהתחלה חשבתי שברח לי פיפי...אבל אחרי מספר דקות זה המשיך ונפל האסימון שהיום זה היום...
הרמתי טלפון להורים המיועדים , אמרתי להם שיהיו רגועים ובטח זה יקח עוד כמה שעות טובות עד שנגיע ללידה, אז שלא ימהרו ולא יהיו בלחץ (הם גרים במרחק של 40 דקות נסיעה).
יצאתי לבית החולים, ישר חיברו אותי למוניטור ו...התחילו צירים...לאט לאט...
ההורים הגיעו, נרגשים מאוד... בדקו אותי ופתיחה רק של 2...הצירים מתגברים...עברה רק שעה וחצי מהרגע שהגעתי לבית החולים...
בלידה הזאת למדתי מה לא לעשות... לא לשכב!! ולהקשיב לגוף!!!
העלו אותי למחלקת נשים...והצירים מתגברים...נכנסתי למקלחת...התפשטתי...התיישבתי בשירותים כשאני אוחזת באפרכסת של המים.... שיחררתי את כל השרירים... כי הגעתי למסקנה שכאשר אני "מאופקת" בשרירים שלא יברח לי ...(הבנתן מה) אז הצירים הרבה יותר כואבים... אז ככה במשך שעה אני מתחת למים ויושבת על האסלה, עושה נשימות...הגוף שלי מדריך אותי.... ופתאום הגוף שלי אומר לי די..הגיע הזמן ללדת... יצאתי לאט לאט מהמקלחת...המין ממשיכים לרדת לי...בודקים אותי... פתיחה מלאה!!!! אין זמן לאפידורל... פתאום התחילו צירי לחץ, אני עוד שניה יולדת במסדרון, עוברים למעלית, הדלת נתקעה...אני עוד שניה יולדת במעלית!!! אני צועקת שהתינוקת יוצאת!! הספקנו להגיע לחדר לידה!!! תודה לאל!!
ההורים מלווים אותי כל הזמן,סיכמתי שהאמא המיועדת תהיה איתי בחדר לידה ואז היא ניגשה אליי ושאלה אותי בנימוס ובשקט כי לא נעים לה, אם בעלה יכול להיות בחדר לידה...הוא יעמוד מאחורי, כמובן שהסכמתי, זה התינוק שלהם, מגיע להם שיחוו את הלידה...
ילדתי ללא אפידורל, ללא חתכים ותפרים!!! היה מדהים!! ההורים מאושרים ונרגשים!!!
תוך 3 שעות מהרגע שהיתה לי ירידת מים ילדתי!!!
ברור שהתגובה הראשונה אחרי שילדתי זה שאני לא מתכוונת ללדת שוב ולעבור את הצירים הקשים האלו שוב... אבל יום למחרת כבר הפנמתי שאני עושה זאת שוב, ואני הולכת להיות פונדקאית בפעם השנייה, כמובן שיש לי המתנה של שנה לפחות מהלידה, אבל אני מחכה בקוצר רוח!
בהצלחה לכולם!!!
